בוקר

מֻרְגָּל הָיִיתִי לְצִינַּת הַבֹּקֶר.
בִּשְׁלִיחוּת אִמִּי צָעַדְתִּי
שׁוֹאֵף אֲוִיר מְלוֹא הָרֵאוֹת,
לַחְמָנִייָה מְרוּחָה בְּחֶמְאָה
נִטְבֶּלֶת בְּמַשְׁקֶה חַם,
טַעַם בֹּקֶר יַלְדוּתִי,
וְצֶלִיל עִנְבָּל הַמִּנְזָר הַקּוֹרֵא לַתְּפִלָּה
לִיוָוה סוֹדוֹת אַהֲבָתִי.

חַלְפוּ יָּמִים,
וּכְּתָמִיד מַחֲזֶה הַבֹּקֶר מְדַיֵיק חוּשַׁי.
נִדְמִים בְּעֵינַי נוֹשְׂאֵי הַטַלִּית
בַּהֲלִיכָתָם הַנֶּחְפֶּזֶת כִּבְצִיּוּר בְּמִסְגֶּרֶת.
נָעִים נִגּוּן הַשַּׁחֲרִית וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת
וְעָרֵב קוֹל הַשַּׁחַר בְּשִׁירַת הַצִּפֳּרִים.
נִפְעָם מֵהָאָצִים וְהַתַּלְמִידִים הַמַּשְׁכִּימִים,
בּוֹחֵן אֶת הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים,
תּוֹהֶה אוּלַי אֶמְצָא אֶת אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה!

כְשֶׁאֶשְׁמַע הֵד קוֹל פּוֹעֲלֵי הָאַשְׁפָּה
מְרוֹקְנִים אֶת פַּחֵי הָרְחוֹב,
מְכַבְּדִים אֶת הַיּוֹם,
אֵדַע כָּאן בֵּיתִי וְאַהֲבָתִי.

© כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים, יולי 2011