אני מתעורר בשעת אחר צהריים אחרי שינה חטופה אבל נטולת חלומות. כבר זמן רב לא הייתה לי שינה כזו. אני מסיט מעלי את הפוך שממנו קילפתי את הכיסוי לפני כמה ימים, כמו שמקלפים עטיפה ממסטיק או מחטיף שוקולד. הפנים לא מגולחות והראש, הראש מתפוצץ. שלוק אחד ממיץ תפוזים לא טבעי שנמצא במקרר. קר אבל מזרים לדם הישנוני קצת סוכרים. בראש עוברת מחשבה על הפוך חזק וטוב.  

מדליק את הדוד ומעביר את הזמן חצי אוזן בטלוויזיה חצי עין באינטרנט. הכותרות מספרות על אנאפוליס ועל שוטרים עבריינים. עורכי דינם אומרים שההר יוליד עכבר. אני רק רוצה כוס קפה הפוך ולחשוב.  

במקלחת, המים החמים פועלים באיטיות אבל מורדים ביעילות את סימני העייפות המצטברת של השבוע ומקלפים את המחשבות הטורדניות. כל השבוע היה מלא ראיונות עבודה, מחשבות, עבודה, טלפונים ולימודים. אני עדיין חושב על כוס הקפה שלי. 

עוטה על עצמי טי שירט ארוכה בצבע סגול חזק, נכנס לג'ינס שזרוקים על הפוף הכתום שעומד בפינה. רק לעיתים הוא משמש לישיבה, בדרך כלל מדף לצרכים משתנים. ברדיו ובטלוויזיה עוברים להמלצות של סוף השבוע וזוטות בחדשות. אני חושב רק על כוס הקפה שלי. הפוך חזק עם המון קצף. 

לפני היציאה לבית הקפה הקרוב, אני מביט לשמים. אומנם אין גשם אבל מטרייה לא תזיק. רק יום קודם לכן שר אריק אינשטיין: "סע לאט, תן למחשבות לרוץ" כשירד בלילה גשם משוגע על העיר. 

אני עובר לעולם אחר של ריחות, צבעים וצלילים ונושם עמוק. ריח חזק של זבל ותערובות אחרות גורם לי לקרב את כף היד אל האף ולהסניף קצת ריח נקי של אחרי מקלחת. האורות הצבעוניים קופצים אל בין העיניים. שתי מתבגרות חולפות על פני בשיחה עירנית. צעירה יושבת על גדר הבטון לאוזנה צמוד טלפון נייד קטן ואדום והיא מאזינה לנאמר בו בריכוז מחויך. זאטוט בן ארבע או חמש מסתובב בין מבוגרים מבטו מבולבל. ואני, אני חושב רק על כוס הקפה שלי. 

 מעבר החצייה נראה כמו מעבר מכשולים. מכוניות שועטות אל  העיר הגדולה וחזרה ממנה. אני מצליח להשתחל ומגיע אל בית הקפה ואל כוס מושלמת של הפוך. בית הקפה מתרוקן וכך גם ההפוך שלי. REM שרים ברדיו EVRYBODY HURTS ואני מסכים. אני משלם את החשבון ויוצא החוצה חזרה אל הערב הקר.