מי תכנן את תל אביב - חיים טופול
למה הרחוב הזה מתפתל כנחש? למה המדרכות נכנסות למגרש? למה כבר יש סדקים בבניין החדש? למה עומדים בכביש עמודים? מי זה תכנן את תל אביב
שיבוא שיבוא, אם יבוא אותו ברנש שתכנן את העיר אז פשוט מאוד נכריח אותו שיסביר
למה בנוי מלון הסוגר את הנוף? למה חוסל נמל ונשאר מנוף? למה המרפסות מסכלות על הרחוב? למה כביסה תלויה לכניסה? מי זה תכנן את תל אביב
שיבוא שיבוא...
למה בעיר הזאת שום דבר לא ישר? למה כשנכנסים אז לצאת אי אפשר? למה זה גשר יש אבל אין כבר נהר? למה חסים על אור פנסים? מי זה תכנן את תל אביב
שיבוא שיבוא...
אם המצב הנ"ל הוא כל כך מעציב אז למה כולם בכל זאת רוצים דווקא לגור בתל אביב ולמה כולם בכל זאת רוצים דווקא לגור בתל אביב
מילים: דידי מנוסי לחן: דובי זלצר
ממש במקרה נתקלתי בשיר המקסים של דידי מנוסי, אשר בוצע על ידי חיים טופול כחלק מפסקול הסרט ארבינקא (1967) ולא יכולתי להפסיק לחייך, שכן מבחינה מסויימת, לא הרבה השתנה מאז. המחסור במקומות חנייה, התנועה הרבה בעיר, רחובות שלמים שנסגרים לרגל שיפוצים ללא הודעה מוקדמת, השכירות הגבוהה, כל אילו התווספו לצרות של פעם, עליהן חיים טופול שר. מה יש בעיר הזאת המושכת אליה משפחות רבות ושפע של צעירים לבחור לגור דווקא בה, למרות כל החסרונות שלה? יש לכך לא מעט סיבות, כגון קירבה למקום העבודה/ללימודים, השפע האדיר עתיר ניחוחות וטעמים של מסעדות, מזללות ובתי קפה מכל הסוגים, מוסדות תרבות, מוזיקה ואמנות רבים כגון מוזיאון תל אביב, היכל התרבות ושפע גלריות, חוף הים והטיילת, שווקים שונים ומשונים, מרכזי קניות עמוסי חנויות מכל הסוגים ואוצר בלום של מקומות בילוי, מועדונים ופאבים המפוזרים בכל העיר. לא סתם קוראים לה 'עיר ללא הפסקה', כי לעתים באמת נדמה כי היא לעולם לא נחה, תמיד יש פעילות, תמיד משהו מרגש קורה, האנרגיה תמיד שם. זהו, למעשה סוד המשיכה של תל אביב הגורמת לכה רבים המתגוררים באופן זמני או קבוע להבליג על חסרונותיה ולהישבות בקסמה. |