כותרות TheMarker >
    ';

    סיעור מוחות

    ארכיון

    סושי וקפה (דה מרקר)

    20 תגובות   יום ראשון, 7/8/11, 15:10

    על רקע המחאה החברתית הגואה יש לי גם נושא מחאה שנוגע ל"קפה דה מרקר”.

     

    ההפרטה שעליה כתב דויד גרוסמן, הפרוט לפרוטות של סולידריות, אחריות חברתית, ותחושה של השתייכות לעם אחד, הפכה מזמן להיות גם נחלת הקפה.

     

    איך יכול להיות שהצעירים קמים ומוחים ורוב אנשי "הקפה" ממשיכים לאכול סושי, לדפוק ארוחות במסעדות יוקרה, לגלות אדישות מוחלטת למה שקורה ברחוב ולא רק ברוטשילד?

    כתבתי רוב, ואכן הפוסטים המעטים והתגובות הבודדות הם הוכחה לכך!

     

    נפשי סולדת מקפה של בורגנים יפה נפש שמתבכיינים על כל ליריקה מזויפת על פיוטיות בגרוש כאילו נפשם ברוחם, מלאי רחמים עצמיים ושובל של נוסטלגיה מעל שדה פרחים נבולים.

     

    אלפים של מתפקדים בקהילות שונות מגלים אדישות מקוממת, ששום נושא חברתי מרתק יכול להרימם מהכורסא. כמה נושאי דגל, מנהלי קהילות וקומץ קטן של פעילים מסביבם עומלים להחיות את מה שמת מזמן. הסממן החברתי של "הקפה" אינו יוצא מן הכלל, ובמילים של גרוסמן "הפסקנו לדבר זה עם זה, ובוודאי שהפסקנו להקשיב (ולכן גם להגיב א.ק.), כי איך אפשר באווירה הזאת - תפוס ככול יכולתך – שלא להשתלח זה בזה ולחמוס... איש לנפשו ואיש לגורלו".

     

    ב"קפה" אין דיאלוגים. המונולוג הוא התחליף למי שמדבר עם עצמו בכתיבה שפורסמה לאחר. ואיך פותחים מונולוג? יושבים ומחכים שמישהו יביע משהו כפתיח למונולוג עצמי. זה מזכיר לי את הסיפור של יאיר לפיד שחובש כיפה פגשו ברחוב ואמר לו שהוא רוצה לשאול אותו שאלה “מה דעתך על הכיבוש”. יאיר ענה, אתן לך תשובה בתנאי שלא אשמע את תגובתך לתשובתי, “אני נגד”. חובש הכיפה נדהם, שאל וקיבל תשובה, ומיד ניסה לדקלם את משנתו, כי הרי התשובה לא עניינה אותו אלא אמורה הייתה לשמש כפתיח למונולוג שלו. יאיר היסה אותו, הרי אמרתי לך אינני מעוניין בדעה שלך, והלך.

     

    ה"קפה" הוא קפה של מונולוגים, של בורגנים, של סושי וסיגרים (הקבלה לנרגילות). הדיאלוג נמצא כיום במרומות אחרים, בפייסבוק, ברחובות, בשדרות ובאוניברסיטאות. הבנתי שמדה מרקר והקפה שלו לא תצא תנועה וגם לא מחאה, רק אנחה והתמסרות למטמטמי חושים למיניהם למשככי מציאות כדברי גרוסמן.

     

    אני מרגיש מרומה, אבל האשם הוא בי, שלא ראיתי בזמן הנכון שאני כותב לקפה ובפועל מנהל מונולוג עם עצמי. אכן ברור לי גם פוסט זה הוא גם מונולוג ואולי האחרון. אולי עם תנועת המחאה החברתית יפתח גם לנו הלא יותר צעירים חלון לדיאלוג אמיתי עם המציאות שלנו - במקום אחר.

     

    האם מישהו בכלל הרגיש שדרכתי לו על היבלת ?!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/8/11 16:37:

      טוב לדעת שלא רק אני נמצא במונולוג עצמי. כרגע מה שמתרחש בחוץ, בעולם האמיתי הרבה יותר מרגש ומרתק והרבה יותר חשוב מכל הברבורים בקפה  נקודה!  אני שם

        13/8/11 01:10:
      כל מילה בינגו. בניגוד אילך אני ידעתי שאני כותבת פה לעצמי בעיקר,הלו גם בשיחה פנים אל פנים זה נפוץ אצלנו היהודים...אבל היבלת צמחה לי כשגיליתי שכל הקורה בחוץ - לא מעניין כאן אף אחד (כמעט). אני בתדמית האנרכיסטית שיצרתי לעצמי כאן גם יכולה להוסיף להוסיף כסס אמק ולשאול איך זה שאני הולכת להפגנות ומפסידה בגלל זה כסף בבורסה.
        10/8/11 17:10:
      כמובן שאינני יכול לקרוא את כל הפוסטים גם את אלו של החברים שלי. אבל לפעמים בזמני הפנוי אני משוטט מפוסט לתגובה ומשם לדף האישי של הכותב וכך הלאה. ומכאן הפוסט שמנסה דרך העיניים שלי לשקף את מה שקורה בקפה וכן כותבים הרבה וכותבים וכותבים ומחכים שמישהו יגיב וסופרים כוכבים לאגו האישי. נשמע ציני, אבל בעיקרון זה מה יש. תראי לעומת זאת מה קורה באתרי המחאה החברתית, איזו חיות, איך דברים מתפתחים....
        10/8/11 01:40:
      נכון להגיד שאנו כותבים ב"קפה" כדי לפתוח דיון או לפחות לקבל תגובה כלשהי , אישית לא תמיד יכולה לבדוק כל פוסט או להתחבר לכל דיון שחברים מעלים. בזמני המועט משתדלת, ואתה?
        9/8/11 16:15:

      צטט: remei 2011-08-08 23:52:27

      צטט: יקה1 2011-08-08 14:43:12

      מיטל

      אני מסכים איתך שהרבה מאוד ממה שנכתב בטוויטר ובפייסבוק הם מונולוגים בפני עצמם. אבל יש כאן עוד משהו שאני מתחיל לקלוט. מגוון ה statements יוצרים חוויה משותפת, דעה, מודעות ומה שהרבה מאיתנו הפליא התארגנות עצמית ומחאה חברתית.

       

      התארגנות עצמית היה החלום של התנועה הסוציאליסטית מרוזה לוקסמבורג, היהודייה הסוציאליסטית המהפכנית ועד למרד הסטודנטים ב- 68. הפייסבוק משמש כיום כצינור לכל אחד להביע את דעתו, משנתו ותסכולו במשפטים מעטים. ה- statements הזה מצורף לזרם אינפורמציה שיכול לגווע או לגדול ככל שהעניין החברתי בנושא הולך וגובר.

       

      אני מאלו שגדלתי עם המחשוב מראשיתו ועתה משתאה למול אותה תופעה חברתית עולמית. מונולוגים שהופכים לדיאלוג חברתי בעל עוצמה חדשה מסוג שלא ראינו עד עתה. התארגנות עצמית של קהלים גדולים מככר תחריר ועד שדרות רוטשילד, ועד ליוון ואנגליה וכך הלאה.

       

      אבל בשונה מכך מונולוגים ב"קפה" נשטפים באסלה ונעלמים בצנורות הביוב. אין מה שהופך את הפוסטים והדיונים שלנו כמו בפייסבוק לזרם שמנתב עצמו למטרה מסויימת והופך לדיאלוג  חברתי משמעותי. הקפה, כך אני רואה אותו נשאר נישה למי שמוכן להקשיב רק לעצמו (להוציא את פונקציית ההכרויות שבו). יש בקפה בלוגים מעניינים וחשובים ! אבל השממה שאני רואה בקטע של התגובות מעציב ומתסכל. ולעומת זאת כל השתלחות רגשנית מפויטת ושטחית זוכה למבול של ציוצים רגשיים שמזכירים לי שהיום תשעה באב וצריך לבכות על מה שקרה לפני כמה אלפי שנים. עם נחל גמעות התנין האלו אפשר היה לשקם את הירקון. 

       

      תודה על התגובה - מילים מהבטן  ומהראש כמובן, מחכימות מאוד ומעוררות מחשבה... מה שגרם לי לחשוב שכמו  בעולם האמיתי לא כל הדברים עליהם אנשים מדברים הם מחכימים והרבה פעמים יש כאלו המצליחים לעורר תגובות וכאלו שפחות ולא בהכרח הנושא המדובר הוא המקשר, ואולי לפעמים יותר קל לאנשים להתחבר לדברים קלילים ולא דברים מכבידים ריאליסטים - תראה איזה ביקוש יש לתרבות האיסקפ... אני חושבת שלרשת חברתית יש יתרון בלחבר אנשים - אני גם מבקרת בפיסבוק אך רוב ה'שיחות' בהן נתקלתי  הינן ברמת שיתוף יומיומית וציוצים רגשיים שרובם (לעניות דעתי) לא הופכים לדיאלוג חברתי משמעותי  סמול טוקס וגם להעביר את הזמן... מניחה שלכל אחד סיבותיו להכנס לרשת חברתית שיבחר.. ולהתחבר לרשת שאליה מתחבר... ואיני מבקרת לרגע כל אחד ובחירתו - אני מכירה אנשים רציניים שגם מוחאים ושבפיסבוק בס"כ מצייצים או מעלים תמונות מתרבות הפנאי שלהם. מה שבעצם אני אומרת אחרי כל החפירה הזו שלצאת במסקנות גדולות על קהל אנשים ה זה לא תמיד נכון...    ניתן להתרכז בעצמך, למחות יחדיו להתאחד בכל אחד מהעולמות ובכל אחת מהרשתות... ומה שקובע בסופו של דבר זה ההצבעה ברגלים - וישנה גם חפיפה שהרבה מהכותבים בקפה מבקרים ו'משוחחים' גם בפייסבוק...

       

      עם תרבות הפנאי אין לי בעייה בכלל. אבל  יש בקפה קהילות כמו כלכלה. משפטים. אקטואליה וחברה. אז במה עוסקים שם החברים... כדאי להעיף מבט.  כמובן זכותם. אבל בתי קפה שכאלו הביאו אותנו למצב החברתי של היום. דווקא על רקע העיסוק התחביבי או העצמי הרשה השלטון לעצמו בשיטת "הפרט ומשול"  לקרוע את הרשת הסוציאלית-חברתית.

       

      ולגבי פייסבוק, עם כל הברבורים והציוצים, ראי למה  גם (!) אפשר להגיע. לא האמנתי לרגע שבישראל יכולה לקום תנועה חברתית שכזו...

        8/8/11 23:52:

      צטט: יקה1 2011-08-08 14:43:12

      מיטל

      אני מסכים איתך שהרבה מאוד ממה שנכתב בטוויטר ובפייסבוק הם מונולוגים בפני עצמם. אבל יש כאן עוד משהו שאני מתחיל לקלוט. מגוון ה statements יוצרים חוויה משותפת, דעה, מודעות ומה שהרבה מאיתנו הפליא התארגנות עצמית ומחאה חברתית.

       

      התארגנות עצמית היה החלום של התנועה הסוציאליסטית מרוזה לוקסמבורג, היהודייה הסוציאליסטית המהפכנית ועד למרד הסטודנטים ב- 68. הפייסבוק משמש כיום כצינור לכל אחד להביע את דעתו, משנתו ותסכולו במשפטים מעטים. ה- statements הזה מצורף לזרם אינפורמציה שיכול לגווע או לגדול ככל שהעניין החברתי בנושא הולך וגובר.

       

      אני מאלו שגדלתי עם המחשוב מראשיתו ועתה משתאה למול אותה תופעה חברתית עולמית. מונולוגים שהופכים לדיאלוג חברתי בעל עוצמה חדשה מסוג שלא ראינו עד עתה. התארגנות עצמית של קהלים גדולים מככר תחריר ועד שדרות רוטשילד, ועד ליוון ואנגליה וכך הלאה.

       

      אבל בשונה מכך מונולוגים ב"קפה" נשטפים באסלה ונעלמים בצנורות הביוב. אין מה שהופך את הפוסטים והדיונים שלנו כמו בפייסבוק לזרם שמנתב עצמו למטרה מסויימת והופך לדיאלוג  חברתי משמעותי. הקפה, כך אני רואה אותו נשאר נישה למי שמוכן להקשיב רק לעצמו (להוציא את פונקציית ההכרויות שבו). יש בקפה בלוגים מעניינים וחשובים ! אבל השממה שאני רואה בקטע של התגובות מעציב ומתסכל. ולעומת זאת כל השתלחות רגשנית מפויטת ושטחית זוכה למבול של ציוצים רגשיים שמזכירים לי שהיום תשעה באב וצריך לבכות על מה שקרה לפני כמה אלפי שנים. עם נחל גמעות התנין האלו אפשר היה לשקם את הירקון. 

       

      תודה על התגובה - מילים מהבטן  ומהראש כמובן, מחכימות מאוד ומעוררות מחשבה... מה שגרם לי לחשוב שכמו  בעולם האמיתי לא כל הדברים עליהם אנשים מדברים הם מחכימים והרבה פעמים יש כאלו המצליחים לעורר תגובות וכאלו שפחות ולא בהכרח הנושא המדובר הוא המקשר, ואולי לפעמים יותר קל לאנשים להתחבר לדברים קלילים ולא דברים מכבידים ריאליסטים - תראה איזה ביקוש יש לתרבות האיסקפ... אני חושבת שלרשת חברתית יש יתרון בלחבר אנשים - אני גם מבקרת בפיסבוק אך רוב ה'שיחות' בהן נתקלתי  הינן ברמת שיתוף יומיומית וציוצים רגשיים שרובם (לעניות דעתי) לא הופכים לדיאלוג חברתי משמעותי  סמול טוקס וגם להעביר את הזמן... מניחה שלכל אחד סיבותיו להכנס לרשת חברתית שיבחר.. ולהתחבר לרשת שאליה מתחבר... ואיני מבקרת לרגע כל אחד ובחירתו - אני מכירה אנשים רציניים שגם מוחאים ושבפיסבוק בס"כ מצייצים או מעלים תמונות מתרבות הפנאי שלהם. מה שבעצם אני אומרת אחרי כל החפירה הזו שלצאת במסקנות גדולות על קהל אנשים ה זה לא תמיד נכון...    ניתן להתרכז בעצמך, למחות יחדיו להתאחד בכל אחד מהעולמות ובכל אחת מהרשתות... ומה שקובע בסופו של דבר זה ההצבעה ברגלים - וישנה גם חפיפה שהרבה מהכותבים בקפה מבקרים ו'משוחחים' גם בפייסבוק...

       

        8/8/11 15:01:

      אחימאיר

       

      הבורסא דווקא יורדת ידידי  (-:  (מכוון לפוסט שלך),

      אבל ברצינות כמובן שפה מדובר בשווקים הגלובליים וכלכלות עולמיות. ובשוק אצלנו בעיקר בטייקונים  כמו דנקנר שהתאגיד כור שבבעלותו קנה מניות בנק שווייצרי במילייארדים ועתה שמניית הבנק נופלת ייאלץ למכור בהפסד שאותו כבר ידע לגלגל עלינו בעזרת מחיקות בנקאיות ועזרה ממשלתית.

       

      ולעניין המחאה החברתית, כבר לפני שנתיים כתבתי על המספריים החברתיות שהולכות ונסגרות וקורעות את מעמד הביניים. ומצד אחד נשארים ה"מפסידים" העניים החדשים וכל שאר האוכלוסיות הבעייתיות, חרדים וערבים, ומצד שני גודלת קבוצת העשירים החדשים כולל המיליונרים שיצאו נשכרים מאקזיטים שעשו. מספריים שנסגרות וחותכות ולא זיגזגים חברתיים ! ריסוק מעמד ביניים שהביא למהפכה של היום.

       

        8/8/11 14:44:
      לאחאב: תמונה שווה לפעמים יותר מאלף מילים. אגב אני עמדתי בדיוק בצד השני של המסך....
        8/8/11 14:43:

      מיטל

      אני מסכים איתך שהרבה מאוד ממה שנכתב בטוויטר ובפייסבוק הם מונולוגים בפני עצמם. אבל יש כאן עוד משהו שאני מתחיל לקלוט. מגוון ה statements יוצרים חוויה משותפת, דעה, מודעות ומה שהרבה מאיתנו הפליא התארגנות עצמית ומחאה חברתית.

       

      התארגנות עצמית היה החלום של התנועה הסוציאליסטית מרוזה לוקסמבורג, היהודייה הסוציאליסטית המהפכנית ועד למרד הסטודנטים ב- 68. הפייסבוק משמש כיום כצינור לכל אחד להביע את דעתו, משנתו ותסכולו במשפטים מעטים. ה- statements הזה מצורף לזרם אינפורמציה שיכול לגווע או לגדול ככל שהעניין החברתי בנושא הולך וגובר.

       

      אני מאלו שגדלתי עם המחשוב מראשיתו ועתה משתאה למול אותה תופעה חברתית עולמית. מונולוגים שהופכים לדיאלוג חברתי בעל עוצמה חדשה מסוג שלא ראינו עד עתה. התארגנות עצמית של קהלים גדולים מככר תחריר ועד שדרות רוטשילד, ועד ליוון ואנגליה וכך הלאה.

       

      אבל בשונה מכך מונולוגים ב"קפה" נשטפים באסלה ונעלמים בצנורות הביוב. אין מה שהופך את הפוסטים והדיונים שלנו כמו בפייסבוק לזרם שמנתב עצמו למטרה מסויימת והופך לדיאלוג  חברתי משמעותי. הקפה, כך אני רואה אותו נשאר נישה למי שמוכן להקשיב רק לעצמו (להוציא את פונקציית ההכרויות שבו). יש בקפה בלוגים מעניינים וחשובים ! אבל השממה שאני רואה בקטע של התגובות מעציב ומתסכל. ולעומת זאת כל השתלחות רגשנית מפויטת ושטחית זוכה למבול של ציוצים רגשיים שמזכירים לי שהיום תשעה באב וצריך לבכות על מה שקרה לפני כמה אלפי שנים. עם נחל גמעות התנין האלו אפשר היה לשקם את הירקון. 

       

       

        8/8/11 13:29:

      כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן..!!

      http://cafe.themarker.com/image/2299786/

        8/8/11 02:51:
      המהפכה התחבורתית כמעט כאן צריך רק לדחוף עוד קצת קדימה...את התחבורה מהעיר שלי אני עולה לרכבת ותוך שעה וחצי אופססססססססי לתוככי עזריאלי וישנם הרבה אנשים באיזור שלי שעובדים בתלביב בזכות רכבת ישראל - שתי התגובות לגרילהטים
        8/8/11 02:48:
      ושכחת את דהרת העדר לחנות הזאת של הסמרטוטים שנפתחה בתלביב נו H&M טופ גמני לא מתחברת לעדר עם בופית מנהיגה ויקה יקר כבר דיברנו במסר :) לילה טפ
        8/8/11 00:11:

      צטט: forte nina 2011-08-07 23:43:58

      צטט: gerrillateam 2011-08-07 19:08:01

      איש יקר. לא כולם חייבים להסכים לדעות שלך. זו מהות הדמוקרטיה. ועם כל כמה שלססמאות המחאה אי אפשר להתנגד (כי מי לא רוצה צדק חברתי וחיים טובים שלווים ובורגנים יותר) עם האנשים שמובילים אותה למאבק פוליטי חד צדדי וחד ממדי, איני מעוניין להתחבר. אם את המחאה הזו היתה מובילה האם החד הורית מירושליים, עם שלושת ילדיה הקטנים, שישבה במשך ימים ארוכים לפני דפני ליפ והפגינה לבדה, מתוך מצוקה אמיתית, הייתי קונה. אבל כשקמה בת כפר שמריהו שגירשו ! אותה מדירתה הלב תל אביבית, גירשו, לא פחות, והקימה אוהל עם חברים המעורים היטב בורידי התקשורת, והפכה את שדרות רוטשילד לבומבלה 2, תחת הסיסמא - לתת לכולם יותר (ואני שואל, ומי ישלם ? בנון ישלם ? כל המפגינים שם ישלמו, כי צדק חברתי אומר לתת קודם כל לעניים ביותר - ומה לעשות וחמישים אחוז מהחרדים והערבים הם העניים ביותר). ואת ההתגייסות התקשורתית ההמונית ( בכל זאת, עונת המלפפונים) שמצאה את הפרופיל הנכון לייצג אותה (כמה פעמים ראיינו את מנהיג הקוטג' ? אהה... החרדי ההוא, מבני ברק, הוא לא מעניין). וסתם הגיג אחרון - אנחנו חיים בעולם סכום אפס. בעיקר בענייני תקציב. וכמו שהורידו תקוטג' וכולנו אוכלים אותה בעליית הגבינה, המנהיגות ההיסטרית שלנו תתן כמה סוכריות לעם (כלכלת בחירות קוראים לזה, גם כשהבחירות עוד רחוקות) שכולנו נשלם עליהם בדלת האחורית. ומחשבה אחרונה לסיום - שמעתי על הגבלת שכר הדירה, לא שמעתי אף אחד מהמפגינים למשל דורש, לעשות מהפכה תחבורתית - שתקרב את הפריפריה למרכז, שתוזיל את מחירי הנסיעות ואולי תזיז קצת את האנשים החוצה מהביצה הגוש דנית.

      אני לא מאמינה לך,  אתה יודע למה? האם צעדת עם ויקי כנפו כשהיא צעדה מהדרום לירושלים? ויקי אישה חד הורית עם כל "תעודות העוני שהמדינה הכשירה". אתה לא צריך להגיב כי אני יודעת שלא ישבת אתה במאהל מול הכנסת.  אתה פשוט כמו הרבה ישראלים המתקטננים. לא מוצא חן בעיניך מי התחיל את המהפכה. לא מוצא חן בעיניך שלא התייעצו אתך איך לעשות את המהפכה.  מרגיז אותך שדפני ליף נולדה בכפר שמרייהו מה שלא נותן לה זכות לכעוס על השיטה הכלכלית המסריחה בישראל. [אני לא מכירה אותה] אך מסביבה יש אנשים שמוצאם לא מכפר שמריהו ולא ירשו אגורה שחוקה, אז מה? ומאילת ועד קריית שמונה נפרשו מאהלים של אנשים במצוקה. אני גם יכולה לשאול אותך,מה אתה מתבכיין על מחירי התחבורה מהפריפריה? יש אנשים בשכונת התקווה שאין להם כסף למטרנה לתינוקות שלהם. גם הם בפנים. אין לי בעיה עם אנשים שרוצים להמשיך לקדש את סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, אך מסתתרים מאחרי נימוקים בלתי רלוונטיים אך ייהנו מאוד מההוזלה שתהייה כשתפרוץ.


      אישה יקרה. זכותך לא להאמין. זו דעתי. מה לעשות שהיא חורגת מהטרנד.

      הרי אנחנו מדינת הטרנד והזבנג. יום אחד כל העם נוהר למבצעי האחים גינדי

      ולמחרת מקימים אוהלים ומוחים על יוקר הדיור.

      יום אחד יושבים ומפצחים עם החברה ומתגאים בכמה הם קנו את הדירה

      וכמה היא שווה עכשיו, ואיזה סיבוב עשו בבורסה, ולמחרת בוכים כשהעולם רועד

      והבורסות נופלות.

      מדינת הטרנד, שחושבת שניתן הכל לפתור בזבנג ונעה כמו מטוטלת מטורפת

      מצד לצד.

        8/8/11 00:07:

      צטט: יקה1 2011-08-07 22:37:46

      תודה על התגובות.

       

      מתוך 130 בקפה שראו את הפוסט שלי ענו לי 3, גם זה אומר משהו על המצב בקפה.

       

      אף פעם לא חיפשתי אנשי יס מן, או רק כאלו שחושבים כמוני.

      אף פעם קרה שפסלתי הבעת דעות אחרות. כן לפרקים יצאתי נגדן

      ובקרתי אותן חדות. זו המשמעות האמיתית של דיאלוג.

      לא דו-שיח של אלמים -חרשים, אלא דיון נוקב בכל הנושאים המעניינים

      אותנו, שיש לנו מה לומר לגביהם, כל אחד מנקודת מבטו.

       

      יש מי שחושב אחרת על המחאה האזרחית. זכותו להשמיע את קולו,

      להביא ארגומנטציות לתוך הדיון. נתווכח, נתדיין וגם אם לא נצליח לשכנע

      אחד את השני, אולי נגיע לפשרה או לפחות אמרנו את דברינו.

       

      דבר אחר לגמרי הוא להתעלם מכל מה שקורא מסביב, לטבוע בים של

      אדישות ואטימות. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחברה שלנו. זה מה

      שעשה קל כל כך לטייקונים להשתלט על כלכלה ופוליטיקה ולסחוט אותנו

      עד הסוף. האם לפחות בנקודה זו נסכים אחד עם השני? האם זה שווה

      דיאלוג ?

       

       

      ברור שנסכים על זה. הרי שנינו באים מאותה נקודת מוצא - דאגה למדינה ולתושביה.

      ותאמין לי שכבר 3 שבועות אני מתחבט עם עצמי - מה מפריע לי להתחבר למחאה הזו.

      הרי אני קלאסי להיות שם. בוגר עיירת פיתוח, מעמד ביניים, מאלו שעשו מילואים עד

      שהמילואים ויתרו עליהם, משלם לא מעט מיסים, סוחב בצניעות את העגלה הזו.

      קוראים לזה מבחן האותנטיות.

       

       

        7/8/11 23:43:

      צטט: gerrillateam 2011-08-07 19:08:01

      איש יקר. לא כולם חייבים להסכים לדעות שלך. זו מהות הדמוקרטיה. ועם כל כמה שלססמאות המחאה אי אפשר להתנגד (כי מי לא רוצה צדק חברתי וחיים טובים שלווים ובורגנים יותר) עם האנשים שמובילים אותה למאבק פוליטי חד צדדי וחד ממדי, איני מעוניין להתחבר. אם את המחאה הזו היתה מובילה האם החד הורית מירושליים, עם שלושת ילדיה הקטנים, שישבה במשך ימים ארוכים לפני דפני ליפ והפגינה לבדה, מתוך מצוקה אמיתית, הייתי קונה. אבל כשקמה בת כפר שמריהו שגירשו ! אותה מדירתה הלב תל אביבית, גירשו, לא פחות, והקימה אוהל עם חברים המעורים היטב בורידי התקשורת, והפכה את שדרות רוטשילד לבומבלה 2, תחת הסיסמא - לתת לכולם יותר (ואני שואל, ומי ישלם ? בנון ישלם ? כל המפגינים שם ישלמו, כי צדק חברתי אומר לתת קודם כל לעניים ביותר - ומה לעשות וחמישים אחוז מהחרדים והערבים הם העניים ביותר). ואת ההתגייסות התקשורתית ההמונית ( בכל זאת, עונת המלפפונים) שמצאה את הפרופיל הנכון לייצג אותה (כמה פעמים ראיינו את מנהיג הקוטג' ? אהה... החרדי ההוא, מבני ברק, הוא לא מעניין). וסתם הגיג אחרון - אנחנו חיים בעולם סכום אפס. בעיקר בענייני תקציב. וכמו שהורידו תקוטג' וכולנו אוכלים אותה בעליית הגבינה, המנהיגות ההיסטרית שלנו תתן כמה סוכריות לעם (כלכלת בחירות קוראים לזה, גם כשהבחירות עוד רחוקות) שכולנו נשלם עליהם בדלת האחורית. ומחשבה אחרונה לסיום - שמעתי על הגבלת שכר הדירה, לא שמעתי אף אחד מהמפגינים למשל דורש, לעשות מהפכה תחבורתית - שתקרב את הפריפריה למרכז, שתוזיל את מחירי הנסיעות ואולי תזיז קצת את האנשים החוצה מהביצה הגוש דנית.

      אני לא מאמינה לך,  אתה יודע למה? האם צעדת עם ויקי כנפו כשהיא צעדה מהדרום לירושלים? ויקי אישה חד הורית עם כל "תעודות העוני שהמדינה הכשירה". אתה לא צריך להגיב כי אני יודעת שלא ישבת אתה במאהל מול הכנסת.  אתה פשוט כמו הרבה ישראלים המתקטננים. לא מוצא חן בעיניך מי התחיל את המהפכה. לא מוצא חן בעיניך שלא התייעצו אתך איך לעשות את המהפכה.  מרגיז אותך שדפני ליף נולדה בכפר שמרייהו מה שלא נותן לה זכות לכעוס על השיטה הכלכלית המסריחה בישראל. [אני לא מכירה אותה] אך מסביבה יש אנשים שמוצאם לא מכפר שמריהו ולא ירשו אגורה שחוקה, אז מה? ומאילת ועד קריית שמונה נפרשו מאהלים של אנשים במצוקה. אני גם יכולה לשאול אותך,מה אתה מתבכיין על מחירי התחבורה מהפריפריה? יש אנשים בשכונת התקווה שאין להם כסף למטרנה לתינוקות שלהם. גם הם בפנים. אין לי בעיה עם אנשים שרוצים להמשיך לקדש את סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, אך מסתתרים מאחרי נימוקים בלתי רלוונטיים אך ייהנו מאוד מההוזלה שתהייה כשתפרוץ.


        7/8/11 23:25:
      אני לא בטוחה שגם החלפת סטטוסים וציוצים נחשבים כדיאלוג... עצם קיום רשתות חברתיות וירטואליות מעידות על הפילוג הגדול (בעיני כמובן).. רשתות חברתיות שאולי מהוות פלטפורמה לשינויים חברתיים אבל לא רק - שים לב לבימה השיווקית שנהיו... בלוגים הינם סוג של 'מונולוג' אחד בוחר להעלות עצמו השני מביא אקטואליה השלישי צילומים ועוד.. מונולוגים אישיים מאוד- יש בלוגים עם אלפי קוראים ויש עם מעט ובחלקם אף מתנהלים "דיאלוגים".. אני חושבת שטוב שהעלת נושא זה ... לחיצה על יבלת ואולי יתכן שעם נטיה קלה לדעה קדומה על רוב הכותבים בקפה...
        7/8/11 22:37:

      תודה על התגובות.

       

      מתוך 130 בקפה שראו את הפוסט שלי ענו לי 3, גם זה אומר משהו על המצב בקפה.

       

      אף פעם לא חיפשתי אנשי יס מן, או רק כאלו שחושבים כמוני.

      אף פעם קרה שפסלתי הבעת דעות אחרות. כן לפרקים יצאתי נגדן

      ובקרתי אותן חדות. זו המשמעות האמיתית של דיאלוג.

      לא דו-שיח של אלמים -חרשים, אלא דיון נוקב בכל הנושאים המעניינים

      אותנו, שיש לנו מה לומר לגביהם, כל אחד מנקודת מבטו.

       

      יש מי שחושב אחרת על המחאה האזרחית. זכותו להשמיע את קולו,

      להביא ארגומנטציות לתוך הדיון. נתווכח, נתדיין וגם אם לא נצליח לשכנע

      אחד את השני, אולי נגיע לפשרה או לפחות אמרנו את דברינו.

       

      דבר אחר לגמרי הוא להתעלם מכל מה שקורא מסביב, לטבוע בים של

      אדישות ואטימות. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחברה שלנו. זה מה

      שעשה קל כל כך לטייקונים להשתלט על כלכלה ופוליטיקה ולסחוט אותנו

      עד הסוף. האם לפחות בנקודה זו נסכים אחד עם השני? האם זה שווה

      דיאלוג ?

       

       

       

       

        7/8/11 19:08:
      איש יקר. לא כולם חייבים להסכים לדעות שלך. זו מהות הדמוקרטיה. ועם כל כמה שלססמאות המחאה אי אפשר להתנגד (כי מי לא רוצה צדק חברתי וחיים טובים שלווים ובורגנים יותר) עם האנשים שמובילים אותה למאבק פוליטי חד צדדי וחד ממדי, איני מעוניין להתחבר. אם את המחאה הזו היתה מובילה האם החד הורית מירושליים, עם שלושת ילדיה הקטנים, שישבה במשך ימים ארוכים לפני דפני ליפ והפגינה לבדה, מתוך מצוקה אמיתית, הייתי קונה. אבל כשקמה בת כפר שמריהו שגירשו ! אותה מדירתה הלב תל אביבית, גירשו, לא פחות, והקימה אוהל עם חברים המעורים היטב בורידי התקשורת, והפכה את שדרות רוטשילד לבומבלה 2, תחת הסיסמא - לתת לכולם יותר (ואני שואל, ומי ישלם ? בנון ישלם ? כל המפגינים שם ישלמו, כי צדק חברתי אומר לתת קודם כל לעניים ביותר - ומה לעשות וחמישים אחוז מהחרדים והערבים הם העניים ביותר). ואת ההתגייסות התקשורתית ההמונית ( בכל זאת, עונת המלפפונים) שמצאה את הפרופיל הנכון לייצג אותה (כמה פעמים ראיינו את מנהיג הקוטג' ? אהה... החרדי ההוא, מבני ברק, הוא לא מעניין). וסתם הגיג אחרון - אנחנו חיים בעולם סכום אפס. בעיקר בענייני תקציב. וכמו שהורידו תקוטג' וכולנו אוכלים אותה בעליית הגבינה, המנהיגות ההיסטרית שלנו תתן כמה סוכריות לעם (כלכלת בחירות קוראים לזה, גם כשהבחירות עוד רחוקות) שכולנו נשלם עליהם בדלת האחורית. ומחשבה אחרונה לסיום - שמעתי על הגבלת שכר הדירה, לא שמעתי אף אחד מהמפגינים למשל דורש, לעשות מהפכה תחבורתית - שתקרב את הפריפריה למרכז, שתוזיל את מחירי הנסיעות ואולי תזיז קצת את האנשים החוצה מהביצה הגוש דנית.
        7/8/11 18:55:
      עקצץ לי כמו טעם הוואסבי על הלשון.
        7/8/11 15:50:
      כן...וזה כאב...

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה