תחילה יש לומר כי טור זה אינו מתיימר להיות בר סמכא בנושאים פסיכיאטרים, אלא לתרגם נושאים כאלה מלשונם הגבוהה של ברי הסמכא לשפה פשוטה ומובנת של בני האדם. ייתכן ויהיו בעלי מקצוע שיסברו כי ה"תרגום" הזה אינו מדויק וכי הם היו מנסחים זאת אחרת, ובכל זאת, כותב השורות מאמין כי הדברים יובנו כהלכה. בני אדם, כך מסתבר, יודעים לקטלג את זולתם על פי קריטריונים מאד ברורים: טוב או רע, קשוח או מתפשר, נדבן או קמצן, מפרגן או קנאי, לחוץ או רגוע. מלבד הקיטלוג, בני אדם יודעים גם להיזהר מפני הרע, לא להתחבר אליו, לא לתת לו לפגוע בהם. הם מגינים על עצמם בכך שכלל לא מתקרבים לרע, ואם במקרה פגשו אותו, הם מצליחים לפתח הגנות שלא יצליח לפגוע בהם. ישנו מיעוט של בני אדם (2 אחוז מכלל האוכלוסייה) שיש בו את שתי התכונות יחד. הוא מסוגל להיות גם טוב לב, מתחשב, מבין, עדין נפש, קשוב, מעניק, מפרגן, נדיב וותרן, ועם זאת להיות פוגען, קשוח, קשה לב, מעליב, מתקשה לסלוח, מניפולטור ומרושע. איך זה יכול להיות? באמת משהו נדיר, אבל זה קורה במיעוט שבמיעוט. אנשים אלה אינם מספיק חולים בשביל להיות מאובחנים כחולי נפש ועם זאת אינם מספיק בריאים בשביל לקיים חיים תקינים. זו הסיבה שלבעיה שלהם קוראים "הפרעת אישיות גבולית" למרבה הצער אין כמעט תרופה לבעיה הזו. אנשים אלה סובלים בעצמם, אך הסבל שהם גורמים לזולתם הוא לאין שיעור. כי כפי שכתבנו לעיל, מאדם רע אתה מתרחק או חוסם את ליבך, אבל אדם שהוא טוב אליך בצורה בלתי רגילה, שפתאום מתהפך ומתנהג אליך בצורה רעה שאין למעלה ממנה — זה כובל אותך הרבה יותר מאשר היית נקשר לאדם טוב. ההסבר לזה מורכב אך ניתן להבינו: לרוע יש כוח רב. לרוע "חכם" יש כוח בלתי מוגבל. אנשים רעים שיודעים לזהות חולשה בזולתם יכולים לערער את נפשם לגמרי. אלא מאי? רוב רובם של בני האדם מתרחקים מבני אדם מרושעים ואינו נותן להם את ההזדמנות לפגוע בהם. אבל אם לרוע הזה נוסף טוב מוחלט, הקשבה, אנושיות, התחשבות, רכות והבנה, הלב נמשך לתכונות אלה, וברגע שהוא לכוד — האדם מתהפך ופוגע ברמות שלא ניתן לתאר, בזכות אותה הבנה ורגישות שמנוצלת לרעה, ואז האדם הנפגע נעשה חלש, מנסה לברוח ושוב מגיע הצד השני, מנחם מפייס, ומסביר שהוא טעה או אתה טעית, והלב החלש רוצה להאמין, וגם רואה מולו טוב כזה, אכפתיות כזו, חרטה כנה כזו, והוא שוב מאמין ומתפייס, ואז שוב מגיע הצד הרע. נסו לתאר ילדים שגדלים בצל כזה, ותבינו כמה נזק יכול לגרום אדם בעל הפרעת אישיות גבולית.
צריך להבין שהאיש אינו משחק. הוא באמת נושא את התכונות הטובות המוחלטות הללו ואת התכונות הרעות המוחלטות הללו. הרי הוא כאדם מפוצל אישיות (והפרעת אישיות גבולית יש בה פיצול אישיות) והוא מבלבל כל העת את הסביבה. מי שמזהה את התכונות הללו, תופס את העניין ונמלט ממנו, אבל רוב בני האדם אינם מזהים, וחלקם הם בני משפחתו או כאלה הכפופים אליו שאין להם שום דרך להימלט על נפשם. גורמים המטפלים בילדים ובני נוער יודעים שהבעיות הקשות ביותר של ילדים הפגועים נפשית באות מכאלה הנמצאים במחיצת מישהו עם הפרעת אישיות גבולית. בעל ההפרעה הוא כזה שלא יתמיד במקומות עבודה, יסתכסך עם שכנים וחברים, ולעיתים קרובות נראה אותו מחפש עבודה חדשה, יחליף כל העת מקומות מגורים, יהיה מסוכסך עם אחדים מבני משפחתו ולעיתים עם כולם. אין לו לבעל הפרעת האישיות חבר קבוע למעלה ממספר שנים. כי תמיד יבוא המהפך הזה ויהרוס הכל. אך הסובלים הגדולים ביותר מבעלי ההפרעה הנ"ל הם הקרובים להם, בד"כ במעגל המשפחתי. בעל הפרעת האישיות הגבולית תמיד יתחבר לחלק ממקורביו וישנא את החלק האחר. בשל יכולתו המניפולטיבית הבלתי מוגבלת, הוא יצליח לשכנע באמת ובתמים שמי שסימן לו כאויב (בדרך כלל מי שנתפש אצלו כקורא עליו תגר, ודי בהערה צינית או שרשרת של דעות עצמאיות), והופ הוא הופך ל"אויב", עד לרגע בו ייכנע או לחילופין, האינטרס של בעל הפרעת האישיות יהיה לחבור אליו. בשנייה אחת הוא יתהפך, יתנצל, יקרב, יתחנף וזה יעבוד כי מול כמות הרוע שהופגנה עד כה, האינטרס של "האויב" זה להצטרף לחזק השולט. וכך נוצר מצב שיש מנהיג דיקטטור שמסביבו אנשים שרוצים רק לשרוד, וכדי לשרוד הם יעשו כל מה שהוא דורש כולל להתאגד נגד אחד האחים או בן משפחה אחר ולפעול כנגדו בצורה שכלל לא מתאימה לאופי ולמידות. נוצר מצב של חוסר בחירה. הילד פועל כמכונה, ויודע שאם יעז לגלות סימני רחמים יהיה הוא מול התורן המותקף והתורן עלול להיות מאלה שפוגעים בו.
יש חשיבות לדעת את מציאותם של בני אדם שכאלה, שכאמור לא מודעים לבעייתם וזו הבעיה המרכזית שלהם הגורמת לכך שהסיכויים להחלמה פחותים הרבה יותר ממחלות נפש גרועות ונוראות. כי הפרעת האישיות הגבולית אינה ניכרת לעין רגילה, ואינה פוגמת בתפקוד היומיומי של האדם. הוא יכול להיות מוכשר חכם ומצליח, ולעיתים אף משגשג, זאת בתנאי שהוא לא תלוי בבני אדם שמעליו. כי אם כן, הוא חיש מהר עלול להסתכסך, לא ידע את מקומו ויעוף ממקום עבודתו — יהא מוכשר אשר יהא. יצוין, כי ישנם בעלי הפרעת אישיות שמצליחים להסתיר לגמרי את בעייתם מעיני הציבור, והיא מתרכזת בתוך הבית פנימה. לאלה יש סיכוי להירפא מפני שהם מודעים, גם אם באופן לא מודע, לבעייתם. הפיתרון יהיה ע"י חשש מחשיפה כלפי חוץ שיגרום לבעל ההפרעה להסכים לטיפול.
הפרעת אישיות גבולית מחייבת ביטוי של לפחות חמישה מתשעת הקריטריונים הבאים: 1. ניסיונות נואשים למנוע נטישה. 2. קיום קשרי חברות ומשפחה לא יציבים, אך בעלי עוצמה המאופיינות בדרך כלל בהתלהבות והיקשרות מוגזמת ולאחר מכן בחוסר הערכה מוחלט עד לשנאה. 3. גילוי חוסר יציבות כרוני בהערכה עצמית. 4. פעילות אימפולסיבית באופן העלול לגרום לנזק עצמי כמו בזבזנות, אכילת יתר, או התמכרות. 5. הפגנת מצבי רוח לא יציבים כגון דיכאון, חרדה ורגזנות הנמשכים זמן קצר. 6. תחושת ריקנות כרונית. 7. נטייה להגיב למצבים בכעס או בהתפרצויות זעם. 8. ביטוי תחושות רדיפה או פרנויה. 9. ניתוק קשר המתאפיין בשתיקות ממושכות, של שבוע/חודש ויותר, גם עם בן משפחה קרוב. ובשבוע הבא: ההפרעה הגדולה מכולן, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. |