"העם רוצה... צדק חברתי"... 7.8.11                                                             מה בין המחאה החברתית הרחבה למודל "ניהול על פי ערכים"?

                                                         אבישי לנדאו

אני מבקש להציע זווית התבוננות קצת שונה לאשר קורה אותנו בימים אלו מהעולמות של מנהיגות, תרבות ארגונית וערכים..                                                                                                                                      

כמו רבים מאזרחי ישראל, גם אני מביט בהשתאות בתופעה ההולכת ומתעצמת ביישובים שונים בארץ ושואל את עצמי מה הביא את המוני בית ישראל,מכל קצוות הקשת הפוליטית לכך, מדוע דווקא כעת ולא בעיתוי אחר ועוד שאלות רבות וחשובות.                                                                                                                                 

בנימין נתניהו מונה לשר האוצר בממשלת שרון השנייה בתחילת שנת 2003 ובקדנציה הנוכחית השנייה שלו כראש הממשלה- אני מוצא חוט מקשר במעבר על החקיקה, על החלטות הממשלה מאז ובתקופה האחרונה בפרט (למרות שלמען ההגינות צריך לומר כי ניתן לראות ניצנים לכך כבר בתקופת ברק כראש הממשלה בשנת 1999 דרך המשמרות של שרון ואולמרט.

                                                                                                                                               אני בוחר להתעלם במאמר זה במכוון מבנימין נתניהו האיש וסגולותיו, הרכילויות השונות סביב דרכי ניהולו את ציוותו וביתו זאת על מנת לתת ביטוי לניתוח אובייקטיבי ככל שניתן.                                                                                                                                          

אינני איש פוליטי ואינני חבר במפלגה כלשהי ולכן אני מנסה להתבונן באשר קורה אותנו מזווית מקצועית גרידא. ללא כל ספק תהליכים של העמקת הקיטוב הכלכלי-חברתי החלו עוד קודם לכן ולמרות זאת ההתפרצות הספונטאנית קרתה במשמרת שלו.                                                                                                                          

מודל "ניהול על פי ערכים" עוסק בעיצוב מחדש של תרבות הארגון באמצעות סט ערכים משותפים. סיווגנו את עולם הערכים לשלוש קבוצות:                                                                                                               

קבוצת הערכים הכלכלית ובהם ערכים כמו: מנהיגות, גמישות, תכנון, החלטיות, פישוט, עקביות ועוד.                

קבוצת הערכים האתית-חברתית ובהם ערכים כמו: חברות, הוקרה, צדק, שיתוף פעולה, כנות, כבוד, הגינות, יושרה, נדיבות, שקיפות אמון, תמיכה ועוד.                                                                                                    

קבוצת הערכים הרגשית ובהם ערכים כמו:,סבלנות, רוגע, שליטה עצמית, רגישות, פתיחות, יצירתיות, חדשנות, חמלה.                                                                                                                                        

לפני הכניסה לעומק ועבודה עם ערכי הליבה – המבט ביחסיות שבין שלו קבוצות הערכים נותן לנו הזדמנות להתבונן בארגון ממבט על (ממש בדומה לעבודה עם תוכנת Google Earth"" בה המבט הראשוני הינו כוללני ולאט לאט אנו הולכים ומתמקדים באזור, ברחוב, בבית וכו').                                                                                      

המודל הינו מודל טריאקסלי ופותח ותוקף בעולם ובישראל. בתום כעשור לעבודה עם המודל בארגונים בעולם וריכוז וניתוח הממצאים, למדנו כי בארגון בו קבוצת ערכים אחת חסרה- הדבר מלמד על לקות כלשהי אשר גם אם אינה באה לידי ביטוי כיום, נמצאת בחלק של הקרחון הסמוי מן העין. המודל פותח גם לעולמות: המשפחה והזוגיות ולמעשה העקרונות הללו רלוונטיים גם להם.                                                                                                

שאלתי את עצמי מה קרה ברמת המדינה באותם השנים וניתחתי זאת באמצעות מודל הערכים (גם המדינה הינה סוג של ארגון). לקחתי את התהליכים השונים, את ההחלטות הכלכליות, את החקיקה בתחומים אלו ואת דרכי ההתנהלות, והתברר לי לתדהמתי כי מתוך שלוש קבוצות הערכים של המודל- הקבוצה הרגשית כמעט ולא קיימת (חמלה, רגישות, יצירתיות, שליטה עצמית ועוד),  וכמעט כמוה גם הקבוצה האתית-חברתית (שקיפות, נדיבות, צדק, יושרה, אמון ועוד).                                                                                                                                     

ארגון בו במפגש ההנהלה הראשון היינו מוצאים ממצאים שכאלו- היינו דואגים לצלצל בכל פעמוני האזעקה על מנת שהארגון יבדוק את עצמו בטרם יאחר את הרכבת.                                                                                   בארגון אנחנו בוחנים את ערכי הליבה של כלל עובדי הארגון ומסייעים לארגון לנהל תהליך של זיהוי ובחירת סט ערכים משותפים זאת על מנת למנוע נטישה של הטובים את הארגון ועל מנת למנוע תהליך של "נטישה בלב" של אחרים.                                                                                                                                             יתירה מכך: במודל הערכים הערך אמון (Trust) משמש "כמגה ערך" ומניסיון בארגונים רבים ברחבי העולם אנו יודעים לומר כי במקום בו ישנה קריסה של ערך האמון- יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנהל תהליך משתף בו כולם ירצו  אמיתית ליטול בו חלק.                                                                                                                  

ישנם הגדרות רבות למושג ערך ואולם אחת מההגדרות המרתקות שמצאתי מגדירה את קיומם של ערכים באמצעות זיהוי של קונפליקטים בין ערכים ("אחד בפה ואחד בלב" אמרו חז"ל).                                                           זהו בדיוק התהליך שחייבת לנקוט גם מדינה כמו שלנו, כל עוד אין לנו מנהיגות ראויה ושיטת הממשל מייצרת אינטרסים סקטוריאליים ומונעת ראיה ממלכתית אחראית- אל לנו להתפלא על תהליך חברתי עמוק זה שיצא לדרך.

אמש, אחרי ביקור, התחככות עם האנשים מכל שדרות העם, התבוננות בשלטים הנאיביים משהו והאזנה לשיחות-הבנתי עד כמה עמוק השבר ועד כמה נדרשת מנהיגות אמיתית על מנת להחליט על שינוי סדרי העדיפויות, על בניית תוכנית חומש חדשה,  להחזיר את האמון, לשבת ולומר מה ניתן ומה לא ניתן באמת ובאמונה שלימה, ולהתחיל לממש את התוכנית שלב אחר שלב ממש כמו תוכנית אסטרטגית של ארגון.                                                               -------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- הכותב הינו מנהל המרכז לניהול ואימון על פי ערכים, יועץ ארגוני בכיר ומאמן, שותף: למהדורה בעברית של הספר: "ניהול על פי ערכים", לפיתוח מודל: "ניהוג משפחה על פי ערכים", לפיתוח משחקי ערכים לחו"ל ולישראל. סגן נשיא למשאבי אנוש, "שופט-צד" בבית הדין לעבודה וחבר בוועדת העבודה בהתאחדות התעשיינים (בעבר)