Life
A person starts to live when he can live outside himself
פוסטים אחרונים
- בית קפה בסכסנהאוסן 20/6/13
- אדמה רטובה 14/6/13
- שני חברים 7/6/13
- סופרים קוראים 19/5/13
- טוב למות בעד ארצנו 17/4/13
- אתר חדש לספר "האיש עם האף השמן" 26/1/13
ארכיון
המהפכה שאיננה
בימים אלה של התרוממות רוח כאשר אלפי אנשים עוזבים את הכורסה שבסלון ומתנחלים בכיכרות הערים שבתוך הקו הירוק בדרישה לצדק חברתי או במילים פשוטות חלוקה שונה של העוגה הלאומית, נשאלת השאלה האם מדובר במהפכה או במחאה שתחלוף כאילו דבר לא קרה. ברור שדרישות המפגינים נגעו ללבם של המוני העם מכל צבעי הקשת הפוליטית ושאין הבדל בין קשיי היום יום של איש שמאל לבין הקשים של איש ימין. מצד שני הניסיון להמנע מהצהרות פוליטיות מפלגתיות על מנת לשמור על אחדות המפגינים תוביל דווקא לכשלונה של המחאה אשר הגיעה באחת התקופות החשוכות ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. הסתרת הגוונים הפוליטים הינה טעות גורלית להצלחה של המחאה והסיבה היא פשוטה, מאז 1977 עם עליתו לשלטון של הליכוד, מתחלפות במדינת ישראל כמעט ללא יוצא מן כלל ממשלות אשר דגלו במדיניות הכלכלית שהביאה את המדינה למצב שבו היא נמצאת עכשיו ואת זה צריך להגיד בפה מלא ובלי למצמץ. ולמה המפגינים קוראים לה ה"מהפכה של מעמד הביניים" ומשאירים מאחור את אלה שהדרישה שלהם היא לחם ועבודה משום שבכלל הם לא יכולים לחלום על דירה?, האם לא צריך להלחם קודם כל עבורם או לפחות לקרוא להם להצטרף למאבק? הורדת אחוז אחד מהמע"מ לא תוביל לשינוי סדרי העדיפויות החברתיות. רק החלפת השלטון שמייצג את האינטרסים של העשירים בלבד ומתנגד לשלום תחולל את השינוי. כלכלה איננה מדע מדוייק, כלכלה היא פוליטיקה טהורה וכל השרלטנים שמדברים על תחרות ושוק חופשי שוכחים שלפני 30 שנה לא היו במדינת ישראל חסרי דיור ולא היו ילדים מקבצים נדבות ברמזורים ולא היה חמאס ושזאת הייתה מדינת רווחה שדאגה לכולנו ושהפערים בין העשירים לעניים נמדדו באחוזים בודדים ושההתנדבות ליחידות הקרביות הייתה מובנת מאליה ולא היה צריך בכלל למדוד את אחוז המתגייסים ושאפשר היה להקים מפעלי נחושת באילת למען מטרה לאומית ולא רק על פי שיקולי רווח והפסד. ההפרטות הן לא פתרו שום דבר ולא הורידו מחירים והקוטג' וקרטל החלב זאת רק דוגמא אחת. ההבדל בין מונופול או קרטל בשוק החופשי למפעל מנוהל ע"י המדינה או העובדים הוא בכך שבמונופול נהנית משפחה אחת ובמפעל של המדינה נהנות אלפי משפחות. הממשלה אומרת שהדרישה לחינוך חינם מגיל שלוש לא קיימת בשום מקום בעולם אבל גם 44 שנות כיבוש לא קיימות בשום מקום בעולם ואנחנו ממשיכים לשלם את המחיר של ההתנחלויות, כיפת הברזל, טילי הח"ץ, שרביט הקסם ומלחמת הכוכבים. מי שחושב שאין קשר בין הכיבוש לכלכלה הוא טועה טעות חמורה ומגיע לו לישון באוהל כל חייו. אין שום תועלת בניהול משא ומתן עם מי שהאידאולוגיה שלו מנוגדת בתכלית לדרישות המפגינים ואשר בסופו של יום צריך לתת דין וחשבון לפטרוניו. אם בבחירות הבאות הליכוד ושותפיו יקבלו ביחד יותר מ-50 מנדטים, כל המחאה הזאת תיזכר כאנקדוטה פיקנטית בשילטונו הבלתי מעורער של הימין בישראל. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתבת דברי טעם.
ואני חולק מכול וכול על המסקנות שלך.
כמוך-כמוני, אשמח מאוד לראות את ביבי מפנה את מקומו מדפי ההיסטוריה.
בבוא היום, העם הזה עשוי להתעשת ולהשתחרר ממשנתו ומרפיסותו.
המחאה הזו לא תימדד בהדחתו של ראש ממשלה מכהן.
היא לא תישפט לאור עלייתה של מפלגה טרמפיסטית-אופורטוניסטית, שתחרוט על דגלה ססמאות אפנתיות של צדק חברתי.
זכות קיומה אינה תלויה במהלכים שיובילו הפלסטינים בספטמבר.
מידת צדקתה אינה קשורה לדרישה, שגם קופאית בסופר או מאבטח בקניון יוכלו להתפרנס בכבוד.
כדי לתפוש כמה המחאה הזו פורצת דרך וייחודית, צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
בדיוק מה שביבי מסרב לעשות.
הוא חוזר ומנסה לקטלג את המאבק.
להכניס אותו לתבניות גזעניות מוכרות.
לשים על המפגינים תוויות מלאכותיות.
אשכנזים, שמאלנים, אוכלי סושי, מעשני נרגילות, קיבוצניקים, משתמטים, תל אביבים...
כל מי שהעביר דקה במאהל או בהפגנה, יודע שאין שום קשר בין המציאות לבין ההסתה השקרית של אנשי הליכוד המנותקים.
אבל הנקודה היא אחרת בתכלית.
התופעה הזו היא הדבר הכי פחות סקטוריאלי שחוותה החברה הישראלית אי פעם.
התקשורת מכתירה מנהיגים.
והם באמת קרובים לתיוג המופרך של אותו "מעמד ביניים".
שוב, מי שלוקח חלק בפעילות נוכח מיד לדעת, שכמעט כל רבדיו של העם משתתפים בתהליך.
ומספר גדול בהרבה של אזרחים מזדהים איתו.
ועדיין, אפילו מנהיגי המהפכה לא נלחמים למען מטרות סקטוריאליות מצומצמות.
אם האלפיון העליון ישלם יותר מיסים - יותר תקציבים ממשלתיים יושקעו בחינוך, בבריאות, בתשתיות וברווחה.
נוצר בישראל מצב שאין לו תקדים באף מדינה: הממשלה גובה יותר מיסים עקיפים מישירים. הנטל על תשעת העשירונים התחתונים הרבה יותר כבד מאשר על העשירון העליון.
הממשלה הפכה לחברת כוח אדם.
והאזרחים לעם של עבדי קבלן.
במידה והמדיניות תשתנה - הכול ישתנה.
עבור כ-ו-ל-ם.
גם אם הליכוד יישאר בשלטון.
אפילו אם הכיבוש יימשך.
כת ניאו-ליבראלית השתלטה על המדינה.
במשך שנים הם שטפו את מוחנו באמצעות אגדות מתוחכמות. מכרו לנו תיאוריות של "צמיחה" ו"תחרותיות".
מילים מכובסות, שמשמעותן הפיכת רובנו המכריע לנתינים של בעלי ההון.
שנים הם פעלו באין מפריע. בעוד כולנו מתבטלים בפניהם.
GAME OVER
כללי המשחק השתנו.
בורגנית מאלנבי, אל תעזבי את הארץ!
כל עוד את פוקחת את עינייך, הם ממשיכים להזיע. הם מפחדים. ממך.
זה בכלל לא משנה, מי מוביל את המהפכה.
אם נמצא את תעצומות הנפש.
אם נמשיך להפגין אורך נשימה.
הכת תאלץ להחזיר לנו את המדינה שלנו.
לכולנו.
איחוד העם - כל אחד ואחת מאיתנו ישאף לזה יומיום ויעשה למען איחוד וחיבור בסביבה הקרובה איליו.
חזון ההבראה האמיתי של העם הנהדר שלנו.
השינוי האמיתי בידינו, רק אז גם נדע לבחור במנהיגים ראויים לנו.
* המחאה מחמיאה להתעוררות
תיקון קטן - הליכוד בשלטון מ1977.
מוזר לי איך המקופחים בוחרים שוב ושוב במי שמקפח אותם.
סינדרום לא ברור.
האם יש פה מדינת רווחה לחלק מהאזרחים ? כזו שנסתרת מעינינו ?