
אוקיי, אז הרבה לא הולכים לאהוב את הפוסט הזה, אבל בשביל זה בנתיים אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית.
אני מוכרחה לומר קודם כל, שהעובדה שהעם מתעורר זה נפלא. מהפכות, אמונה בשינוי, סולידריות, חברה. זה נהדר.
אני הייתי בחו"ל כשהמאהלים התחילו, קראתי עליהם וכשנחתתי, מאחר ואני דרה ממש לא רחוק מהשרדה נחתתי ישר לתוך זה. זה היה מרגש.. כבר שנים שאני אומרת שהכי מציק לי שכולם אדישים... והנה אנשים מתחילים לדבר...ולעשות ולהבין שבתור קבוצה יש להם כוח.. זה נפלא...
להפגנה הראשונה צעדתי, ואולם כשחבריי שחשבו שהצעדה מספיקה ושאין צורך להפגין ולהיות בכנס ברחבת המוזיאון אני לא הבנתי בכל אייך אפשר ללכת... נשארתי. הקשבתי לכולם. זה נורא עצוב שהסנדלר הולך יחף, ושעובדים סוציאלים בעצמם זקוקים לסיוע. זה נורא שהרפואה בארץ על סף התמוטטות אבל בלוגים של רכילות והאח הגדול עדיין מעניינים ציבור לא קטן..
זה נורא, שבגלל שהמחירים של הדירות כלכך גבוהים אני גרה בדירה שאני לא מרגישה בה בבית כי זה כרגע מה שאני יכולה לאפשר לעצמי ובכל זאת, מתוך בחירה! להישאר עצמאית.
אבל מה שכלכך נורא.. זה שאנשים אומרים דברים שהם לא מבינים מה המשמעות שלהם. וכל שנייה יש עוד מחאה ועוד מחאה כי עכשיו זה מאגניב למחות זה מגניב להיות ולחשוב שאתה בוודסטוק. (או אלוהים לו רק היה לי מרצדס) זה מגניב, כי יש לנו פסטיבל בת"א ולא צריך להרחיק עד למדבר בשביל להיות היפי שלא מוכן לקחת אחריות....
אני לא אומרת שאין על מה למחות, יש הרבה על מה למחות, אבל אני חושבת שיש משמעות למילים, וכשמישהו קורא לאלימות יש לזה משמעות חזקה.
אני חושבת שמחאת הדיור היא מוצדקת, הצורה שלה לא אני חושבת שלישון באוהלים ולעשות פסטיבל זה משהו אחד, אבל לנצל את האוירה ולעשות מסיבות אוזנניות בתשלום, זה אבסורד. אני מהמרת שתוך שבועיים יש דוכני תכשיטים ברוטשילד אתם רוצים דמוקרטיה אבל סותמים פיות שלא מתאימים לדעה הפופוליסטית (מעשה צבוע שלעצמו... מקרה דביר בנדק,וצורך העניין אני כמוהו הייתי נגד החוק של לבנת אבל אף אחד לא קם ואמר שהוא מנצל את הקול שלו כסלב כדי להביע מחאה).
אני שירתתי בצבא, הייתי מצטיינת טירונות וסיימתי את השירות בקבלת מצטיינת חיל אני עובדת מאוד קשה ומשלמת מיסים אבל את הכסף שלי, שלא חסכתי אני בחרתי לבזבז על אייפון 4, אלכוהול ובילויים, טיולים לאירופה והופעות רוק במחירים מופקעים. חינכו אותי שבשביל לחיות טוב צריך לעבוד קשה. וכן, אני כן מצפה מהמדינה שלי לשרותי בריאות, ושאם אביא ילדים לעולם יהיה להם חינוך אמיתי, ושוויוני. אני מצפה שיעזרו לחלשים בחברה. ושיהיה מענה למי שיש לו בעיות.וכן אני מצפה לחיות במדינה נאורה שבה תהיה ענישה לאנשים החסרי לב המתעלליים בחיות.
מה אני אגיד לכם? אני מבולבלת, כי מצד אחד כל המטרות של המחאה נכונות בעיניי, ואין לי עצם ימנית בדם ולא כדורית דם אחת שאוהבת את ביבי. ובכל זאת משהו מסריח לי באופן ההתנהלות, וזה לא נותן לי מנוח אני כאילו מקנאה שלא חיה בי רוח המהפכה אבל עדיין לא מצליחה לחשוב שיש פה הגיון. יש פה יותר מידי סתירות. וזה מבאס אותי אני מרגיש שאני פארטי פופר, או סתם מרירה, אבל אני פשוט לא מצליחה להיות עם זה בלב שלם, הצדק הזה שכולם כותבים על השלטים, אני לא בטוחה שזה כאן.
יש פה יותר מידי מחאות, למרגול מותר להגיד מה שהיא רוצה, זה חלק מהדמוקרטיה שאתם מדברים עליה, אתם אלה שבוחרים לתת לכל מיני אנשים מהטלוויזיה את היכולת להשפיע על הדעות, ורואים כוכב נולד ומתייחסים לדברים שנאמרים שם כמו תורה מסיני. איפה הייתם כשהצבעתם לביבי בקלפי?
אני רק רוצה לחיות את החיים שלי בצורה אמיתית. אני לא רוצה למחות רק לשם המחאה,(אני סופר מאגניבה גם בלי זה) אני רוצה שלקול שלי יהיה משמעות ואני רוצה שיהיה לי עתיד (יש לי אזרחות זרה אבל הלב שלי אומר שעדיין יש פה תקווה) אני פשוט נורא רוצה שתהיה מחאת אחת גדולה,עם אנשים שיודעים מה הם אומרים בטרם צועקים בקולי קולות, ואני רוצה שיתחייסו אליי בכבוד. אני בוחרת איך החיים שלי ייראו, ואני בוחרת איזה משמעות יש למילים שלי. אני רוצה שיהיו מספיק כבאיות לפני אסון גדול, ואם כבר ת"א יקרה, אז שתהיה תשתית לתחבורה.
וזה נכון שזה מתסכל שאין גברים ברי השגה, כאלה ששווים את הרמת נתינה שאני מסוגלת לתת, זה עצוב שאי אפשר לסמוך על אף אחד, אני כל יום כואבת את הבדידות, אבל בחייכם, אולי לשם שינוי תתרכזו במטרה ולא בפסטיבל פנויים פנויות שנהיה פה? .....או במה מרגול אמרה, למי אכפת?
הדיסוננס גובר אצלי כל יום, אני לעיתים מרגישה אשמה שאני לא יושבת ומפגינה סולידריות עם בני דורי, אבל אני לא מצליחה, אני עדיין מרגישה שמשהו פה רקוב,וזה מסריח, חוץ מהממשלה שלי שהיום הציעה חוק מופרך לגמרי בעניין שפה במדינה הזו (משהו שכן גרם לי לשאול את עצמי מה אני עושה פה עם אזרחות זרה). אני לא מצליחה להתחבר לזה ריגשית למרות שאני יודעת שהיא מוצדקת. ואני לא יודעת אם זה כי עמוק בפנים זה מרגיש כמו מחאה של אנשים שלא רוצים להתבגר ולקחת אחריות כי נגמר להם הכסף אחרי שקנו אייפאד. אני לא חושבת שצריך להעלות את המיסים, ולו רק בגלל שאין שום מהניג שאסמוך עליו שיידע לנצל את כספי הציבור כמו שצריך ולא כדי לנפח משרות בכירות או לתת כסף לחרדים שלמדו בזמן שהחברים שלי נהרגו בצבא. לא, נמאס לי. אני מסכימה שצריך שינוי, אבל גל המחאות הזה על כל דבר, ממאיס את הכל, וחבל.
ושוב, למקרה שמישהו לא הבין אותי, אני חושבת שאוירת המהפכה הזו נפלאה. ושלא צריך לשכוח את הביטלס, באמת צריך רק אהבה! (רק שקל לדבר וקשה למצוא) ועוד משהו,משהו שבפער בין המילים לבין המשמעות, כשאתם צועקים סיסמאות בהפגנות אבל רומסים אנשים, עוורים ליכולות שלהם, דוחפים אנשים שקצת פחות חזקים מכם, אז איפה הכוח של המילים שלכם? מישהו חכם אמר לי פעם (לא ממזמן) שהשינויים הגדולים באמת באים על ידי שינויים קטנים, דברים ממש קטנים אבל הרבה שינויים קטנים עושים רעש גדול....לפני שאתם עושים הרבה רעש ומבקשים מדינת רווחה שחלקכם לא מבינים מה המשמעות של דבר כזה, קודם תסתכלו סביבכם, נסו לראות אם יש משהו שאתם יכולים לעשות ולעמוד מאחוריו.... ואז אולי במקרה נחיה בעולם קצת יותר נעים..... |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"ועוד משהו,משהו שבפער בין המילים לבין המשמעות, כשאתם צועקים סיסמאות בהפגנות אבל רומסים אנשים, עוורים ליכולות שלהם, דוחפים אנשים שקצת פחות חזקים מכם, אז איפה הכוח של המילים שלכם?
מישהו חכם אמר לי פעם (לא ממזמן) שהשינויים הגדולים באמת באים על ידי שינויים קטנים, דברים ממש קטנים אבל הרבה שינויים קטנים עושים רעש גדול....לפני שאתם עושים הרבה רעש ומבקשים מדינת רווחה שחלקכם לא מבינים מה המשמעות של דבר כזה, קודם תסתכלו סביבכם, נסו לראות אם יש משהו שאתם יכולים לעשות ולעמוד מאחוריו.... ואז אולי במקרה נחיה בעולם קצת יותר נעים....."