כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות מעוצבות

    האסטרטגיה: תנו לאינטואיציה להוביל

    3 תגובות   יום שלישי, 2/8/11, 17:38

    ''

     

    ישנם גורמים רבים שהביאו לכך שמחאת האוהלים הצליחה להוציא כל כך הרבה אנשים מהאדישות שלהם. כולם מכירים בכך שיש כאן אירוע בקנה מידה חסר תקדים עם פוטנציאל להביא לשינוי אמיתי. המחאה שנמצאת כבר יותר משבועיים בראש סדר היום התקשורתי מחוללת שיח חדש ומרענן שלרגעים נראה מפחיד והזוי ולפעמים נשמע כמו חזון אחרית הימים. אותי מעניינת השאלה איך זה קורה? איך מחאה ספונטנית מצליחה ליצור מומנטום כל כך מרשים בעוצמתו ומה יש לעשות בכדי להבטיח שכל הבלאגן הזה היה שווה את המאמץ ויביא לשינוי מהותי בסדרי העדיפויות. כולם מסכימים שהמצוקה אמיתית והמחאה אותנטית ומוצדקת, זהו סף כניסה בסיסי לקיומו של המאבק אבל הנה כמה נקודות נוספות למחשבה שעלו בראשי במהלך השבועיים האחרונים.

     

    1. הטכנולוגיה - לא ניתן לדבר על המחאה מבלי להזכיר את פייסבוק. הפלטפורמה שכאילו נוצרה במיוחד עבור אירועים מסוג זה מהווה מרכיב מכריע במאבק, בהעברת מסרים, בארגון לוגיסטי של כל האירועים השונים, בגיבוש האג'נדה וחשוב מכל, במתן במה אישית לכל אדם המעוניין לשתף את אשר על ליבו ולראות מה חושבים חבריו.  זהו הבסיס ליצירת תחושת הסולידריות הקריטית כל כך להצלחת המאבק.

     

    2. הארכיטקטורה - סיבה נוספת להצלחת מחאת האוהלים טמונה בבחירת הלוקיישן. כבר בתחילת המאבק, כאשר האוהלים הראשונים החלו צצים בשדרת רוטשילד הברנז'אית, היה ברור שיש כאן משהו שונה שעוד לא נראה במחוזותינו. אם כיכר מלכי ישראל, סליחה, כיכר רבין לא הייתה בשיפוצים, היו בוודאי המפגינים נאספים באופן טבעי מול בית העירייה. אלא ששם היו צריכים המוחים להתמודד עם רוחות רפאים ומטענים רגשיים החקוקים עמוק בתודעה הקולקטיבית ויש להניח שלא היו מצליחים להתנער מחיבוקו החונק של השמאל הישראלי הגוסס. מול כיכר הבימה החדשה והנוצצת, על רקע היכל התרבות הצנוע ונעים ההליכות, והצעדות המרגשות בדרך לעצרת בחצר המוזיאון על מדרגות בית אריאלה נוצרה אווירה מחשמלת - זרם של תודעה קולקטיבית.

     

    3. הסימבוליקה - בשקט בשקט, מבלי להפר את מהלך החיים התקין בשדרה, הפכו האוהלים הכסופים למעיין מייצג סימבולי הנראה כמו כספית שעולה במעלה המדחום ומהווה אינדיקציה לרחש ליבו של הציבור, חוצה עוד צומת ועוד בית קפה עד שמגיע לשאול את חוזה המדינה האם זה מה שראה בעיני רוחו. אבל זה לא הכל, האוהל כסמל מבטא משהו הנובע ממעמקי התודעה הקולקטיבית של העם היהודי שלמעשה החל את דרכו כעם חופשי באוהל, עם צאתו מעבדות במצרים. כמו בני ישראל שנדדו במדבר ארבעים שנה בחיפוש אחר בית, גם כאן ניתן למצוא את אלו שמנצלים כל ההזדמנות בכדי לשמוח ולרקוד סביב עגל הזהב ויש את אלה שמבינים את כובד משקלו של הרגע ויושבים ימים כלילות בדיונים אינסופיים ומנסים לנסח את עשרת הדברות של המהפכה.


    4. האינטואיציה - אינטואיציה היא תחושת בטן עמומה, חסרת מיקוד אשר כל מהותה לשמש כמצפן ואינדיקציה לגבי נכונות הכיוון שבו צועדים. בספרו נקודת המפנה, מסביר מלקולם גלאדוול כיצד יכולה תנועה חברתית שולית להתפשט ולגדול כמו מגיפה למימדי ענק עד שהיא כובשת את המיינסטרים. מה שמדהים במקרה שלנו הוא שהראשונים לצאת מביתם, פורצי הדרך למחאה החברתית הגדולה ביותר שנראתה אי פעם בישראל, בכלל לא העלו בדעתם, בחלום הכי פרוע שלהם, שזה מה שיקרה. הם פעלו מתוך פרץ אינטואיטיבי חסר תכנון. מבלי לחשוב על ההשלכות האפשריות או לענות על השאלה הפשוטה - מה יקרה אם נצליח?  זה סוד הקסם של ההתקוממות הלא אלימה שאנו עדים ושותפים לה כולנו, גם אלו שלא מסכימים לפרט זה או אחר בניהול המאבק או בניסוח המטרות.


    בימים האחרונים התחלנו לראות כיצד האינטואיציה מפנה את את מקומה לטקטיקה ולאסטרטגיה שלמרבה ההפתעה יוצרים תחושה של אובדן כיוון ובלבול. ואני מבקש ממובילי המאבק - אל תזנחו את אינטואיציה שלכם. תקשיבו לקול הפנימי שהוציא אתכם לרחוב ביום בהיר אחד וסחף את כל העם. אל תנסו לשחק את תפקיד "המבוגר האחראי", אף אחד לא מצפה מכם לפתור את הבעיה ומי שרומז לכך שזוהי אחריותכם פועל בניגוד לאינטרסים הברורים של המאבק, בין אם במודע או שלא. ואל תתייאשו כי עם שלם ניצב עמכם ואם יהיה לכם מזל, באיזשהו רגע יקום איזה מנהיג מוכשר וייקח את המושכות ויאפשר לכם ולכולנו לחזור הביתה, עייפים אך מנצחים.

     

    ------------

     

    צילום: אלון גרגו

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/9/11 22:51:

      וכמה זמן לדעתך זה יחזיק מעמד?

      הנושא אט אט דועך...

        7/8/11 09:28:
      אין סתירה. ברור שחייבת לקום תנועה קונקרטית פוליטית עם אג'נדה רלוונטית שתייצג באחריות ובנאמנות את דרישות הציבור. בהיבט הזה יש כמעט וואקום פוליטי ואני צופה תקופה מעניינת שבה הנהגת המחאה תצטרך לפנות את מקומה ו/או את אופייה ולהפוך לגוף פוליטי. עם זאת, הטענה שלי, קיבלה אמש אישור ממשי כאשר בנאומה מול 300,000 איש אמרה דפני ליף שעוד לא הגיע זמן הדילים והמסמכים, אנו עדיין בשלב המחאה. ובמחאה, האינטואיציה לא יכולה להכזיב.
        6/8/11 14:09:
      ההסבר הכמעט סוציולוגי מאיר עיניים. אבל מה קורה אם האינטואיציה מתחילה להכזיב? כך קורה, חוששני, עם ההמנעות מהקמת תנועה חברתית פוליטית. זו טעות היסטורית שמתבססת על אינטואיציה במקום היגיון

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      miki_mel
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין