מה אפשר לצפות מכותב מאמר תחת הכותרת הכל-כך משכנעת: "אנשים אחים אנחנו"? מן הסתם מדובר במאמר שכל-כולו נופת צופים של אהבת ישראל צרופה, גישור בין המפריד והמפלג, וניסיון לקרב לבבות. אבל כאשר יוצא מאמר שכזה מתחת ידו של הסופר החילוני השמאלני, "חתן פרס ישראל", עמוס עוז, הרי זה מאמר שכולו שטנה, איבה, ואם החוק היה מתיר לכתוב זאת — אפילו נימה אנטישמית מבצבצת בין שורותיו. אין פלא שביטאון השמאל הקיצוני, בחר להציב את מאמרו של עוז בכותרתו הראשית!

שלש עוולות מוצא עמוס עוז בהתנהלות ממשלות ישראל, שרק תיקונן יוכל לבסס את הצדק החברתי. מלבד ההשקעה בהתנחלויות וטיפוח הטייקונים, העוולה השלישית היא "סכומי העתק המוזרמים לישיבות החרדיות, שבהן צומחים דורות של בטלנים בורים אכולי בוז כלפי המדינה, אנשיה ומציאות המאה העשרים ואחת", כלשונו "הספרותית" של הכותב. "סכומי העתק" הללו, שהן פרוטות עלובות מתקציב המדינה, הממומן גם מכספי המיסים של מאות אלפי יהודים חרדים במדינת ישראל, מצטרפים לדמיונו הפרוע של כותב אחר באותו עיתון, עורך כלכלי בכיר, שאף הוא תבע מהממשלה לתקן את העיוותים הנוראים ולהקל את העול מאזרחי המדינה, ומהיכן יבוא הכסף? פשוט וברור, הנה ציטוט מדוייק של דבריו: "ההקלות שביבי יביא, יעלו למדינה 20 מיליארד ש"ח, מאיפה הוא יביא אותם? יש לצמצם את המגזרים בהם הולכים המוני כספים, קודם כל החרדים, החרדים מקבלים דירות ברבע מחיר, יש להפסיק את זה". אז אתם ההורים החרדים, הנאנקים תחת עול קניית הדירות לילדים, משעבדים את כל רכושכם, את בריאותכם ושלוות נפשכם, דעו כי שפר גורלכם ומחירי הדירות המופרזים בכל אזור שרק מתחיל "להתחרד", מסובסדים על ידי המדינה, ואתם משלמים בסך הכל רק "רבע מחיר"...

אין גבול לעוצמת השנאה. אין מעצור להסתה, וכל המסית יותר, יזכה לבמה נרחבת יותר באותו עיתון שלא היה מבייש עיתונים אחרים באירופה שלפני כמה עשורי שנים. ואגב, אותו עמוס עוז שאינו בוחל במילות גנאי מתועבות כלפי הציבור החרדי, שיגר לא מכבר את אחד מספריו אל הרוצח הפלשתינאי מרוואן ברגותי, המרצה 5 מאסרי עולם בגין רצח יהודים ומעורבות במספר רב של פיגועים. בהקדשה לספר כתב עמוס עוז לרוצח השפל: "אני מקווה שתקרא אותו ותבין אותנו טוב יותר כפי שאנחנו משתדלים להבין אתכם. בתקווה שניפגש בקרוב בשלום ובחופש". כך מקווה אותו סופר שפל, להיפגש "בשלום ובחופש" עם רוצח היהודים, שדם נשים וילדים יהודיים חפים מפשע עדיין לא יבש מידיו.

את הרוצחים הללו, משתדל אותו שמאלן להבין ואף לכתוב הקדשה לבבית לרוצח יהודים, בעוד שכלפי יהודים הוא משתמש בביטויים זולים ובזויים, בלשון ביבים מתועבת. כי אכן, כאשר נוטשים את דרך האבות, אפשר להגיע לרמות בלתי נסבלות של עיוות מוסרי וערכי, ולהשתמש בביטוי כה נשגב, כה נעלה, בנוסח "אנשים אחים אנחנו", כדי להטיף לשנאה תהומית כלפי ציבור שלם, שרק זכותו היא שעומדת לאותו סופר שמאלני, לחיות כאן בארץ האבות המובטחת.