מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
0
אסופה
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואיך שהוא, משמח אותי שאתה בעדי.
(-:
שבוע יפה, אמיר.
בחיים לא קראתי. ממש תהום בהשכלה.
ראיתי ת'ג'ינג'ית בסדרה ההיא.
מה אני עונה לך ברצינות (מכה מטאפורית הראש)?
(-:
להרפות.
כל התורה כולה במילה אחת.
אני מתאמנת בזה.
שבוע טוב, רינה יקרה. אני שמחה שבאת.
הנחתי.
והיום אספתי.
(-:
הדס יקרה,
יש פעמים שצריך לדעת להרפות.
לדברים יש נטייה
(שאמנם לפעמים היא נראית לנו נורא מוזרה)
להסתדר מעצמם,
ולהביא לגדילה.
חיבוק גדול
יש תקופות של צמיחה והגשמה
יש תקופות של התפתחות לצדדים כמו ענפים שנשלחים לכל מיני תחומים
יש תקופות של המתנה
עם השנים למדתי שהנפש, כמו הגוף, יודעים, מתי אנחנו זקוקים למנוחה
ולמדתי להניח לעצמי, לא להאיץ בי, לא לבקר.
תניחי לעצמך, הדס אהובה}{
מעט מחר מעט היום וילדותך,
אני מביט, עפר ויהלום,
זה מתפורר וזה מבריק פתאום באור
אני עצובה כי בא לי לממש חלק מהן.
לכתוב בהן מילים ומשפטים
ליצור
להיות בעשיה
בא לי לממש חלקים בי
ואני לא יודעת היכן להתחיל
להיות אסופה של אותיות זה מצב קיומי לא רע בכלל. למה את עצובה? את יכולה לעשות ולהיעשות הכל עם אסופת האותיות שאת
יפה ומתסכל (-:
(ראה תגובתי לירון)
שבוע טוב מותק.
ירון, היצירות הכי טובות נוצרות כשהיוצר עצוב, אה?