
בלילה של יום שני החולף, בשעה אחת עשרה וחצי, עם תום השידור של ינשופים מהשדרה בערוץ 2, עליתי לשדרה לחזק ידיהם של חברים. בשביל מה יש חברים. כולם עמדו שם סחוטים ולא מאופסים, מפיקות הסתובבו בלי קול ובעיניים דומעות. נראה היה שנפל דבר הערב. בניגוד למה שאפשר היה לראות אגב צפייה בבית, השידור היה אלים. כלומר לא השידור עצמו. הדוברים נהגו במידה של תרבותיות, אבל כל מה שהתרחש מסביב היה בלתי נסבל, ואי-הנסבלות לא נטשה את השדרה גם אחרי שהכבלים גולגלו חזרה אל ניידת השידור והעזרים נאספו אל כלי הרכב של ההפקה. שתי תוכניות נוספות שהיו אמורות להיות משודרות בימים רביעי וחמישי - בוטלו. מסביב לעמדת השידור התגודדו עשרות, אחדים תבעו את דמו של איבגי בגלל שהוא מיליונר שעושה פרסומות, אחרים את דמו של יאיר גרבוז בגלל שהוא דם אשכנזי, הם שנאו את מוקי ואת שיר נוסצקי ואפילו את יהודה נוריאל. בעצם הם שנאו הכל. בעצם זה קצת הזכיר פתאום שכולם כאן קצת שונאים הכל, ושקייטנת הסובלנות נגמרת. הם הפריעו לשידור בעזרת מגאפונים וזרועות שלוחות קדימה, ולבסוף גם בעזרת מיני חפצים קטנים שעזבו את ידיהם במהירות מסויימת לכיוון המנחה והאורחים. בכלל לא נעים. אי הנעימות כבר לא תלך מהשדרה, משהו נגמר שם. אפשר היה לחשוב בעצם שהסוף של המחאה התחיל בעצם בבוקר שלמחרת ההפגנה הגדולה. מה נשאר כבר לעשות? כל ההתארגנות הזו נהייתה משולה קצת למישהו שרץ עם דלי מלא מים וחור בקרקעיתו. כמה יישאר עד שיגיע לקו הסיום לא ברור, אבל נראה שהמים ישקו את הדרך ולא את היעד, והדרך עשוייה בטון, ככה שהרבה לא יצמח ממנה בלאו הכי. חבל. מה שמביא אותנו לנקודת האפס ונקודת האפס של כולנו נמצאת בעצם הרבה מתחת לאפס. וגם זה חבל. ואז בא יום רביעי ועימו בא נתניהו ובבת אחת חימם את הגזרה. מה חימם? הבעיר. הייתי רוצה לומר 'הוסיף קיסם למדורה', אבל הקיסם שלו דומה יותר ליער שלם של הקרן הקיימת והמדורה דומה יותר לשריפה של ממש. בהערת שוליים אפשר לומר שנתניהו הוא הלא-ערבי הראשון בתולדותינו שניתן לייחס לו הצתה של משהו בקנה מידה לאומי, או שאולי הוא בעצם ערבי שמסתיר את זה טוב טוב. וככה, מה שהיה נראה כאילו איבד את עצמו לדעת, זכה להנשמה מלאכותית מהאיש האחרון שאפשר היה לצפות לזה ממנו, מה שמעלה קצת הרהורים בקשר ליכולת ההבנה המופלאה שלו את התקשורת, שהוא כל כך מפורסם בה. אלא שגם זה עוד רחוק מלהביא הישגים כלשהם, שהם בלאו הכי פועל יוצא של פעילות לשנים ארוכות, ושנים ארוכות - כידוע - אין לנו. בטח לא כציבור או כעם. הרי מחר לא יהיה כאן אף אחד. אבל בינתיים יש את הערב, ושלמה ארצי בא להפגין הזדהות, שזה בעצמו קצת מגעיל כי מי רוצה להזדהות עם איזה סנילי שהולך לאיבוד דרך מרפסות, ובכלל - יש הרבה צפרדעים לבלוע בכל ההתקוממות הקצת ילדותית הזו. אלא שזו הטובה ביותר שיש לנו כרגע ולפעמים עדיך ללכת עם ולהרגיש בלי מאשר לא ללכת כלל. וגם כאשר היא תגווע, ההתקוממות הזעיר-בורגנית הזו, זה לא יהיה להרבה זמן, כי הרי הדבר היחיד שאפשר לתלות בו תקווה זו העובדה ששום דבר לא הולך להשתנות. ומכיוון ששום דבר לא ישתנה, הרי שהכל יהיה יותר גרוע. ומכיוון שהכל יהיה יותר גרוע הרי שאוהלים יצוצו מחדש בעוד שמונה או עשרה או שניים עשר חודשים, ואז כולם יהיו בוגרים יותר. ומכיוון שכולם יהיו בוגרים יותר הם יבינו שבמקום לישון בשדרה צריך לישון על הכביש, ובמקום לבקש הקלות צריך לבקש את ראשיהם של האחראים, ובמקום לנסות לחבק את כולם צריך לבעוט בהכל, ובמקום לצאת מהבית צריך לצאת מהבית של הפלסטינים. ואז תהיה לנו בובה של מדינה. בובה חולה אמנם, אבל כל ילדה בת חמש יודעת לטפל בבובות חולות. להתראות בערב. *** הפוסטר למעלה נעשה בהזמנה של מארגני המאבק, הודפס בחמשת אלפים חתיכות, ואם הם היו יעילים כפי שאמרו שיהיו, הרי שהוא פוזר כבר גם בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. |
Shulamit Near
בתגובה על מגיע לו שיכתבו עליו שיר
תוגת אבי
בתגובה על דמיון מודרך
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
===========================
תוהו, אני רציני לגמרי , לא חומד ולא פה ושם, פתח את ספרי ההיסטוריה, גם למד משהו על האיסלאם והתנהלותו ותבין מי בדיוק כובש ומי ניכבש,
אהה, חומד לצון...אתה רואה להב, עדיין יש פה ושם אנשים עם הומור כובש.
אני, חברים, הורים, חברים של הורים. כל אחד עושה את שלו.
אלא אם מישהו מזמין מבחוץ ואז זה עניין שלו.
הנזק הכלכלי (והאחר) שתורמות ההתנחלויות הוא הרבה מעבר לסעיפים שלהן בתקציב המדינה. זה עניין של תשומת לב, פוקוס, סדרי עדיפויות ניהוליים, והזדמנויות בינלאומיות. הסכסוך בכללו עולה המון כסף, וההתנחלויות מונעות ממנו להתסתיים.
הקישוריות השתנתה
ההתנתקות מיס והוט משתנה בעוד שלושה חודשים
התמלוגים על הגז והנפט השתנו
נכון, מנהל מקרקעי ישראל לא השתנה, הוא כבר לא קיים.
ויש חדש
יש רמ"י
רשות מקרקעי ישראל
השינוי הזה הוא הרבה יותר גדול ממה שאתה מבין
לנוכח תגובות כאלה אני תמיד תוהה - את בורה באמת, או פשוט שקרנית? ההתנחלויות (לפי נתוני שלום עכשיו!), צורכות פחות מ1% מתקציב המדינה - ובמילים, פחות מאחוז אחד. רוב הסכום הזה, חינוך ורווחה, ימשיך גם אם תפונינה ההתנחלויות מחר ותושביהן ישובו לגבולות הקו הירוק. ההוצאה הבטחונית, כמו בעזה, ככל הנראה דוקא תעלה אחרי הפינוי, בסכום גדול בהרבה מההוצאה שאת מדמיינת שמוציאים על המתנחלים שנואי נפשך.
לגבי "החרדים" אפילו לא אטרח... מה יש לדבר עם גזענית? (: רק גילוי נאות: איני מתנחל, אני תומך בפינוי ההתנחלויות. איני חרדי, אני תומך בנקיטת צעדים הכרחיים שישיבו אותם לשוק העבודה. אבל אני גם לא גזען חשוך שמחפש קבוצות באוכלוסיה להאשים במצוקותיו, כמו איזה פאקינג סקינהד.
קורא לאלימות, חביבי? תפאדל. הנה מה שיקרה אם חלילה יתגשמו תחזיותיך:
1. קומץ זעיר של פסיכים מבילעין והכונפות שלהם ישתוללו באלימות.
2. היס"מ ייכנסו בכם. לא. הם לא תומכים בכם, לא אוהבים אותכם, ולא חושבים שאתם רוצים בטובתנו.
3. רוב רובם של המפגינים, אנשים הגונים ופטריוטים - שלא כמו מופרעי בילעין והכונפות שלהם - יסתלקו מייד.
4. אתם תיעצרו. המחאה תירמס.
במקום בו דורך ה"שמאל" שהפך לימין לאומני פלסטיני בניחוח קומוניסטי/פשיסטי (כאילו יש הבדל בין הקומוניזם לפשיזם חוץ מההצדעה), לא צומח יותר עשב.
אבל לא יעזור לכם. לא במקל, לא בסרגל. לא במחאה, לא בהפגנה. בטח ובטח שלא בקלפי. לא תהפכו אותנו למפלצת "סוציאליסטית" ותדרדרו את ישראל לעוני ודיכוי, כמו כל מדינה בה מתנופף הדגל האדום מדם חפים מפשע. בטח ובטח לא תכפו עלינו נסיגה מהשטחים בעוד הפלסטינים אינם מוכנים לשום הסדר וקוראים בריש גלי לשלילת זכותנו להגדרה עצמית.
כואב? תשתולל בשדרה!
המהפכה כבר הצליחה ובענק, ולהיות שם אתמול עם כ-ו-ל-ם היה חוויה אדירה ומכוננת.
אבל אני לגמרי מסכימה עם מה שלהב אומר כאן: זה מאבק פוליטי וממוקד לגמרי, ואין לו סיכוי להביא לשינוי אמיתי בלי החלפת האחראים הישירים, ובלי שינוע משאבים מההחורים השחורים שכיום שואבים כל שקל פנוי במדינה.
תרגום: הפרטה זה רע, וביבי הוא הכהן הגדול שלה. לכן הוא צריך ללכת עכשיו. יהיה נאיבי לצפות ממנו אפילו לפירורים של מדינת רווחה, כמו שאי אפשר לצפות מהרבובדיה לעשות מנגל בשבת. איטס ביונד היס קונטרול.
ועוד תרגום: כל עוד החרדים וההתנחלויות ימשיכו לשאוב את חלק הארי של העוגה הציבורית, זה יבוא על חשבון הדירות וגני הילדים של המעמד הבינוני היצרני, ותוך זמן קצר גם כסף לאוהל לא יהיה לו.
אולי זו הייתה טעות מלכתחילה לצלם שם את הינשופים. ביום חמישי בערב ראיתי שם מופת של תרבות שיחה וקשב. אפילו בואו של ברוך מרזל לא קלקל את זה.
להתראות הערב ברחוב קפלן.
ברוטוס: אי יכולת העמידה של ביבי בלחצים צריכה להדיר שינה גם ממתנגדיו. אני ממש לא מאמין שהאוייב מתעלם מהסימנים הללו ועוד נכונו לנו אתגרים מהצד השני של הגבול
נטוס: הכרזה תהפוך לאייקון לשנים לבוא, כי היא כל כך עצובה ומדוייקת
..
* הרמת הגבה והמבט הזחוח, כמו אומר: "סמוך עלי", אבל כלנו יודעים שאין לנו על מי לסמוך, לא על ראש הממשלה ומתברר שגם לא על אבינו שבשמים