אזעקת אמת נעשית ע"י צפירות עולות ויורדות. לעומת זאת אצל האדם המצב הפוך. כאשר הנשימה עולה ויורדת זהו המצב הנורמלי וכאשר נפסקת העליה והירידה זהו סימן לסכנה. מסתבר שהתנועה היא סימן החיים, ומבחינה זו האדם דומה לדג, שסימן החיים שלו הוא בתנועה נגד הזרם, וסימן המוות שלו זה בהיגררות עם הזרם. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אצלכם האזעקות מורגשות ומנסרות
בכל פינה ובכל נימה
אני מודה לך מקרב לב
על הערתך שהעמידה אותי על טעות שלא שמתי לב אליה
ומכל מקום הדנימיקה של החיים
מתלווית גם בתנועה וגם באי תנועה.
יום מבורך לך
רק דג הסלמון שוחה נגד הזרם לקראת סוף חייו, כל שאר הדגים שוחים עם הזרם, לא רואה בזה סימן מוות, זו הדינמיקה של החיים.
לא מדויק ההקשרים שעשית כאן שכשלעצמם הם נחמדים : )
כל שאיפה מטבעה היא מצב של תנועה,אלא שעם השגת השאיפה נוצר מצב של איזון בין הכמיהה לבין הגשמתה בפועל. מצב זה אפשר להגדירו כמנוחה. יחד עם זאת המציאות מלמדת שהשאיפה היא בלתי פוסקת. מטבעה של השאיפה שהיא פושטת צורה ולובשת צורה אחרת ומתבטאת בשאיפה חדשה בכדי לשמור את המצב הקיים או להתקדם הלאה. מבחינה זו התנועה היא תמידית. אגב אורחא מטבעות הלשון שאנו נוקטים לתאר את מצבי הנפש הללו מנוסחים במילים הלקוחות מעולם התנועה והמנוחה. שכן השאיפה, היא פעולת הנשימה והשגת השאיפה נוהגים לציינה כמנוחה ורגיעה ושלווה. שזה העדר התנועה.
תודה לך על תגובתך המלומדת. שבוע מואר ומבורך לך