תנועות מחאת האוהלים יצאו במסע לביטול חוק הוד"לים. בראש רשימת הדרישות לפני דרישות החינוך לגיל הרך, לפני הורדות המע"מ והעלאת המשכורות. מדוע מתנגדים כל כך לחוק?

נראה כי הנוער הפועל במחאה שקע לתוך פרנויה. מגיעה לשולחן הכנסת הצעת חוק נפלאה, שמכירה בבעיית הדיור בגדר מצב חרום לאומי, והנפשות שפועלות במאמץ רב ובדביקות יוצאת דופן לפתרון בעיית הדיור מנסות לטרפד אותה.

לא מדובר בהצעת  חוק של ביבי. ראש הממשלה התנגד לחוק הוד"לים ואף הצביע נגד כל אחד מהסעיפים.

מבדיקה עם מספר פעילי מחאה מסתבר כי ישנה בורות רבה בנושא. רבים מן המתנגדים לחוק הוד"לים סבורים כי מדובר בהפרטת הקרקעות או בתרגיל מרמה או "ספין" של ביבי שנועד להעביר עוד קרקעות לאלי נדל"ן, קבלנים ולבניית מגורי יוקרה. אך לא כך.

חוק הוד"לים: חוק להקמת ועדות לאומיות לדיור הוא חוק חברתי שנועד לקבוע הסדרים מיוחדים לאישור תכניות בנייה למגורים, שיאפשרו מתן פתרון לצורכי הדיור באמצעות היצע דירות מגורים בגדלים שונים ומסוגים שונים, לרבות באמצעות ייעוד קרקע לדיור להשכרה.  

חוק הוד"לים מזכיר מאוד את חוק הולל"ים שהונהג בשנות ה-90 כאשר הוכרז מצב חרום לאומי בענף הבנייה לאור העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר. המצב בישראל אומנם לא חמור כפי שהיה מבחינת הדרישה ליחידות דיור. בזמנו מדובר היה במחסור דחוף של 170 אלף יחידות, ובימנו מדובר במחסור של עשירית מזה לשנה. 

בישראל על פי נתוני הלמ"ס ישנה צמיחה של 39 אלף משקי בית בשנה. ובפועל עומדות התחלות הבנייה על כ-32 אלף בשנה, כלומר, מדי שנה מצטבר מחסור של 7 אלפים ויותר יחידות דיור והמחסור הזה נאגר משנות האלפיים המוקדמות. הדרך היחידה להתגבר על המחסור היא לבנות בקצב ובמאסות. כמו שנעשה בשנות ה-90. מדיניות הוד"לים דומה לנתיב תחבורה ציבורי. רק תחבורה ציבורית רשאית לנסוע בה והיא נועדה להסיר עומס מנתיבי התחבורה הראשיים ולאפשר לתחבורה הציבורית להוביל המונים ליעד במהירות רבה יותר. - כלומר הבנייה היא בנייה ציבורית ביוזמת וועדות ממשלתיות, אין כאן קבלנים פרטיים. לא מדובר בדירות יוקרה ואף מוגדר בחוק שהדירות יהיו דירות קטנות בסטנדטים בסיסיים למכירה ולהשכרה. 

איך החוק אמור לסייע? החוק בנוי על נוסחה פשוטה שהוכיחה את עצמה במדינות רבות בעולם ואתם ודאי כבר מדקלמים. היצע גבוהה מביקוש מוריד את המחיר. מדוע כך? תחשבו שאתם האדם היחיד בשוק שאין לו/ה דירה כרגע, וישנם שלושה בעלי דירות שמעוניינים להשכיר לך דירה. אחד מהם יצליח להשכיר לך את הדירה אבל השניים האחרים ישארו בלי שוכר והם עלולים להפסיד שנה שלימה של שכירות עד שתשוב לשוק. בעלי הדירות יחזרו אחריך ויתחרו בהצעות אטרקטיביות יותר על מנת שתבחר/י בהם. גם אם יחזירו את מחיר ההשקעה בדירה בזמן ארוך יותר, הם יהיה מוכנים לרדת הרבה מהמחיר המבוקש מכוון שאם הם לא משכירים הם פשוט לא יקבלו כלום. דוגמא זו נועדה להמחיש מדוע חשוב שהשוק יהיה רווי. שיהיו בשוק יותר דירות ממספר משקי בית. שבעלי הדירות יתחרו עלינו במקום שאנחנו נאלץ להציע עוד 200 ש"ח לחודש לבעל הבית על מנת לזכות בדירה שממתינים לה 20 איש. כפי שמתרחש היום, למרבים במחיר.

החוק נועד להקצות נתיב מהיר לבניית דיור בהישג יד ודיור ציבורי. רשאים להגיש תכנית: משרדי הממשלה, רשות מקרקעי ישראל, ועדה מחוזית, ועדה מקומית או רשות מקומית. לא מדובר בהגשת תוכנית רגילה שיכול להגיש כל אזרח, כלומר הנתיב הזה חסום בפני קבלנים והוא דומה לדיור ציבורי בכל דבר.

חוק הוד"לים אם כך מדבר באופן מפורש על:

- ייעוד קרקעות לשכירות ולדיור בהישג יד

- קביעת קריטריונים לזכאות.

- קביעת תמהיל הדירות, הכולל גודל.

- אפשרות להגיש התנגדות לתכנית.

- קביעת מועד לתחילת בנייה, אם לא מומש ניתן לבטל את התכנית. תוך שנתיים חייב הפרוייקט לעמוד ב25% 

- מינוי אנשי מקצוע בהרכב הועדות הכוללות מומחים בתחומי סביבה, כלכלה, ותכנון ונציגי ארגונים שעניינם אלו

- קביעת לוח זמנים מזורז לאישור תכניות. 

חסרונותיו של החוק:

- החוק אינו מגדיר דיור בהישג יד. המונח הוכנס לאחר קריאה ראשונה כחלק מדרישות התיקונים. ישנה תכנית נפרדת לדיור בהישג יד בהכנה כבר 8 חודשים. זו למעשה מילת קוד לא ברורה, כמו צדק חברתי ופיתוח בר קיימא.

- דרישה של 25% בנייה תוך שנתיים אינה מלווה בסנקציות, ואינה מבטיחה שהפרוייקט לא יתקע ב25% - סעיף זה שמספרו 27 הוצע לתיקון.

 כמה דיעות קדומות:

1) לא מדובר בהפרטת קרקעות, הפרוייקטים למגורים יבנו על קרקע של מנהל מקרקעי ישראל או קרקע פרטית אם תוגש כזאת.

2) הפרוייקטים לא יועברו בתרגיל מלוכלך למאפיונרים ואלי נדל"ן כי הם לא רווחיים. הם בנויים על סובסידיות, על שכירות נמוכה, יחידות קטנות. והקבלנים לא מתכננים את התכניות, הוועדות מתכננות ומבצעת.

3) זה לא חוק של ביבי. זה חוק שהעלתה ועדת הכלכלה לאחר ישיבות ארוכות עם טובי היועצים המשפטיים כלכלנים ומתכננים. וכאמור ביבי הצביע נגד החוק בעוד חכים חברתיים רבים הצביעו בעד הסעיפים של החוק.

4)לא מדובר רק בקרקעות המנהל, סעיף 9(ד) מאפשר אישור תכניות גם בקרקע שאינה ברשות ממ"י.

5) למה לא בונים את מלאי המבנים שכבר אושרו? ישנם כ-160 אלף יחידות דיור מאושרות על הנייר שאינן בנויות מ-160 אלף סיבות שונות. קבלנים פשטו את הרגל, לא הגישו את התשריטים כנדרש, הם ממתינים לאישור שינויים בתכנית, ועוד. כל תיק כזה הוא תיבת פנדורה. תחשבו שנפרם לכם כפתור. אתם מעוניינים לתפור אותו אבל כל החוטים שלכם הסתבכו לסליל אחד ולבודד כל חוט ידרוש זמן יקר. אם תפירת הכפתור דחופה יהיה יעיל יותר לפתוח סליל חדש. כשהמכנסיים שלכם יהיו מאובטחים תוכלו להתפנות להפרדת החוטים.

לחוק המלא

להלן הסעיפים הראשונים של הצעת החוק:

 הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית

נספח מס' מ-598/א'

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א–2011

מטרת החוק

1. 

חוק זה בא לקבוע, כהוראת שעה, הסדרים מיוחדים לאישור תכניות בנייה למגורים, שיאפשרו מתן פתרון לצורכי הדיור באמצעות היצע דירות מגורים בגדלים שונים ומסוגים שונים, לרבות באמצעות ייעוד קרקע לדיור להשכרה. 

הגדרות ופרשנות

2. 

(א) בחוק זה – (סעיף הגדרות - ראו בחוק המלא בקישורית מעלה)

3.

(א) תכנית לדיור לאומי תכלול הוראות להסדרת מבני הציבור, השטחים הציבוריים הפתוחים, החניה,התשתיות ושימושים נוספים הנדרשים ליחידות הדיור הכלולות בתכנית, וכן הוראות לעניין גודלן של יחידות הדיור והיחס בין דירות קטנות ודירות גדולות בתחומה, ויכול שייקבע בה כי בניין, כולו או חלקו, ייועד להשכרה, ואת התקופה שבה ייועד כאמור, אשר לא תפחת מעשר שנים וכן יכול שייקבע בה ייעוד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה. 

(ב)  יועדה קרקע בתכנית לדיור לאומי לדיור בהישג יד להשכרה, יושכרו יחידות הדיור שייבנו על פיה בהתאם להוראות, בין היתר, לעניין תנאי ההשכרה של יחידות הדיור, ובכלל זה מחיר ההשכרה, הגבלות על העברת הזכויות ביחידות הדיור והזכאים לשכור את יחידות הדיור.

(3) על אף האמור בחוק התכנון, כוחה של תכנית לדיור לאומי שאישרה הוועדה לדיור לאומי לפי חוק זה יפה מכל תכנית אחרת שאושרה לפי חוק התכנון, למעט תכנית מתאר ארצית. 

(ד)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תאושר תכנית לדיור לאומי בסטייה מתכנית מתאר מחוזית אלא באישורה של ועדת המשנה לדיור לאומי, אם אישור כאמור נדרש על ידי שני חברי הוועדה; דרישה לפי פסקה זו תימסר בכתב למזכיר וועדת המשנה לדיור לאומי בתוך שבעה ימים ממועד ההחלטה על ההפקדה. 

(2) הועברה תכנית דיור לאומי לאישורה של ועדת המשנה לדיור לאומי, יחולו הוראות סעיף 5, ואולם, לא נתנה ועדת המשנה לדיור לאומי את החלטתה בתוך 15 ימי עבודה, יראו את התכנית כאילו אושרה בידי ועדת המשנה לדיור לאומי; אישרה ועדת המשנה לדיור לאומי את התכנית, יחולו הוראות סעיפים 17 ו-18, בשינויים המחויבים, ממועד החלטתה זו. 

(3) אישרה ועדת המשנה לדיור לאומי תכנית כאמור בפסקה (2), תתייחס גם לצורך בשמירה על קרקע חקלאית או על שטחים פתוחים, ככל שהתכנית חלה עליהם, ולא יידרש אישורה של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לתכנית זו.