‎12

24 תגובות יום רביעי, 3/8/11, 00:24

מה אומרים למישהי שהחזירה אותי לשמוע את הדברים האלו, אחרי תקופה ארוכה יחסית שלא? ולאוו דווקא בהקשרים בהם נהגתי להאזין להם בעבר.

החזירה לא במובנים המילוליים שבשיר הספציפי שכאן (מניח שזה לא קורה כל כך מהר) , אלא בפעולות האודיופיזיות הכרוכות בהאזנה להם.

חשבתי על משהו כמו תודה.

איזה פרייז ענק זה, אה? :

I remember waking up, with your arms around me;
I remember losing myself
and finding that you'd found me,

מעניין שגם אצלה, בדומה לאנשים נוספים שאני מכיר, שירים מסוימים של האמיל שימשו כחברים קרובים בתקופות לא קלות.

אם כי ביחס לחיבור שלנו אני חש משהו יותר כמו בשיר השני שכאן, המדבר על בלבול ותהייה.

אבל קשה לדעת לאיזה כיוון ימריאו הציפורים לבסוף.

(הגיטרה כאן היא של הקרימזונאי פריפ).

ועד אחד פור דה רוד.

הגרסאות שכאן הן מהאלבומים בהם השירים יצאו לאור במקור.

מניח שלא אחדש שקיים אלבום 'אוסף' שירי אהבה שלו, בו הוא הקליט מחדש את אלו שכאן, ונוספים.

אחד מחבריי בקפה, שלצערי לא פעיל כרגע, אמר לי בשעתו שהוא מעדיף את ההקלטות המקוריות.

משום מה אני אוהב לא פחות (ואולי אף יותר) את אלו שבאלבום ה- love songs .

דרג את התוכן: