זה לא פשוט להגדיר את המטרות המשותפות של כול המוחים. הרי מדובר על אוסף מרשים של פעילים, מרקעים שונים ועם מטרות שונות ולא מה שחשוב לקבוצה אחת חשוב גם לקבוצה אחרת. גרוע מכך, בגלל שהשמיכה קצרה, יכול להיות שכדי לממש מטרות של קבוצה אחת, צריך לפגוע בקבוצה אחרת. למשל, הדרישה לעצור את הרפורמה במס כדי לממן ירידה במיסים העקיפים כמו מע"מ והבלו על הדלק, פוגעת ישירות בקבוצה גדולה יחסית של אנשי היי-טק שמרוויחים שכר ביניים. ובנוסף, אנשי המחאה הללו מיצגים את עצמם. אומנם קבוצה גדולה אבל היא לא היחידה. מחר תסתיים המחאה הזו ותתחיל מחאת הדתיים שמרגישים מקופחים וידרשו גם הם שיפור במצב מנקודת המבט שלהם ואחריהם יבואו המתנחלים ואחר כך בני גיל הזהב וכו'.... לאן זה יוביל? הרי בסופו של דבר כל אוכלוסיה תרגיש קיפוח ביחס לאוכלוסיות אחרות, כל אחת תרגיש שהיא נושאת יותר בנטל ותדרוש מהממשלה לעשות צעדים כלפיה. הפיתרון לא נמצא שם... איפה שהם מחפשים. לבקש הוזלה של מעונות יום ומע"מ זה יפה ונחמד אבל זה יחזיק מעמד עד הלחץ החברתי הבא. אז יקצצו מההישגים של המאבק הזה כדי לממן את ההישגים של המאבק הבא. בקיצור, אין לזה סוף.
מה אני מציע? הפתרון יבוא כאשר כולם יקבלו אותו הדבר (מנקודת המבט שלהם) או אם להתנסח הפוך, כולם צריכים להרגיש שהם "נדפקים" באותה עוצמה. את זה ניתן לעשות על ידי חיזוק הדמוקרטיה. אם נצליח לגרום לכך שבית המחוקקים שלנו באמת ייצג אותנו ולא את יחסי הכוחות המסורתיים במדינה, אם כל חבר כנסת יהיה חשוף לביקורת אישית על ידי בוחריו והוא ידע שאם הוא לא מתפקד הוא "יעוף" ולא משנה מי החברים הפוליטיים שלו, אם ראש הממשלה לא יהיה נתון ללחצים פוליטיים מצד ההסכמים הקואליציוניים ויוכל לתפקד ללא השפעה של איומים פוליטיים, אפשר יהיה אולי לגרום לכנסת ולממשלה לפעול באמת עבורנו. והפעילות עבורנו תהיה באמת לפי הייצוג היחסי של כל אוכלוסיה בכנסת. אז מה אני אומר? כל הישג של המאבק הנוכחי הוא הישג זמני. אם רוצים הישג קבוע מתמשך ומתגבר, צריך לנצל את המומנטום ולדרוש שינוי שיטת הבחירות. המע"מ ירד לחצי שנה ויעלה בחזרה. תסמכו עליהם, הם ימצאו סיבה למה להעלות. רוצים באמת לשנות? תיצרו מצב שבו לכל אחד יש השפעה על קבלת ההחלטות שם למעלה. ואז הורדת המע"מ תהיה קבועה. זה שינוי אמיתי שאנחנו יכולים להעניק לילדים שלנו. שינוי שיטת הבחירות –
|