במלחמת  העולם  השניה  

האיטלקים  נלחמו ולא  הצטיינו  באומץ  מיוחד ,בלשון המעטה

באחד  הקרבות ,כשכולם  שוכבים בשוחות, קם אחד  הקצינים

הניף  את  חרבו  וקרא  לכולם מאחוריו  "אבנטי" ( קדימה  להסתער)

כל  החיילים  מאחוריו  מחאו לו  כפיים ( על  הדרמטיות)

אף  אחד  לא  קם  להסתער

שמעון

מחאה בלי פוליטיקה... אין ימין שמאל ומה שביניהן...ומה בין השורות....?

ברגעים אלה ממש מתחילה מחאת המחאות. ואני, שנמנית על מעמד הביניים, אם ל- 3 בנים שאינני יודעת איך הם יגיעו למשהו בארץ הקודש מאחר ולאבא-אמא שלהם אין כפית של זהב להאכיל אותם בה, כן, גם אני מוחאת. גם אני רוצה אפשרות לעבוד קשה ולהגיע לדירה בלי לשעבד עצמי כל חיי לארבעה קירות. גם אני רוצה שבני יחזור לאהבתו משכבר הימים - וילמד רפואה, כשהוא יודע שבסוף החודש, לאחר שנים ארוכות של לימודים והשקעה, בצד תחושת השליחות ואהבת המקצוע, תיכנס גם משכורת סבירה לבנק. גם אני רוצה לדעת שבניי יתפרנסו בכבוד באותה ארץ שסבא שלהם, בעשר אצבעות, בנה כבישים, ולא יירדו לארץ נכר. יחד עם זאת, כששמעתי כעת את רשימת הדרישות של מארגני אם כל המחאות, נדמה לי, שככה נסחפנו קצת, בקטנה... לא?