כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    דברים שלא נשאתי בהפגנה נגד הפרטת החינוך מול ביתו של שר החינוך

    10 תגובות   יום שבת, 6/8/11, 13:31

    מפגינים ומפגינות יקרים! הבאתי בשם כולנו מתנה לשר החינוך גדעון סער, את ספרו של יאנוש קורצ'אק. הספר 'דת הילד'.

     
    כי מעבר לכל הכאבים והמצוקות של כל אחד ואחת מהקהל, ושל כל אחד מהארגונים המיוצגים כאן בהפגנה, יש מכנה משותף אחד הנעוץ בהשקפת עולם חברתית.

     

    בצניעות ובזהירות, אני מפרש את כתביו של קורצ'אק, כחינוך שהוא הושטת יד מסייעת לכל ילד וילדה.
    סיוע על ידי כך שנגיש בפניהם את העולם ואת התרבות האנושית הגדולה,

     ושלוש הם מטרותיו:
    האחת – להעניק לכל ילד וילדה יותר ויותר דרגות חופש לבחור את עתידם.
    השניה – לאפשר להם להוסיף מתוכם צעד נוסף משלהם לתרבות האנושית הגדולה.
    והשלישית – שיקחו את כל אשר העברנו להם, בתוספת כל אשר הם יחדשו, וירקחו מזה משהו חדש – טוב יותר – שאותו יעבירו לדור הבא אחריהם.

     

    וכפי שכתב קורצ'אק: "הפרח הוא בשורת הפרי אשר יבוא"


    זו גישה המיושמת על ידי סיוע ונתינה ! אחווה והדרכה ! כבוד ועזרה ! תמיכה וסליחה ! ואהבה – אהבה כל הזמן!

     

     

     

    ומנגד – מערכת החינוך בהנהגתך גדעון סער:
    חינוך שיסודו בתפיסה כי הילדים והילדות הם פוחזים וריקים
    והמורים והמורות הם עצלנים ורדודים
    והמנהלים והמנהלות הם פקידים בירוקראטיים

     
    חינוך שעניינו להעביר את הילדים דרך אין ספור מסננים של בחינות וקריטריונים! סטנדרטים ומחוונים! מטרות וחוקים! הוראות והנחיות! 'פיזות' ו'מֵיצבים'!

     
    סינון שכל מטרתו למיין ולהפחיד! לקטלג ולהקטין! לסווג ולהשפיל! לסדר ולהמעיט!
    חינוך שמונע על ידי פחד של המבוגרים מחדוות הילדות ומזיו הנעורים של הדור הצעיר.

     

     

    אנחנו לא מפחדים!
    אנחנו רוצים לאהוב!

     

    קורצ'אק:
    "כבוד לשעה החולפת עתה, ליום הזה, איך יוכל מחר אם לא ניתן לו היום לחיות חיי הכרה, חיי אחריות?
    לא לרמוס, לא לעשוק, לא להטיל לתוך עבדות המחר, לא לכבות, לא להיחפז, לא לזרז
    הבה וניתן לשתות בשמחה את חדוות השחר - ולבטוח. כי כן חפץ הילד. לא יַצֵר על הזמן לסיפור מעשה, לשיחה עם כלב, לתפיסת כדור, להתבוננות מדויקה בתמונה קטנה, להעתקת אות, והכל בעין טובה. כי הדין עמו."

     

    ועל כן אני מציע:
    בואו ולא נצא כנגד ההורים השולחים ילדיהם לחנוך הפרטי. כי חובתם של הורים להגן על ילדיהם!
    בוא – גדעון סער – נעשה יחד את החינוך הציבורי כה טוב ונפלא, עד שלא יהיה עוד צורך לברוח ממנו אל חינוך אחר. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/11 00:35:
      מקסים,עברתי כיכבתי,,
        12/8/11 00:30:
      ילדיכם אינם ילדיכם / חליל ג´ובראן
        7/8/11 19:54:

      האיש ההוא
      מילים: נתן יונתן
      לחן: שלמה ארצי

       

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
      אשר היה כערבות הבוכיות.

      למרגלות ההר נולד
      ליד הנחל.
      בחורף שר בין ערבות בוכיות.
      בקיץ בין אורות בצעי המים
      לחמו שילח על פני הנחל לדגה.
      מקני הסוף כרת לו עפיפון
      וכשהיה לאיש
      מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה,
      מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
      על מי הנחל טחנה הקים,
      זרע שדות.
      שלח אונו על פני הים באניות סוחר.
      אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
      ויהיה פתאום לאיש אחר.

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
      אשר היה כערבות הבוכיות.

      למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
      יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.
      ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
      יקנו לו אחוזת עולם,
      ליד אמות המים השקטות.
      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
      אשר היה כערבות הבוכיות.
      וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך.

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
      אשר היה כערבות הבוכיות.


        7/8/11 19:32:
      תודה למזדהים. פרי הגפן - אני מבין את דילמת ההורה שאת מציגה. אולי הפתרון יהיה בכך שבתי ספר פרטיים (ביוזמתם הפרטית) יתחייבו לקלוט ילדים מאוכלסיות שונות. אני יודע שזה בעייתי. אבל בכל מקרה הטלת זרקור האשמה על ההורים היא טעות. האחריות היא בידי השר ואין ספור פקידיו ולא על ההורים. שיחולל שינוי במקום להתבכיין שבורחים לו הטובים
        7/8/11 11:35:
      כשנדבר בשפת האהבה, נרגיש אהבה, הכל יקרה אחרת, מפגש בין אנשים, ולא משנה באיזה מצב, אמור להיות מפגש של אהבה, הורה לילד, מחנך ותלמיד, פקיד וצרכן, בני זוג כמובן, בואו נואהב, עכשיו.
        7/8/11 07:50:
      100 כוכבים
        7/8/11 07:49:
      תודה
        7/8/11 07:35:

      על כן אני מציע:
      בואו ולא נצא כנגד ההורים השולחים ילדיהם לחנוך הפרטי. כי חובתם של הורים להגן על ילדיהם!

      האם אתה לא חושב שסולידריות חברתית היא ערך חשוב בפני עצמו? ואיפה היינו, אנחנו וילדינו ללא סולידריות זו? אני מסכימה איתך על הרישא של הדברים, אך לא על הסיפא שלהם. כשמי שיכול שולח את ילדיו לחינוך הפרטי, מה שנשאר להמוני העם, לפרולטריון, הוא חינוך קשה, רע ועיוור לצרכי הילד. 

      לדעתי חובתם של ההורים כלפי ילדיהם היא לנסות לשנות את החוליים הרעים של החברה בה הם חיים. החינוך הוא אחד מהם.

        6/8/11 14:27:
      ..." לא יַצֵר על הזמן לסיפור מעשה, לשיחה עם כלב, לתפיסת כדור, להתבוננות מדויקה בתמונה קטנה..." "על פי דרכו" !!!
        6/8/11 13:55:
      אני כל כך איטי! עד שניסחתי מה הייתי רוצה לומר, הסתיימה ההפגנה :)

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין