כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    הילדה שנשארה לבדה

    44 תגובות   יום חמישי, 4/8/11, 15:18

    ''

     

    אני רוצה לכתוב על הספרים שציפו כמרצפות את בית ילדותי. עליהם פסעתי בבטחה, והם היוו את עיר המקלט מכל הצרות. אתחיל למנות: "החמישייה הסודית" ו"השביעייה הסודית" ו"חמישיית הבלשים והכלב" מאת אניד בלייטון וחסמב"ה של מוסינזון ו"היידי בת ההרים" ו"יומנה של אנה פרנק" וכל ספרי "האסופית" ו"הסרבנית" וגם "אי הילדים" ו"ילדי רב החובל גרנט" ו"קופיקו" ו"צ'יפופו" ו"פוליאנה" ואגדות שונות: "אבא מספר", "אמא מספרת", וסבתא מספרת" מאת יצחק אבנון.


    "סיפורי המיתולוגיה היוונית" ו"המיתולוגיה של עמי הצפון" ו"ילדי המים" מאת צ'רלס קינגסלי ו"תקוות גדולות" של צ'רלס דיקנס ו"הרפתקאות תום סוייר" ו"הקלברי פין" מאת מרק טוויין וכל הספרים של ז'ול ורן וכל הספרים של הרוזנת דה סגיר ו"הרוזן ממונטה כריסטו", "הלורד פונטרלוי הקטן" ו"אי המטמון" מאת רוברט לואיס סטיבנסון שתרגם ישראל פישמן ויצא בהוצאת יהושע צ'צ'יק בע"מ (ג'ון הוא דז'ון). והספרים של אריך קסטנר: "אמיל והבלשים", "פצפונת ואנטון", "35 במאי" ו"אורה הכפולה". "מחניים" של פרנץ מולנר (כמה בכיתי על גורלו של הילד נמצ'ק שקדח מחום ומת, ולכלב קראו הקטור על שם הגיבור המיתולוגי). אי אפשר לשכוח גם את "אייבנהו" של וולטר סקוט.


    ו"הספורטאים הצעירים" (אלון, רפי, פועה ורננה) של אבנר כרמלי הוא שרגא גפני הוא און שריג. ו"דנידין הרואה ואינו נראה" ו"נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט, כולל ספרי ההמשך, ו"עולם הילד" (ארבעה כרכים אפרפרים אוצרי כל טוב בעריכת יצחק אבנון) ו"אנציקלופדיית רימון" שכללה עיבודים יפים מאוד ל"גוליבר בארץ הגמדים", "רובינזון קרוזו", "פינוקיו", "פיטר פן", "עלילות הברון מינכהאוזן", "טיל אוילשפינגל", "מסעות סינבד המלח", "מסעות מרקו פולו" ו"עליזה בארץ הפלאות". ו"מקס ומוריץ" באיורים נהדרים, "הלב" מאת אדמונד דה אמיציס, אגדות יפן, אגדות הודו.


    סיפורי אישים: תומס אלווה אדיסון - ממציא נורת החשמל, ממציא הטלפון - בל, מגלה הקוטב הצפוני - רוברט פירי, ובגילוי הקוטב הדרומי - המירוץ בין רואלד אמונדסן לרוברט סקוט, שבו זכה הראשון ושב לביתו בשלום בעוד סקוט המובס נפח את נשמתו בערבות הקרח. כל ספרי מתנות הבר מצווה של אחי אילן (איזה קטע! פעם הביאו ספר כמתנה לחגיגה הזאת), למשל "סופרים עבריים בני זמננו" מאת אדיר כהן, "תולדות האנושות", "מאה אישים", "אלף אישים" וסדרה שלמה: "על כל שאלה תשובה" מאת יצחק לבנון.


    אבי ז"ל - הגיבור הטרגי - מת היום לפני 43 שנה. אמי האהובה ז"ל נפטרה לפני כשלושה חודשים. פעם אחת, חודשים אחדים אחרי שאבי מת, שמעה אמי שאני מייללת בבכי תמרורים ואצה לחדרי. היא גילתה שעלילותיה של "הילדה שנשארה לבדה" אמללו אותי עד דכא. חששתי להישאר לבד בעולם. עכשיו התקרבתי מעט למצב הזה (שייבדלו לחיים ארוכים צביאל וילדיו ואחי ובנו), והעולם עדיין לא התמוטט עליי. חברותיי הקרובות והיקרות הן משפחתי הנבחרת והמורחבת.


    אשמח אם תזכירו לי ספרי ילדים נוספים מהימים ההם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      נכון, ושכחתי גם את הדוב פדינגטון המופלא.
        13/11/11 18:04:
      פו הדוב. אהבתי לקרוא על מעלליו בחיפושיו אחר " לוק של דבש"
      תודה ושבוע טוב, מושיקו.
        12/11/11 19:41:
      כוכב ושבוע טוב

      צטט: דויד25פךח 2011-11-07 03:31:04

      "צרלילץ","בילבי","חכמי חלם",חנה סנש",,"דון קישוט","היו היה","עליבאבא וארבעים השודדים","אלאדין ומנורת הקסמים",היפיפיה הנירדמת",היפה והחיה","רובין הוד".....זה מה שהעלתי ביעף...מקוה שעזר קצת...תודה.

       

      תודה רבה, דוד. לא ייאמן! מתברר ששכחתי כמה ספרים - נכסי צאן ברזל.

       

       

        7/11/11 03:31:
      "צרלילץ","בילבי","חכמי חלם",חנה סנש",,"דון קישוט","היו היה","עליבאבא וארבעים השודדים","אלאדין ומנורת הקסמים",היפיפיה הנירדמת",היפה והחיה","רובין הוד".....זה מה שהעלתי ביעף...מקוה שעזר קצת...תודה.
        17/10/11 11:04:
      אוווו, בדיוק מה שאהבתי...
        10/9/11 12:38:
      חייכת לי את השבת.. תודה.
        10/9/11 10:16:
      כוכב

      צטט: עJת ה0גולה 2011-09-03 12:45:45

      דליה יקרה,


      לקחת אותי למחוזות רחוקים בנבכי ילדותי.

      אלו אותם הספרים עם תמימות הנעורים, חסרי

      הדאגות ובעלי האופטימיות האינסופית.


      מזכירה לך גם את קיומם של הספרים הנפלאים 

      של הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, אשר חיברה את 

      "אורי", "אליפים" ועוד..

       

      אשריך!

       

      אשרינו. תודה, ענת. את ספריה של אסתר ש"ו לא קראתי לצערי. החמצה.

        3/9/11 12:45:

      דליה יקרה,


      לקחת אותי למחוזות רחוקים בנבכי ילדותי.

      אלו אותם הספרים עם תמימות הנעורים, חסרי

      הדאגות ובעלי האופטימיות האינסופית.


      מזכירה לך גם את קיומם של הספרים הנפלאים 

      של הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, אשר חיברה את 

      "אורי", "אליפים" ועוד..

       

      אשריך!

        22/8/11 01:27:
      "ניסן ורחמים משיכון ב'" - של רעיה בלטמן. (אני זוכר עד היום את ההטעמה דגושת ה-ח' ו-ה-ע' של מי שקריינה את התסכית. אחרי המון שנים כשמצאתי את הספר המקורי והקראתי אותו לבתי שהייתה אז בת ארבע או חמש, מצאתי עצמי מקריא בדיוק באותה הטעמה מאז.

      צטט: EFFI 2011-08-18 00:16:34

      איך קראו לתכנית ההיא בצהריים ברדיו - משהו עם "שיכון ב" - אולי "ניסן" ?

       

      מצטערת, לא מכירה/לא זוכרת.

        18/8/11 00:16:
      איך קראו לתכנית ההיא בצהריים ברדיו - משהו עם "שיכון ב" - אולי "ניסן" ?

      צטט: רונתי 2011-08-16 11:06:05

       

      אפשר כנראה להשיג את הספר, איכשהו 

       


      מרתק. לא ידעתי שהספר נכתב במקור בגרמנית (אגב, תרגום שם הספר לעברית נאמן יותר למקור מאשר תרגום שם הספר לאנגלית). הסופרת אמי פון רודן (רק בת 46 במותה) כתבה רק את הכרך הראשון ומתה לפני פרסומו, וכך לא הייתה עדה כלל להצלחתו הגדולה. בתה (Else Wildhagen) כתבה את שלושת ההמשכים, ואחרות כתבו עוד כמה. תודה, רונתי!

       

        16/8/11 11:06:

       

      אפשר כנראה להשיג את הספר, איכשהו 

       


       

      צטט: רונתי 2011-08-14 13:34:25

      כמה נפלא להתרפק, ותודה רבה על שפרסמת את הפוסט הזה! אצלי חלפו (חלקם לבלי שוב) "הרוח בערבי הנחל", "הסרבנית", "הכיתה המעופפת" לאריך קסטנר שהוא הספר הראשון שלו שיעלה בדעתי, "גילגי" כמובן - גיבורת ילדותי, "מסע הפלאים" של סלמה לגרלף אשר בבגרותי גיליתי אותה כסופרת נפלאה גם למבוגרים ("גסטה ברלינג" ו"ירושלים"), אגדות מכס נורדאו, אגדות של ח"נ ביאליק, מעשיות של י"ל פרץ ואשר ברש, "ידי זהב" - מאגדות עמי רוסיה, ו"חוט הזהב" של נורמן מקלאוד שמצאתי שוב אחרי שנים של חיפושים בחנות של איתמר... "בישימון ובערבה" של הנריק סנקביץ', וכמובן רבים רבים מן הספרים שהזכרת, כולל "אי המטמון" ו"פיטר פן" שהיה אף הוא גיבור ילדותי הרבה לפני שידעתי לקרוא.

       

      איזה יופי שהזכרת לי ספרים נוספים. תודה לך! בעיקר התרגשתי להיזכר ב"סרבנית" המסעירה. נדמה לי שהיו כמה כרכים, ואם אינני טועה קראתי את כולם מלבד האחרון, שאותו לא הצלחתי להשיג. זכור לי ששנים ארוכות הלכתי עם תחושת החמצה על כך שאיני יודעת איך המשיכו והסתיימו עלילותיה של הסרבנית. באמצעות האינטרנט אולי הייתי יכולה היום להשלים את הסדרה, אבל כבר שכחתי הכול, חוץ מהעובדה שזו הייתה חוויית קריאה נהדרת במיוחד.

        14/8/11 13:34:
      כמה נפלא להתרפק, ותודה רבה על שפרסמת את הפוסט הזה! אצלי חלפו (חלקם לבלי שוב) "הרוח בערבי הנחל", "הסרבנית", "הכיתה המעופפת" לאריך קסטנר שהוא הספר הראשון שלו שיעלה בדעתי, "גילגי" כמובן - גיבורת ילדותי, "מסע הפלאים" של סלמה לגרלף אשר בבגרותי גיליתי אותה כסופרת נפלאה גם למבוגרים ("גסטה ברלינג" ו"ירושלים"), אגדות מכס נורדאו, אגדות של ח"נ ביאליק, מעשיות של י"ל פרץ ואשר ברש, "ידי זהב" - מאגדות עמי רוסיה, ו"חוט הזהב" של נורמן מקלאוד שמצאתי שוב אחרי שנים של חיפושים בחנות של איתמר... "בישימון ובערבה" של הנריק סנקביץ', וכמובן רבים רבים מן הספרים שהזכרת, כולל "אי המטמון" ו"פיטר פן" שהיה אף הוא גיבור ילדותי הרבה לפני שידעתי לקרוא.
        13/8/11 12:43:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2011-08-12 23:59:58

      צטט: ranbo3 2011-08-12 22:53:17

      אי המטמון ושאר ספרי ר.ל סטיבנסון . ו"על כל שאלה תשובה" כל ספר שעדיין אין בו את העיצורים ז' ג' צ' , ובמקומם מופיעוץ חלופות כמו טש לצקרניחובסקי וכו' .

       

      שני הספרים האלה נמצאים אצלי. לא קראת בעיון...:-) תודה!   

       

      מה שמוכיח שאני מדור אחר, דור שאחרי 20 מילה מאבד סבלנות וריכוז...

      לגבי החלק השני- בספרים הישנים של תום סוייר, למשל- ג'ים כונה יי-ם , וג'ון- ייון .

      צטט: ranbo3 2011-08-12 22:53:17

      אי המטמון ושאר ספרי ר.ל סטיבנסון . ו"על כל שאלה תשובה" כל ספר שעדיין אין בו את העיצורים ז' ג' צ' , ובמקומם מופיעוץ חלופות כמו טש לצקרניחובסקי וכו' .

       

      שני הספרים האלה נמצאים אצלי. לא קראת בעיון...:-) תודה!   

        12/8/11 22:53:
      אי המטמון ושאר ספרי ר.ל סטיבנסון . ו"על כל שאלה תשובה" כל ספר שעדיין אין בו את העיצורים ז' ג' צ' , ובמקומם מופיעוץ חלופות כמו טש לצקרניחובסקי וכו' .
      ותודה לאפי, שרק עכשיו ראיתי את תגובתו החביבה.
      וחברה הוסיפה: נחמיה, צ' ליברמן; רפובליקה שקיד; זקני ביה"ס בוילביי; כמעיין המתגבר, איין ריד; אנשי בראשית ובני היורה, א' שמאלי; בת מונטסומה; יומנה של חנה סנש; מאדאם קירי, מרי קירי; שלושת המוסקיטרים..."
        10/8/11 12:17:

      את חלקם יש לי עוד עדיין - המקוריים עם הציורים של פעם
      - אורי , תוכידס, דנידין, ראיתי שאני אתגבר וצוללים קדימה כבר עלו פה - נכון אני זוכר גם את הספרים על הממציאים - אדיסון, ווט, גם הם אצלי על המדף - מתנת יום הולדת לאמא שלי מבית הספר ב1957...
      היו פעם גם את שבועוני הארץ שלנו,
      והצופה לילדים - מישהו זוכר?
      היה ( ויש ) את "גן גורים" הארוך.
      אם כבר אז הנה "מה אספר לילד"
      ערוך ומלוקט בידי יהודית גורביץ ושמואל נבון.

      ציורים - תרצה טנאי

      הוצאת "עמיחי" תל אביב1966.

       

      אם כבר אז:

                   המציל

      במגדל הלבן, על החוף הזהוב

      שם ניצב המציל הזריז והטוב,

      שחור כמו כושי, משרוקית על צוואר.

      אם יראה מרחוק גל גדול ושחור

      מיד הוא שורק: "שובו אחור!"

      הוא דואג לכל איש, גם לך כמובן,

      המציל החביב במגדל הלבן.

       

       

      אלה היו הימים....

      צטט: ארזעמירן 2011-08-09 01:53:35

      הנה ציטוט קצר מ-"האסופית" "מאוד הייתי רוצה לקרוא לך דודה מרילה," אמרה אן בערגה. "מעולם לא הייתה לי דודה או קרוב משפחה כלשהו - אפילו לא סבתא. זה יגרום לי להרגיש שייכת לך באמת. האוכל בכל זאת לקרוא לך דודה מרילה?" "לא. איני דודתך, ואיני מאמינה בכינוי אנשים בשמות שאינם שייכים להם." "אבל נוכל לדמיין שאת דודתי." "אני לא אוכל," אמרה מרילה. "האם לעולם אינך מדמיינת לעצמך דברים השונים מכפי שהינם באמת?" שאלה אן, פעורת עיניים. "לא." ואיכשהו הפכנו יותר "מרילה" ופחות "אן שרלי"

       

      הבאת ציטוט מספר "בנות". בתמורה אתן לך ציטוט מספר "בנים" - "אי המטמון":

      "הנה, סילבר", אמר רב החובל, לו בחרת ללכת בדרך ישרים, כי עתה ישבת עכשיו במטבחך החם לפני האח המבוערת. אתה בעצמך הבאת עליך את כל הרעה הזאת. ועתה אחת משתי דרכים אלה: או שהנך טבח בספינתי והנני לנהוג בך מידת דרך-ארץ או הנך סילבר רב החובל, מורד נקלה ושודד ים, ואז לך לך לכל הרוחות!" (עמ' 127)

        9/8/11 01:53:
      הנה ציטוט קצר מ-"האסופית" "מאוד הייתי רוצה לקרוא לך דודה מרילה," אמרה אן בערגה. "מעולם לא הייתה לי דודה או קרוב משפחה כלשהו - אפילו לא סבתא. זה יגרום לי להרגיש שייכת לך באמת. האוכל בכל זאת לקרוא לך דודה מרילה?" "לא. איני דודתך, ואיני מאמינה בכינוי אנשים בשמות שאינם שייכים להם." "אבל נוכל לדמיין שאת דודתי." "אני לא אוכל," אמרה מרילה. "האם לעולם אינך מדמיינת לעצמך דברים השונים מכפי שהינם באמת?" שאלה אן, פעורת עיניים. "לא." ואיכשהו הפכנו יותר "מרילה" ופחות "אן שרלי"
      גם המשפט האחרון שלי יכול להעיד שזו אני שהזדקנתי...
      ארז, עלי מוהר כתב פעם טור נפלא על היופי של העברית הארכאית בתרגומים הישנים. בעיקר קסמן של המילים הלא מוכרות. לקרוא בגיל 8 מילה כמו 'אספקלריה' - הרי זה פותח בפניך אינסוף אפשרויות, השתקפויות, והלא מודע מציף בתחושות. אגב, לי קל יותר להבין את העברית ההיא מאשר את העילגויות בנות זמננו.
        8/8/11 12:23:
      סימנתי וי על רוב הספרים ברשימה. אלה בדיוק אותם שריפדו את ילדותי (ונעורי). כשחיפשתי שוב את הספרים האלה עבור בנותי גיליתי שרובם פשוט נעלמו מהמדפים. אף אחד לא טורח על הוצאתם מחדש. ואם כבר טורחים, הרי שמחליפים את התרגום הארכאי (ומלא חן) במין "עברית חדשה" שמעקרת ממנו את כל הקסם. (או אולי זה אני שהזדקנתי...)
      חברה הוסיפה לי עוד כמה: "שני רעים יצאו לדרך", היה לי ספר אהוב בשם "מסע האילפס", "שביל קליפות התפוזים", "אנה פרנק סיפורים", "פרח השני", ובטח אזכר בעוד.
      עכשיו הזכירו לי את "אוהל הדוד תום".

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2011-08-05 08:56:43

      תודה להזכרת הנשכחות ה"ילדה" אחד הס]רים עליהם שמרתי וכל כך הזדהיתי עם מצוקתה...*

       

      מכבית, מתברר שהספר הזה די מוכר. שמחה על החוויה המשותפת..

      גליתוש, על "גן גני" מתוך ויקיפדיה: "גן-גני" הוא ספר המיועד ללמד פעוטות עובדות בסיסיות על חגי ישראל ומנהגים שונים הקשורים לתרבות היהודית והישראלית. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1947 והוגדר כ"ספר לאם ולילד". עורכי הספר, סופרי הילדים והמשוררים לוין קיפניס וימימה אבידר טשרנוביץ, ליקטו את הקטעים המופיעים בו במטרה "לעזור לאם להמשיך בבית את דרך עבודתה של הגננת".
      תודה להזכרת הנשכחות ה"ילדה" אחד הס]רים עליהם שמרתי וכל כך הזדהיתי עם מצוקתה...*
        5/8/11 00:57:

      גן גני. אני כבר לא זוכרת מה היה בספר הזה, אבל הציורים שבדופן הפנימית של הכריכה הקשה הילכו עליי אימה.

      היינו עניים. המשכורת של אבא הספיקה רק לקיום (אבל היה לו רכב מהעבודה בקק"ל). ואמי לא עבדה. אבל ספרים היו בשפע. אמי העדיפה לרכוש אנציקלופדיות (למשל, כרכי "תרבות" האדומים והכבדים) במקום בגדים לעצמה. צדיקה, כאמור.
      רחל, חלק מהספרים שמניתי הושאלו מהספרייה העירונית בבאר שבע. שמחה לגלות עוד מישהי שקראה את הספר ההוא, ובמיוחד שזו את...
        4/8/11 22:31:
      לנו לא היו הרבה ספרים בבית. רוב הספרים שקראתי הושאלו מהספריה. אני זוכרת את "הילדה שנשארה לבדה" שהיה בבית דודתי, וכל פעם שהייתי מתארחת אצלה הייתי קוראת את הספר הזה. איזה זכרונות....
      צביאל הזכיר לי את "שלושת המוסקטרים", אבל לא זכורה לי חוויית הקריאה. אולי רק שמעתי עליו.
      חברה כתבה לי בפרטי: "ומה עם סדרת הספרים "הלאומיים" שקו חצה את כריכתם באלכסון: למשל, שרה גיבורת ניל"י (כריכה בצהוב-כתום, צהוב מתחת לקו האלכסוני וכתום מעליו, כמדומני). והיו עוד הרבה כאלה, אבל אני לא זוכרת את שמם (אחד היה על פלמ"חניק אחד בשם זרובבל, משהו כזה). והספרים של דבורה עומר "אני אתגבר" ו"צוללים קדימה" ועוד הרבה..." כמובן, גם הם "נכסי צאן ברזל".
      יפה, כל כך התאמצתי לזכור הכול, ובסוף מתברר ששכחתי כמה אבני יסוד... תודה!
        4/8/11 16:56:
      לא שוכחת את "יותם הקסם" ואת האגדות של האחים גרים וכריסטיאן אנדרסן.
      כמובן! איך שכחתי!? תודה שהזכרת :-)
        4/8/11 15:30:

      רבים מהספרים שהזכרת הנעימו גם את ילדותי, מעבר להם היתה סדרת ספרים מצולמים על ילדים בעולם - סיאה הילדה מאפריקה, אלה קארי הילדה מלפלנד ועוד ... שהשפיעו עלי ועל תפיסת עולמי באופן דרמטי.

      בעיני חברות הן משפחה.

      פרופיל

      פוסטים אחרונים