כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קשקושי ביצים

    ארכיון

    מוחים. דמעה (דיסוננס)

    11 תגובות   יום שישי , 5/8/11, 02:08

    אוקיי, אז הרבה לא הולכים לאהוב את הפוסט הזה, אבל בשביל זה בנתיים אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית.

     

    אני מוכרחה לומר קודם כל, שהעובדה שהעם מתעורר זה נפלא.

    מהפכות, אמונה בשינוי, סולידריות, חברה. זה נהדר.

     

    אני הייתי בחו"ל כשהמאהלים התחילו, קראתי עליהם וכשנחתתי, מאחר ואני דרה ממש לא רחוק מהשרדה נחתתי ישר לתוך זה. זה היה מרגש.. כבר שנים שאני אומרת שהכי מציק לי שכולם אדישים... והנה אנשים מתחילים לדבר...ולעשות ולהבין שבתור קבוצה יש להם כוח.. זה נפלא...

     

    להפגנה הראשונה צעדתי, ואולם כשחבריי שחשבו שהצעדה מספיקה ושאין צורך להפגין ולהיות בכנס ברחבת המוזיאון אני לא הבנתי בכל אייך אפשר ללכת... נשארתי. הקשבתי לכולם.

    זה נורא עצוב שהסנדלר הולך יחף, ושעובדים סוציאלים בעצמם זקוקים לסיוע.

    זה נורא שהרפואה בארץ על סף התמוטטות אבל בלוגים של רכילות והאח הגדול עדיין מעניינים ציבור לא קטן..

     

    זה נורא, שבגלל שהמחירים של הדירות כלכך גבוהים אני גרה בדירה שאני לא מרגישה בה בבית כי זה כרגע מה שאני יכולה לאפשר לעצמי ובכל זאת, מתוך בחירה! להישאר עצמאית.

     

    אבל מה שכלכך נורא.. זה שאנשים אומרים דברים שהם לא מבינים מה המשמעות שלהם.

    וכל שנייה יש עוד מחאה ועוד מחאה כי עכשיו זה מאגניב למחות

    זה מגניב להיות ולחשוב שאתה בוודסטוק. (או אלוהים לו רק היה לי מרצדס)

    זה מגניב, כי יש לנו פסטיבל בת"א ולא צריך להרחיק עד למדבר בשביל להיות היפי שלא מוכן לקחת אחריות....

     

    אני לא אומרת שאין על מה למחות, יש הרבה על מה למחות, אבל אני חושבת שיש משמעות למילים, וכשמישהו קורא לאלימות יש לזה משמעות חזקה.

     

    אני חושבת שמחאת הדיור היא מוצדקת, הצורה שלה לא

    אני חושבת שלישון באוהלים ולעשות פסטיבל זה משהו אחד, אבל לנצל את האוירה ולעשות מסיבות אוזנניות בתשלום, זה אבסורד. אני מהמרת שתוך שבועיים יש דוכני תכשיטים ברוטשילד

    אתם רוצים דמוקרטיה אבל סותמים פיות שלא מתאימים לדעה הפופוליסטית (מעשה צבוע שלעצמו... מקרה דביר בנדק,וצורך העניין אני כמוהו הייתי נגד החוק של לבנת אבל אף אחד לא קם ואמר שהוא מנצל את הקול שלו כסלב כדי להביע מחאה).

     

    אני שירתתי בצבא, הייתי מצטיינת טירונות וסיימתי את השירות בקבלת מצטיינת חיל

    אני עובדת מאוד קשה ומשלמת מיסים

    אבל את הכסף שלי, שלא חסכתי אני בחרתי לבזבז על אייפון 4, אלכוהול ובילויים, טיולים לאירופה והופעות רוק במחירים מופקעים. חינכו אותי שבשביל לחיות טוב צריך לעבוד קשה.

    וכן, אני כן מצפה מהמדינה שלי לשרותי בריאות, ושאם אביא ילדים לעולם יהיה להם חינוך אמיתי, ושוויוני.

    אני מצפה שיעזרו לחלשים בחברה. ושיהיה מענה למי שיש לו בעיות.וכן אני מצפה לחיות במדינה נאורה שבה תהיה ענישה לאנשים החסרי לב המתעלליים בחיות.

     

    מה אני אגיד לכם? אני מבולבלת, כי מצד אחד כל המטרות של המחאה נכונות בעיניי, ואין לי עצם ימנית בדם ולא כדורית דם אחת שאוהבת את ביבי. ובכל זאת משהו מסריח לי באופן ההתנהלות, וזה לא נותן לי מנוח

    אני כאילו מקנאה שלא חיה בי רוח המהפכה אבל עדיין לא מצליחה לחשוב שיש פה הגיון. יש פה יותר מידי סתירות. וזה מבאס אותי אני מרגיש שאני פארטי פופר, או סתם מרירה, אבל אני פשוט לא מצליחה להיות עם זה בלב שלם, הצדק הזה שכולם כותבים על השלטים, אני לא בטוחה שזה כאן.

     

    יש פה יותר מידי מחאות, למרגול מותר להגיד מה שהיא רוצה, זה חלק מהדמוקרטיה שאתם מדברים עליה, אתם אלה שבוחרים לתת לכל מיני אנשים מהטלוויזיה את היכולת להשפיע על הדעות, ורואים כוכב נולד ומתייחסים לדברים שנאמרים שם כמו תורה מסיני.

    איפה הייתם כשהצבעתם לביבי בקלפי?

     

    אני רק רוצה לחיות את החיים שלי בצורה אמיתית.

    אני לא רוצה למחות רק לשם המחאה,(אני סופר מאגניבה גם בלי זה)

    אני רוצה שלקול שלי יהיה משמעות

    ואני רוצה שיהיה לי עתיד (יש לי אזרחות זרה אבל הלב שלי אומר שעדיין יש פה תקווה)

    אני פשוט נורא רוצה שתהיה מחאת אחת גדולה,עם אנשים שיודעים מה הם אומרים בטרם צועקים בקולי קולות, ואני רוצה שיתחייסו אליי בכבוד.

    אני בוחרת איך החיים שלי ייראו, ואני בוחרת איזה משמעות יש למילים שלי.

    אני רוצה שיהיו מספיק כבאיות לפני אסון גדול,

    ואם כבר ת"א יקרה, אז שתהיה תשתית לתחבורה.

     

     

     

    וזה נכון שזה מתסכל שאין גברים ברי השגה, כאלה ששווים את הרמת נתינה שאני מסוגלת לתת, זה עצוב שאי אפשר לסמוך על אף אחד, אני כל יום כואבת את הבדידות, אבל בחייכם, אולי לשם שינוי תתרכזו במטרה ולא בפסטיבל פנויים פנויות שנהיה פה? .....או במה מרגול אמרה, למי אכפת?

     

    הדיסוננס גובר אצלי כל יום, אני לעיתים מרגישה אשמה שאני לא יושבת ומפגינה סולידריות עם בני דורי, אבל אני לא מצליחה, אני עדיין מרגישה שמשהו פה רקוב,וזה מסריח, חוץ מהממשלה שלי שהיום הציעה חוק מופרך לגמרי בעניין שפה במדינה הזו (משהו שכן גרם לי לשאול את עצמי מה אני עושה פה עם אזרחות זרה). אני לא מצליחה להתחבר לזה ריגשית למרות שאני יודעת שהיא מוצדקת. ואני לא יודעת אם זה כי עמוק בפנים זה מרגיש כמו מחאה של אנשים שלא רוצים להתבגר ולקחת אחריות כי נגמר להם הכסף אחרי שקנו אייפאד. אני לא חושבת שצריך להעלות את המיסים, ולו רק בגלל שאין שום מהניג שאסמוך עליו שיידע לנצל את כספי הציבור כמו שצריך ולא כדי לנפח משרות בכירות או לתת כסף לחרדים שלמדו בזמן שהחברים שלי נהרגו בצבא. לא, נמאס לי. אני מסכימה שצריך שינוי, אבל גל המחאות הזה על כל דבר, ממאיס את הכל, וחבל.

     

    ושוב, למקרה שמישהו לא הבין אותי, אני חושבת שאוירת המהפכה הזו נפלאה. ושלא צריך לשכוח את הביטלס,

    באמת צריך רק אהבה! (רק שקל לדבר וקשה למצוא)


    ועוד משהו,משהו שבפער בין המילים לבין המשמעות, כשאתם צועקים סיסמאות בהפגנות אבל רומסים אנשים, עוורים ליכולות שלהם, דוחפים אנשים שקצת פחות חזקים מכם, אז איפה הכוח של המילים שלכם?

    מישהו חכם אמר לי פעם (לא ממזמן) שהשינויים הגדולים באמת באים על ידי שינויים קטנים, דברים ממש קטנים אבל הרבה שינויים קטנים עושים רעש גדול....לפני שאתם עושים הרבה רעש ומבקשים מדינת רווחה שחלקכם לא מבינים מה המשמעות של דבר כזה, קודם תסתכלו סביבכם, נסו לראות אם יש משהו שאתם יכולים לעשות ולעמוד מאחוריו.... ואז אולי במקרה נחיה בעולם קצת יותר נעים.....

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/8/11 06:13:
      ממליץ לך בחום את הספר "השמיים שבתוכי" אתי הילסום.
        10/8/11 12:45:
      אני מזדהה באופן גמור לחלוטין עם כל מילה ומילה. (חוץ מהאזרחות הזרה... הלוואי והייתה לי) חשבתי לכתוב פוסט אקטואלי, אבל לא מצאתי את המילים המדוייקות, שנאמר - לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר בעצמי. תודה לך!
        6/8/11 11:09:
      האמת היא שגם אני כבר מבולבל..מרוב מחאות לדעתי הם ילכו לאיבוד..חסרה לי ההתמקדות..הצבת מטרות מוגדרות.ומעט כוחניות לא תזיק מול ממשלה כוחנית.
        6/8/11 08:15:
      אין דרך אחרת לשנות את פני הדברים. חובה היה לנער את האטימות של כולנו.
        6/8/11 08:15:
      אין דרך אחרת לשנות את פני הדברים. חובה היה לנער את האטימות של כולנו.
        6/8/11 05:20:
      מסכים עם דבריך ומוסיף: אני באמביוולנטיות עם ה"מהפכה". מהפכות, למען האמת, אף פעם אינן טובות ואף פעם לא עשו טוב. מהפכות מזעזעות, הרסניות ואלימות לשמן. תמיד לאחר מהפכה גרועה, היה יותר גרוע, ואז הפנו משאבים להילחם בו ורק לאחר שנים על גבי שנים, הגיע איזה שינוי חיובי. אפילו המהפכה הצרפתית היתה כזו. וממי שהסתובב לא מעט בין המפגינים בשבועות האחרונים, ל"מהפכניות" הזו יש ריח מסריח של סוציאליזם קיצוני, שלא נאמר, תחילתו של בולשביזם, או שמא, אנרכיזם מיותר ומפוהק לשמו. לא משהו, שאני לפחות, תומך בו. השינוי האמיתי מתחיל בדברים קטנים, כמו שציינת בסוף דברייך. הסיבה ש"מהפכה" כן נשמעת מעניינת באוזניי, זה משום שיש בי איזו הערצה רומנטית ל"דבר הגדול מהחיים", מהאסתטיקה של רוח ההיסטוריה, שאותה אני מתעד במצלמתי [וטרם העליתי לדה-מרקר. בקרוב!]. אבל פוליטית, אני לא מאמין במהפכות. לא מעט צוטטו את גיל הרון שאמר שהמהפכה לא תשודר בטלויזיה. בעידן שלנו, קשה להסכים איתו, אבל המהפכה האמיתית, לדעתי, היא זו שכלל לא ניתן לראות אותה, כפי שלא ניתן היה לראות את מה שהוביל להתפרצות הזו, בה אנו חוזים.
        5/8/11 11:00:

      "ועוד משהו,משהו שבפער בין המילים לבין המשמעות, כשאתם צועקים סיסמאות בהפגנות אבל רומסים אנשים, עוורים ליכולות שלהם, דוחפים אנשים שקצת פחות חזקים מכם, אז איפה הכוח של המילים שלכם?

      מישהו חכם אמר לי פעם (לא ממזמן) שהשינויים הגדולים באמת באים על ידי שינויים קטנים, דברים ממש קטנים אבל הרבה שינויים קטנים עושים רעש גדול....לפני שאתם עושים הרבה רעש ומבקשים מדינת רווחה שחלקכם לא מבינים מה המשמעות של דבר כזה, קודם תסתכלו סביבכם, נסו לראות אם יש משהו שאתם יכולים לעשות ולעמוד מאחוריו.... ואז אולי במקרה נחיה בעולם קצת יותר נעים....."

        5/8/11 09:30:
      יעל, פשוט תתעלמי מרעשי הרקע. קורה ברוטשילד משהוא יפה- יש הרבה קבוצות קטנות שמצטרפות, סוף סוף , למשהוא גדול אחד. ולגבי המסחרה- תמיד יהיו כאלו שינצלו רחכוז של אנשים בשביל לעשות כמה שקלים. הם כנראה מאוד צריכים את השקלים האילו- חמלה. זה התשובה למאכרים.
        5/8/11 08:13:
      תסלחי לי על תגובתי הארוכה.
        5/8/11 08:06:
      את לא מתחברת כי את כן נתפסת לאמירות הנאמרות בשוליים ושל אנשי שוליים. גם בפוסט שלך, המצוקה עוברת אבל את מתפזרת על המון נושאים. כמעט הייתי אומרת שהמחאה דרכך נראית כהפרעת קשב וריכוז. בכלל לתהליך שדווקא מקבל תאוצה הולכת ומתעצמת, יש זמן לדבר על זה בפרספקטיבה. את רואה הכל כל כך מקרוב עד שאת מאבדת את הפוקוס. כשרבין נבחר[בפעם השנייה] מדינת ישראל הייתה במצוקה נוראית בכל הנוגע לחינוך רפואה דיור. ואז כן נעשה מעשה והוא קצץ בתקציב הביטחון[מר ביטחון בעצמו] ושם בעדיפות עליונה נושאים חברתיים שצויינו. מאז מותו חל כרסום בחיינו הכוללים את כל מה שציינת ובעיקר מאז שביבי הפך להיות שר אוצר, כי זו האג'נדה שלו- הפרטה [עד מוות] ולקחתך מהכיס שלנו על כל מצרך מזון שאת אוכלת 16%, מה שלא קורה במדינות אותם הוא אוהב להשוות אלינו. אין שום סיבה בעולם לכרסם מהמזון שלנו את המע"מ הזה ואין שום ישרה, לקחת מורה שסיים אוניברסיטה בהצטיינות ולהחתים אותו על חוזה אישי משפיל, כי אחרת לא תהיה להם עבודה. ולשלם למתמחה 23.50 שקל לשעה ולרופא 28.50 שקל לשעה. לזה קוראים סדרי עדיפויות. הוא לא רואה אותנו את האדם. הוא רואה את קופת המדינה בלבד. יש למחאה הזאת אפקט מצטבר של אנשים שהפכו לעניים ובעיקר עצבניים. כן, אלה ורובם הגדול רואה אח גדול ואת כל תכניות הריאליטי- על משקל אסקפיזם. כשטוב לב ואתה יוצר וזוכה בהערכה אתה לא שוקע בהבלים האלה. אני מבינה שהרעש והלכלוך ליד ביתך הופך למטרד. אל תסתכלי עליהם. תחשבי שהעובדה שהם יושבים בשדרה כמעט הכי חשובה בתולדות תל אביב ובלב המדינה יחד עם עוד מאות אלפים מוחים בארץ , עשוי לשנות את חייך. ולהעלות חיוך על פני כולם. שווה כל.
        5/8/11 02:42:
      מסכים דוקא. לביבי ודאי שלא הצבעתי...

      פרופיל

      NotJustAPrettyFace
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מי שעושה לי את הקפה בדיוק כמו שאני אוהבת :)

      מי שעושה לי את הקפה בדיוק כמו שאני אוהבת :)