רצד אור מהבהב,

חיוורין.

נוכח עלטת אופל.

ממרחק לי קורא.

לנוגהו.

האבור דרכי?

נתיבי לי יאיר.בודד,

או אולי לפתע

יועם זוהר ,ניצוץ כבה.

אשליה.

לתעות חתחתים,מפחת לפח.

ערפל.

בלב אדמת בתה,אובד.

לתור מזור,

צרי לנפש דואבה.

אישון עיין מרפרף,

נעצם.

הטל מסך שחור,

מחזיון תעתועים.

רוח לא שוקטה,

הומה בנבכי נפש. 

לחשוב.

 קלות הזיה

אולי שנית?

יאיר מחר, בתקווה.

ואותו רעיון בסגנון מעט שונה

הצצתי אל רצד האור,

שנשקף לעברי ממקור.

לא נודע.

האבור דרכי לאורו,

או אולי לי יועם זוהרו.

וכבה.

אז אתעה בין גושי ערפל,

עולמי עלי מה אפל.

אכזבה.

טרוט מבט וסתור עיין

סחרחר ראשי כמו מיין

עזובה.

הזיתי קלות מהורהר,

אולי יאיר לי מחר.

בתקווה