כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    נִשְׂגֶּבֶת

    81 תגובות   יום רביעי, 3/8/11, 14:20

    בְּאִישׁוֹן לַיְלָה

    אֲנִי טוֹוֶה קוּרִים לִלְכֹּד דְּמוּת

    חֲמַקְמַקָּה -

    אוּלַי תַּחְזֹר שׁוּב לְרֹאשִׁי;

    הַכּוֹכָבִים נֶעֱלָמִים אֶחָד אֶחָד בִּמְשׁוּבָה,

    גּוֹרְרִים אֶת הַיָּרֵחַ

    הַרְחֵק

    מֵעֵבֶר לִשְׂדֵה רְאִיָּתִי.

     

    מַשַּׁב רוּחַ רֵיחָנִי

    פּוֹקֵחַ עֵינַי לִרְאוֹת פֶּרַח יָפֶה

    מְאַבֵּד עָלָיו;

    מוֹצֵא אוֹתִי חוֹשֵׁב

    עַל בַּיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אַף בַּחֹשֶׁךְ,

    כְּשֶׁלְּכָל עוֹנָה הָיְתָה

    מַשְׁמָעוּת

    וְהַזְּמַן הָיָה שֶׁל הַסְּתָו.

     

    הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו,

    צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ

    לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה

    וּמְעוּרְפֶּלֶת -

    הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה;

    הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם

    עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ

    וּמִתְכַּלֶּה.

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/13 02:08:
      בית שמואר בחושך... הבית הלוא, תמיד בלב..
        20/10/12 22:52:
      אתה מצייר שירים....טווה מילים...ונוגע בנשגב בשפה מרגשת
      וואו....אהבתי מאוד,יש כאן כמה וכמה אוצרות של מילים ודימויים :) מקווה שאתה לא באמת מתכלה....
        6/11/11 21:00:
      מקסים. במיוחד הבית האחרון-מדויק ועשיר.
        18/8/11 16:07:
      אין ספק, אתה טווה את שיריך בכישרון גדול.
        18/8/11 14:57:
      מקסים
        16/8/11 17:42:
      האמת שהייתי אצלך כמה וכמה פעמים, אחי אתה פשוט גדול עלי בכמה מידות, קורא את מילותיך המחשבות מתרוצצות להם אבל לא מוצא את המילים הנכונות..
        16/8/11 01:08:
      אהבתי:-]
        15/8/11 21:10:
      שיר נפלא!
        15/8/11 18:15:
      שיר עם נוסטליה וגעגוע לפעם כך אני מרגישה
        13/8/11 18:24:
      :)
        12/8/11 11:46:
      כתיבתך היא משב רוח שחודר לליבי ומלטף את זיכרוני. נוגעת בתמונות. אבל גם שלי דהויות... [תודה ]
        11/8/11 14:53:
      אהבתי.. כתיבתך מיוחדת..
        10/8/11 17:04:
      משב רוח ריחני מעלה זכרונות נעימים להתרפק עליהם, למלא במעט אור, גם הקורים הם מאמץ ללכוד משהו טוב בחושך שמשתלט...עצוב לי הסוף.
        9/8/11 22:24:

      אין כמוך בדימויים יקירי,
      מילותייך מרגשות וחודרות.

        8/8/11 21:53:
      חוזרת שוב ושוב וקוראת את השורות ....בין הדמות החמקמקה לתמונות המעורפלות ובין הכוכבים המשחקים עם הירח מצאתי את משב הרוח והפרח ...רק שלא יתכלה לעולם .....
        8/8/11 21:34:
      שירה עדכנית
        8/8/11 09:41:
      שיר מאוד עמוק וכתוב נפלא.
        6/8/11 00:47:

      ברוך ובפיוט נפלא אתה כותב את התמונות הפוסעות

      בהיכל הזיכרון שלך

      מטיילות לאיטן במחצבות שנלטשו  לימים עתידיים ,

      חוצבות רסיסי מידע .

      פנים ושמות , מקומות ונגיעות קטנות

      שנשכחו ונטמנו ונגנזו למרות הגעגוע .

      תמונות מן הסוג הנדיר שאדם היה רוצה להחזיק בהן כל הזמן

      חיזיון נפרץ של ההיסטוריה מזדחל בכל הנקיקים

      פלג, יובל, נהר וים גדול שוטף...

      אדם נזכר

      אדם בוכה

      ותמיד יש אפשרות נוספת...

       

      דן יקירי...הכתיבה שלך תמיד בכוחה ללכוד את נפשי ביתדות של קטיפה....  

        5/8/11 17:41:
      מילותיך ריגשו אותי עד כדי דמעות...
        5/8/11 17:07:
      אין מילים לתאר את יופיו של שיר זה באמת מיוחד מאוד
        5/8/11 15:44:
      דוק של עצבנות בין המילים. כתוב יפה
        5/8/11 15:35:
      הי דן, השיר יפיפה! קראתי אותו מספר פעמים כדי להבין אותו לעומקו. לכל מילה משמעות והשפעה. התחושה שהתקבלה היא של משהו נשגב שהיה ולא ישוב...יש מילים של עצב וקושי כמו : חושך, סתיו, תמונה דהויה ויש גם פעלים כאלו כמו : נעלמים, גוררים, משתחץ, צולף, מבריחה, משמיטה ולבסוף - מתכלה.... נהנתי לקרוא! שבת ברוכה ונעימה.
        5/8/11 14:00:

      תודה רבה על התייחסותכם
      ועל העידוד :)
      מעריך את הידידות
      ומאחל לכם
      שבת נעימה במיוחד

        5/8/11 11:47:
      קראתי וחזרתי וקראתי, כתיבה כל כך נעימה, מתגלגלת במיומנות על גלגלי המוח, חושבת. ואולי לא הולך ומתכלה אלא נרדם, גם המחשבות צריכות לנוח. ואני עדיין חושבת על משמעות השם- "נשגבת".
        5/8/11 11:47:
      "העבר משתחץ בחיציו " מקסים ונכון.
        5/8/11 11:28:
      הולך על מסגרת מתכלה נשמטת... אכן תחושה חזקה של התפוגגות. הבית השני מדבר על דברים שהיו ואינם. נשגבים ובלתי מושגים. שמת לב? כבר בוקר. קוקוריקו! זה סימן שהגיע הזמן להתעורר :)
        5/8/11 11:02:

      דן..."נשגב" מבינתי למה לומר..."ומתכלה"...?

      מה שאתה מביא לכאן...לא בדיוק "מתכלה"??

      אותה דמות נשגבת...טוב שהיא קיימת ...אבל לא בכדי שהיא תגרום לך להתכלות....קריצה

      פשוט מהמם...כותב..

      שבת שלום יקר

      בטי

        5/8/11 11:02:
      נאחז בגעגוע. כלכך יפה אתה כותב. שבת שלום דן.
        5/8/11 10:03:
      מקסים דן. סופ"ש נינוח
        5/8/11 08:07:

      מוֹצֵא אוֹתִי חוֹשֵׁב
      עַל בַּיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אַף בַּחֹשֶׁךְ...
      לא בכדי הגעגועים בשיר מכלים כוחותיך,
      כי אין אושר גדול יותר מבית שמואר גם בחושך.
      יש בתים שחשיכה רובצת בהם גם ביום...
      כהרגלך בקודש, כותב נפלא, מרגש ו...מעניין.
      שרק תהייה מאושר!

        4/8/11 22:27:
      " הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו, צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה וּמְעוּרְפֶּלֶת - הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה; הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְכַּלֶּה. " נפלא .. ! (: ומדוייק ...
        4/8/11 22:24:

      ציירת תמונה מורכבת בבהירות ובפיוטיות

      רוטטת.

      ."הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו,

      צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ

      לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה

      וּמְעוּרְפֶּלֶת -

      הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה;

      הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם

      עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ

      וּמִתְכַּלֶּה.

       

      מבט נוקב בתמונה ללא מסגרת

      גורר את העבר נובר בהווה נע מביט לעבר העתיד

       

      כל האהבות על ציר הזמן ,ככלות הכל תמיד הן נעות..

      בין שהן מתפוררות ואו מתבהרות ואו בוערות ומבעירות .

       

      אהבתי.

       

      סופ"ש מבורך לך ולבני ביתך.

       

        4/8/11 20:55:
      העלאת זכרונות, געגוע, אל יפי שהיה ודהה. כך בעיני, על כל פנים. מירה
        4/8/11 18:39:

       

      ''

        4/8/11 18:23:
      "הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו, צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה וּמְעוּרְפֶּלֶת - הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה; הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ" מקסים דן .בחירת מילים יפה ל"שביל הסהרורים" געגועי עבר כואבים.תודה.
        4/8/11 17:49:

      דן

      הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו,
      צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים

      ואתה - צולף במילים
      תודה על השיר היפה מבית היוצר
      סופשבוע נפלא

        4/8/11 15:24:

      "...הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה;
      הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם
      עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ
      וּמִתְכַּלֶּה".


      אתה חייב לנוח על ערש מנוחה, רפוי בייקום ההווה ורחוק מהאתמול שלך. עם תביט על מחר תרגיש טהור כמו מלאך, עם עיני תכלת עונות לכל בקשות לבך. דע לך, היום הכי יפה שלי הוא היום, רק בו אני מגלה מצבור של כוח ואהבה.

        4/8/11 09:43:
      בריחה..על ידי מצאית בדמיון ונוסטלגיה ולא ב"מציאות".. הפיכת ה-בריחה ל-בחירה תעביר את המציאות לכאן ועכשיו.. עם מה שיש כתיבה מהנה וענוגה תודה מאיזה
        4/8/11 07:00:

      כְּשֶׁלְּכָל עוֹנָה הָיְתָה
      מַשְׁמָעוּת
      וְהַזְּמַן הָיָה שֶׁל הַסְּתָו.

      כמה שאני אוהבתתתתתתתתתתתתתת♥

        4/8/11 00:04:
      כשהרוח מבקש להעביר מסר ומוצאת אותי עסוק בתמונות עבר, יש לי בדיעבד תחושה חזקה של החמצה. אני אוהבת את התמונות שאתה מעביר לנו.
        4/8/11 00:01:
      כליון ברגעים יפים של זכרון כמיהה לרגעים בתחושת האבדון התוכן יפה ומרגש צומח ברגעים שכאלו כשנכתבות המילים שראינו נשגבת כתיבתך לה חיכינו תודה איש יקר ואמן שתהיה מאושר :)
        3/8/11 22:58:

      דן יקיר, כתיבתך המתרפקת בגעגוע דואב

      משובחת... מענגת

      וצורבת באש את חוטי הזיכרון על

       "בַּיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אַף בַּחֹשֶׁךְ" ....

      אולם

      הגעגוע כמצב קיומי

      מכלה את יכולותיך לחיות את ההוווה

      על גווניו ואיכויותיו...

      כאן ועכשיו...

      זה הרגע..

      הנושם..

      חיים:-))

        3/8/11 22:52:
      בפעם הראשונה קראתי את השיר בצהריים, ועכשיו שוב. ונראה לי שצריך לקרוא בו שוב. החיבור בין הבתים..... שיהיה סוף שבוע נפלא.
        3/8/11 22:33:
      מרגש , מעביר את התחושה חזק ............. למי שנמצא במקום הזה
        3/8/11 22:09:
      הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו, צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה וּמְעוּרְפֶּלֶת - הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה; הַמַּשְׁמִיטָה מִסְגֶּרֶת בִּשְׁבִיל סַהֲרוּרִיִּם עָלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְכַּלֶּה אחת הדרכים להפסיק את העצב והכאב, זה לחוות את ההווה. כתיבה נשגבת.... מקסים!
        3/8/11 21:06:

      כמה שונה נראה העבר
      כמה שונה נראה הווה
      מבעד עדשת שורת הסיום....

        3/8/11 21:05:

      טווה קורים ללכוד דמות חמקמקה....תמונה מעורפלת
      המבריחה את ההווה..

      זכרונות וגעגוע למשהו מהעבר..
      המכלה מבפנים ועוצר מלהמשיך הלאה..*
      אולי צריך להפסיק להביט אחורה..

        3/8/11 21:04:
      אתה כותב נהדר.
        3/8/11 20:55:
      ביום חמסין של כזה, נעים לקרוא געגוע לסתיו
        3/8/11 20:09:
      ההווה זה הזמן לחוות,לאהוב ,לשאוף להכי טוב ...כתיבתך יפה ונוגעת ...
        3/8/11 20:04:
      דן, המראות, הריחות , משב הרוח שבשיר כובשים את הלב. מאוד אוהבת את תאורייך החושיים.
        3/8/11 19:57:
      מדהים כתיבה משובחת ומשתבחת..מתמכרת...........
        3/8/11 19:18:
      הכתיבה שלך מאוד מיוחדת ומצליח אתה להעביר ולהכניס את הקורא למה שאומרות מילות השיר. נוגה.
        3/8/11 19:14:
      כיף לקרוא כאן... לגעגועים יש שלל צבעים תשדל לראות את המוארים ומאירים להווה
        3/8/11 19:09:
      זה לא יאמן כמה המילים שלך צורבים בי זכרונות שיכול להיות שמעולם לא חוויתי נהניתי לקרוא:) אבוא שוב
        3/8/11 18:32:
      איך פעם היה טוב.... אולם אז הרגשנו רייקים. ככה זה בחיים. כל החוכמה זה לראות את הטוב, כאן ועכשיו, במקום לבכות איך היה פעם, מזמן, והאם באמת היה?
        3/8/11 18:28:
      וואוו חזק מאד.! גם אני חושבת שהתאור בבית השני חזק מאד!
        3/8/11 17:58:
      רק קדימה!!!
        3/8/11 17:46:
      אין טעם להביט אחורה ולהתכלות, הפנה מבטך קדימה ותתמלא.
      מישהו פעם כתב לי.. " הרבה יותר קל לצעוד קדימה על פני משטח חופשי מכל מכשול מאשר לקרטע בין גרוטאות של קטעי זכרונות" חוצמזה כתבת נהדר,אופייני לך הכתיבה המשובחת הזו.
        3/8/11 17:31:
      מאוד מאוד יפה
        3/8/11 17:20:
      יפה, אהבתי!
        3/8/11 17:08:
      מַשַּׁב רוּחַ רֵיחָנִי פּוֹקֵחַ עֵינַי לִרְאוֹת פֶּרַח יָפֶה מְאַבֵּד עָלָיו; מוֹצֵא אוֹתִי חוֹשֵׁב עַל בַּיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אַף בַּחֹשֶׁךְ, כְּשֶׁלְּכָל עוֹנָה הָיְתָה מַשְׁמָעוּת וְהַזְּמַן הָיָה שֶׁל הַסְּתָו. הסתיו עוד יגיע ואיתו משב רוח רענן של פרחים מלבלבים וניחוח פרדסים -:) *
        3/8/11 16:55:
      ***
        3/8/11 16:51:
      יפה הגעגוע שלך....
        3/8/11 16:31:
      נשגבות המילים. שלך. יפה וכואב. תודה.
        3/8/11 15:01:
      געגוע למה שהיה ואיננו עוד, געגוע לאותה אהבה נשגבת שהייתה מאירה את ביתך גם בחושך ובנוכחותה לכל עונה הייתה משמעות. תודה על העונג לקרוא אותך, כתיבתך מופלאה בעיניי, אשריך ♥
        3/8/11 14:59:
      אתה כותב מאוד יפה. אני אוהבת את תיאורתי הנוף שאתה משבץ בשיריך, חלק מעולמך. הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו, צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ
      אהבה הולכת, ואחריה באה אחת חדשה. דימויים מרגשים.
        3/8/11 14:56:
      הולך ומתכלה....חוק הטבע....
        3/8/11 14:50:
      ואולי געגוע לאהובה נשגבת שתמונתה הופכת עם הזמן מעורפלת. המטפורה בַּיִת שֶׁהָיָה מוּאָר אַף בַּחֹשֶׁךְ, נפלא בעיניי
        3/8/11 14:44:
      נפלא! משובח..:) אשוב לכשיתחדש המלאי....
        3/8/11 14:41:

      אהבתי, כתוב יפה
      תודה**

        3/8/11 14:40:

      "כְּשֶׁלְּכָל עוֹנָה הָיְתָה

      מַשְׁמָעוּת...."

       

      עונות השנה מכניסים לנו קצת סדר בחיים .

      כי תמיד אחרי הסתו יבוא האביב :)

        3/8/11 14:39:
      משובח מה עם האף הזה בשורה 12?
        3/8/11 14:39:
      שיר מקסים עם סוף עצוב...
        3/8/11 14:35:
      אהבתי את השיר ושתי השורות האחרונות צמררו אותי
        3/8/11 14:32:
      תחושה של אובדן עולה מהקורים...
        3/8/11 14:25:
      יקירי..רק ההווה קיים בתוך הזמן. וגם הוא קו דקיק בלתי נראה בין שהיה ובין שיהיה. עונג לי לקרא את שירתך.
        3/8/11 14:22:
      הֶעָבָר מִשְׁתַּחֵץ בְּחִצָּיו, צוֹלֵף בִּשְׁלַל צְבָעִים רִגְעֵי מַפְתֵּחַ לְצַד תְּמוּנָה דְּהוּיָה וּמְעוּרְפֶּלֶת - הַמַּבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַהוֹוֶה; איזה תיאור שובה לב.אהבתי

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין