כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הפתעה: היום "בהפוכה"

    87 תגובות   יום ראשון, 7/8/11, 21:31

    ''

    והפעם "בהפוכה"...זכוכית מראה שעל הקיר

     

     

    שלא יצ'עמם,  עושה "תרגיל", בהפוכה,

    נותנת לכם ראשית תמונה (שאותי הממה),

    שרגשות ומחשבות כה רבות בי עוררה,

    אמתין לתגובותיכם, להארה והערה.

     

    לא תוכלו ל"התנגד" או לתת "הסכמה",

    כל אחד רואה דברים שונה מלכתחילה,

    שלכם הבמה, הבעת הדעה וההרגשה,

    כל השקפה ותובנה תתקבל בברכה.

     

    את מה שבי עוררה התמונה,

    שומרת להמשך, הפעם זה בהפוכה,

    אחרי תגובותיכם - דעה אישית והרגשה,

    מקווה לדעות עצמוניות והתבטאות חופשייה.

     

    ובינינו איפה בתולדות הקפה נשמע,

    שכותבים פוסט אחרי תגובה?

    כתבו לי שלפעמים אני מגישה,

    את מה שלראות הנפש אינה חפצה,

    אז הנה תורכם להחזיר חזרה...קריצה

     

    ''

    התמונה לקוחה מהאתר מומו  שכאן

     

     

    ממתינה לתגובותיכם, אל תחשבו יותר מדי, הביטו, ממש הביטו, וכיתבו לי מה אתם רואים, חושבים, מרגישים, מה שעולה בראש.

     

    ''

     

    שלום לכולם,

     

    תודה מיוחדת למגיבים, כל אחד לחוד בפני עצמו וביחד.

    חלק מהתגובות נוגעות ללב, ממש בפנוכו כזה, שמחתי לראות שיש מי שרואים מעבר לתמונה עצמה.

     

    ''

     

    כפי שהבטחתי אני משלימה את הפוסט עם החלק השני, שהוא הראייה שלי, ההרגשה והצביטה בלב שלי, מה שאני ראיתי והרגשתי כשראיתי את התמונה.

    כנראה שאני בהלך רוח של כביסה, הלבנה של דברים ושמעויות, מראה וראי,  

    כי זה גם ניתן לביטוי כאן.

     

    המטרה היתה שהתגובות תהיינה "עצמוניות" ולא תגובות על דברים כתובים, שכל אחד יכתוב מהרהורי לבו, באמת מה שהוא עצמו רואה. ותראו איזה יופי, כמה שזה מגוון.

     

    כמובן שאשמח לתגובות נוספות, אך לא במקום הראשוניות, זה משהו אחר לגמרי.

    תודה

     

    ''

     

    מראה מראה שעל הקיר,

    מי מולי ? האם מכיר?

    את מי הוא מזכיר?

    דומה, אך עם הבדלים הרבה...

     

    אבא הביא אותי לגן מודרני ויפה,

    לראות בעיניים מה זה חיות,

    אבל זה לא שווה הרבה,

    כשהן אחרי זכוכית שקופה כלואות.

     

    רוצה מגע אותך להרגיש,

    זכוכית אטומה אתה לא נגיש,

    שקוף הכול, סטרילי וקר,

    ללא פרטיות יפה ? יותר עקר.

     

    נכון בהחלט הכול רואים אך-

    לא מריחים, שומעים או נוגעים,

    לא מקבלים בכלל תחושה,

    נורא מלאכותי, ללא מגע.

     

    לצד אחד החופשי זה בילוי,

    לשני הכלוא זה מכה ועינוי,

    לא כיף ככה כשאתה מוצג לראווה,

    ולאבד את החירות זה נורא.

     

    סביבת מחייה משמימה וזרה,

    ללא מקום מסתור ופרטיות,

    יפה למבקר אך לא לחיות ככה,

    אין כמו בית משפחה, בטבעיות.

     

    ואולי גני חיות זה רק שינוי צורה,

    של מה שכבר בימי הביניים היה,

    מלחמות גלדיאטורים אדם וחיה,

    מול קהל נבער - בזירה.

     

    ימי הביניים והבערות החשוכה,

    לא עברו בכלל כפי שנדמה לך,

    הם קיימים בעולם "הנאור" שלי ושלך,

    בתחפושת, בצורה "מכובסת" "עדינה".

     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (87)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/11 21:19:

      צטט: ליריתוש 2011-08-10 02:10:15

      בונבוש, אני כבר הגעתי אחרי ש"פתחת את הקלף", אז אני לא משחקת משחקים של "תגובות ראשוניות" וכאלו. אני אומרת: שיש הרבה צדק במה שאת אומרת, מה שבהחלט גורם לי לחשוב יותר על משמעויות של גני חיות, קרקסים ושאר מקומות בהם נכלאים בעלי החיים, באופן שלא ימשוך אותי לבקר בהם. את יודעת את זה כבר, אך אני חוזרת ואומרת לך את זה - כי כל המאבק על מודעות לבעלי חיים ולזכויותיהם, אותו את ועמיתייך מנהלים, הוא גם מאבק תוך שימוש לעתים גם במילים חוזרות, במסרים חוזרים, כדי להדגיש את המטרה לשמה התאגדתם. הדבר הזה, גיליתי, נכון לכל מאבק, כמו מאבק נגישות שבו אני עושה צעדים ראשונים זעירים. האופטימיות תהיה בעזרו של כל מאבק למען מטרה צודקת. נכון? :-)

       

      תבוסה היא לעתים מצב זמני בלבד.
      הרמת ידים הופכת אותה לתמידית"- מרלן פון סאוונט

       

        11/8/11 21:08:

      צטט: דמעה 2011-08-09 17:08:00

      בהתחלה לא ראיתי את הדמות שמאחורי הגוף. וחשבתי שנאה עצמית. איך אנחנו לא באמת רואים את עצמנו כמו שהסביבה רואה אותנו ואיך תמיד נמעיט בערכנו ... נקודה למחשבה.

      וואלה יש לך ראש מקורי.

      בהחלט נקודה למחשבה ומאד מעניינת. תודה 

      ''

        11/8/11 21:06:

      צטט: לואיס קרול 2011-08-09 12:20:52

      התגובה  שלי  הופיעה  כבר

      תציצי  ותראי,

      ואם  תקראי  אולי  תהני

      http://cafe.themarker.com/post/2224059/

      שמעון

       

      ''

      תודה לואיס קרול  

      ''

        11/8/11 21:04:

      צטט: ד ר ו ר 2011-08-09 09:46:33

      לא הסכמתי שיצלמו אותי ויעלו לאינטרנט!

      כן הסכמת, תתקשה להכחיש כשיש לי את זה בכתב עם חתימת נוטריון  לשון בחוץ

        11/8/11 21:02:

      צטט: נגד הזרם 2011-08-09 09:33:27

      האם הפעם ילמדו הגדולים מהקטנים?!

      נראה לך? קריצה

        11/8/11 01:08:
      חבל שהמגע חייב להיות מעבר לזכוכית (ולעתים מעבר לגדרות). מפגש עם הדומה, אך נתפס כשונה ולכן כמאיים. כמה נחמד כשבהפוכה זה נראה דווקא לבבי וידידותי.
        10/8/11 21:09:

      צטט: סוקראטס 1 2011-08-09 07:19:42

      אז יש את הפתגם או האימרה שאנו מכירים משחר ילדותינו

      " קוף אחרי בן אדם"

      אף על פי

      שעובדתית זה אמור להיות הפוך. - משום שהקופים טרחו להיות פה לפננו.

      כך או כך לענ"ד התמונה ממחישה את הפתגם ידוע

      ואני תוהה מה חושב הקוף ברגע זה - ולספקנים אזי כן לקופים יש חשיבה

      סוקראטס

      תודה למענך. בהחלט לקופים יש חשיבה, ובכלל לבעלי חיים יש תכונות שהאדם משום מה מתעלם מהם. אולי כך נוח לו יותר.

      כתבתי כמה פוסטים לפני על ביקור שלי אצל מי שבמזמנו גידל שני שימפנזים בבית.

      "ואם הם היו ילדים", אתה מוזמן לקרוא זאת, זה די מתקשר להערה ולהארה שלך...

      תודה 

        10/8/11 21:05:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-08-09 07:13:18

      הוספתי כוכב תוסיפי תגובה''

      קמצן, תוסיף כמה מילים עולה לך כסף? מה, אתה רואה ? או שעם המשקפיים אינך רואה טוב? 

      ''

        10/8/11 21:04:

      צטט: מלאך מקומי 2011-08-08 23:52:26

      מה שאני יודע זה שאת ''פשפשנית בלתי נילאת.... הכל יחיד ומיוחד-מה היינו עושים בלעדייך !! כוכב בסוף..

      ומה זה במטותא "פשפשנית בלתי נלאית"  בדיוק?  הא?

      ''

        10/8/11 20:59:

      צטט: רומפיפיה 2011-08-08 22:21:36

      כמה התלהבנו לפני שנים מהסרט אי. טי.

      אנחנו רוצים לפגוש חייזרים מעולמות רחוקים.

      האם לא כדאי שנבנה קודם כל יחסים קרובים וטובים

      עם אלה שחולקים עמנו את הכדור הזה????

      צודקת. איזו תגובה הגיונית ומחשבה בונה. תענוג. תודה

      הסרט אי טי הפך עלי את עולמי, החזיר אותי לילדות, ועורר את הדמיון הרדום שלי. 

      כמה נכון מה שאמרת....

       '' 

        10/8/11 20:57:

      צטט: עזרא מורד 2011-08-08 21:38:24

      האם דרוין צדק?

      לא בטוחה. אם היה מוצאנו מהקוף לא היינו אמורים להיות יותר רחומים הוגנים ונחמדים?   קריצה

        10/8/11 20:55:

      צטט: הראלה ישי-שדכנית 2011-08-08 21:25:26

      הראתי את זה לבת הקטנה שלי והיא שאלה: אמא נכון שהילדה חולמת? לא יכול להיות שזה מה שהיא רואה במראה... מה זה אהבתי. תודה לך הראלה

      מה זה תגובה משגעת , שימי לב כמה תגובות לפנייך עוד גאונה אחת חשבה על זה שילדה עלולה לחשוב כך...

      מדהים הראש של הילדים הא? 

      אני מה זה אוהבת ראש של ילדים, חבל"ז, מרענן, ומנער אותך לפעמים.

      ''

        10/8/11 20:53:

      צטט: מגשימה משאלות 2011-08-08 20:54:10

      זה דווקא הזכיר לי שיחה שהייתה לי לא מזמן -

      אני: את מודעת לזה שמוצא האדם הוא מהקוף...?

      תשובה: תגידי, את בסדר??? את שומעת מה שאת אומרת???

       

      התשובה שלה מצמררת אותי עד היום...

      מה הבעיה? לא טוב? יותר טוב מהכלב או הינשוף? צוחק

        10/8/11 20:50:

      צטט: נהר גועש 2011-08-08 20:47:55

      עולה לי בראש..שככה הילדה חושבת שהיא ניראית..כי אף אחד עוד לא סיפר לה שהיא ניראית אחרת...

       

      וואלה, איזה ראש יש לך, הרסת'ותי לגמרי.

      מחשבה מקורית כל כך שזה מפחיד, לא היה עולה בדעתי לעולם דבר כזה. אבל זה בהחלט אפשרי. לילדים הרי ראש נקי, אחר משלנו.

      תודה רבה

      ''

        10/8/11 20:46:

      צטט: סחלב1 2011-08-08 16:15:40

      תמונה מעוררת מחשבות, מי כאן הכלוא ומי החופשי?

      וואלה ראיה פילוסופית מעבר, הרבה מעבר לתמונה.

      אהבתי.

      תודה 

        10/8/11 20:43:

      צטט: N.E 2011-08-08 09:49:03

      מחשבה ראשונה שעולה עכשיו: איזה יצור חי היה רוצה להיות כלוא ?? לכל יצור נברא יש את מקומו בעולם, קופים מקומם בטבע הפתוח והחופשי לא מאחורי סורג ובריח מזעיף את הפה

      בינגו 

      ''

       

        10/8/11 20:40:

      צטט: Amir Bramly 2011-08-08 08:57:46

      תמימות... תודה!:-)

      כן, תמימות, פתיחות של ילדים. 

      בונבוניטה יקרה פוסט מקסים !
        10/8/11 02:10:
      בונבוש, אני כבר הגעתי אחרי ש"פתחת את הקלף", אז אני לא משחקת משחקים של "תגובות ראשוניות" וכאלו. אני אומרת: שיש הרבה צדק במה שאת אומרת, מה שבהחלט גורם לי לחשוב יותר על משמעויות של גני חיות, קרקסים ושאר מקומות בהם נכלאים בעלי החיים, באופן שלא ימשוך אותי לבקר בהם. את יודעת את זה כבר, אך אני חוזרת ואומרת לך את זה - כי כל המאבק על מודעות לבעלי חיים ולזכויותיהם, אותו את ועמיתייך מנהלים, הוא גם מאבק תוך שימוש לעתים גם במילים חוזרות, במסרים חוזרים, כדי להדגיש את המטרה לשמה התאגדתם. הדבר הזה, גיליתי, נכון לכל מאבק, כמו מאבק נגישות שבו אני עושה צעדים ראשונים זעירים. האופטימיות תהיה בעזרו של כל מאבק למען מטרה צודקת. נכון? :-)
        9/8/11 23:56:

      צטט: topron 2011-08-08 06:38:54

      לי ניראה שאת מורה. האם נכונה ההשערה?

      לא. פיספסת בגדול, אבל אני לא מתפלאה כי הרבה מאד חושבים כך, ובטוחים בזה, אפילו שכנים שלי.קריצה

      ממש לא. 

        9/8/11 23:55:

      צטט: דרורהגרין 2011-08-08 06:36:30

      שיוויון, רעות, אחווה

      כל אלה כשצד אחד כלוא מאחרי זכוכית שקופה?

      אולי זו יותר משאלה של שניהם? שני הילדים שעדיין לא יודעים שזה אחרת? שכך הם רואים זאת..... הסנני

        9/8/11 23:51:

      צטט: עופר בר 2011-08-08 00:57:18

      אורטלי, תרימי את הטלפון נשמה, שעת הביקור נגמרת עוד מעט

      ושלום גם לך אורח, ותודה לביקור.צוחק

      וואלה אורטלי נכנסה לך חזק לנשמה אם אתה רואה ומדמה אותה בכל מקום....

      וכן שעת ביקור....במקום שמי ששם אינו חופשי....

       

        9/8/11 23:44:

      צטט: yonbir 2011-08-07 23:27:00

      הייתי נותן שם לתמונה- ראי הנפש

      אוהבת את הרעיון, בהחלט ראי הנפש, מה שהנפש רוצה עוד לפני שהתקבעו בה הפחדים והאיסורים של החברה... חיוך

        9/8/11 23:41:

      צטט: אילנה סמייל 2011-08-07 23:21:38

      ראשית חייכתי.. מתוקים....רואה שני לבבות וקשר חם. המבט של הקופה טוב לב ונבון.. איזו תמימות....לשתיהן...נראה לי שאם לא היתה מחיצה היו השתיים מתחבקות.

      בהחלט יכול להיות, הן עדיין לא יודעות שהן צריכות "להרתע" או "לפחד".... 

        9/8/11 21:49:

      בונבוניטה,
      תודה ענקיתתתתתתתת
      ראיתי את זה בעבר,

      נהדר ומרגש לצפות בזה שוב ושוב

      לדעת לשחרר - זו יכולת חשובה בתחומים רבים

      בעיקר בעלי חיים שהשבי אינו מתאים להם

        9/8/11 21:44:

      לא מסוגלת לראות את הנשמות החופשיות הללו-כלואות
      לא מבקרת בגני חיות
      הם בתי סוהר
      לא מסוגלת להביט להן בעיניים
      לא מסוגלת לראות את העצב

        9/8/11 21:29:

      צטט: debie30 2011-08-09 21:18:36

      בונבוניטה יקרה,
      מאוד מתחברת לדברים שכתבת,

      בילדותי גרתי קרוב מאוד לגן החיות האגדי בת"א,

      זוכרת שקינאתי בשומר האגדי שיכול להיות שם כל יום כל היום.

      והיה לי חלום ללטף את החיות שנמצאות מאחורי הגדר,

      (גם את האריה)

      בשנה שעברה במוזיאון הארץ הייתה תערוכה צילומים מגן החיות.

      ושם ראיתי 2 תמונות שלא אשכח לעולם.

      הנמרים מחבקים את המטפל שלהם

      זה היה חיבוק עם מבט מלא אהבה..

       

      ועם כל ההנאה שלנו מהחיות הם כלואים ואנחנו חופשיים,

      אנחנו מתייחסים אליהם כאל סוג של בילוי.

      והאהבה שלנו אליהם עדיין לא מוציאה אותם מכלאם.

       

      דבי, בשבילך, עם טרם ראית זאת

      Christian the lion

       

      ''

        9/8/11 21:18:

      בונבוניטה יקרה,
      מאוד מתחברת לדברים שכתבת,

      בילדותי גרתי קרוב מאוד לגן החיות האגדי בת"א,

      זוכרת שקינאתי בשומר האגדי שיכול להיות שם כל יום כל היום.

      והיה לי חלום ללטף את החיות שנמצאות מאחורי הגדר,

      (גם את האריה)

      בשנה שעברה במוזיאון הארץ הייתה תערוכה צילומים מגן החיות.

      ושם ראיתי 2 תמונות שלא אשכח לעולם.

      הנמרים מחבקים את המטפל שלהם

      זה היה חיבוק עם מבט מלא אהבה..


      ועם כל ההנאה שלנו מהחיות הם כלואים ואנחנו חופשיים,

      אנחנו מתייחסים אליהם כאל סוג של בילוי.

      והאהבה שלנו אליהם עדיין לא מוציאה אותם מכלאם.

        9/8/11 20:34:

      צטט: debie30 2011-08-07 23:20:39

      בונבוניטה,
      יש כאן את הרצון להתקרב ולגעת ,
      עם כל הרצון והאהבה, ויש שם אהבה במבט,
      עדיין יש קיר, אמנם שקוף ,שמפריד.
      (מה שהפריע לי זה הסימון היכן לשים את כפות הידיים)
      וויש את המתבונן מהצד
      מהצד האחד מתבונן קופיף ומהצד השני אנחנו מתבונים
      האם אנחנו שונים ? ( :

      כן, בהחלט רצון להתקרב, לגעת, בין שני "ילדים" שעדיין לא למדו אחרת...והקיר השקוף ביניהם - הסתכלי טוב חברה, אין כאן שום סימן what so ever לשים את הידיים, זו טעות אופטית, זו היד של הקוף תינוק מהצד השני, תסתכלי היטב שוב. אין שום סימן כזה....

      וכן, באמת נשאלת השאלה האם אנו כה שונים?

      תודה

       

        9/8/11 20:30:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-08-07 23:14:19

      הנשמות אומרות אחת לשניה מבעד לזכוכית הדקה
      היינו בעבר אחיות ונהיה שוב בגלגול הבא.....

      וואלה מעניין, ראית כאן אבל את הקשר של שתיהן מבעד לכל הסטיגמות מבעד לזכוכית מבעד להכל..... 

        9/8/11 20:19:

      צטט: . ארז .(דואלי לשעבר) 2011-08-07 21:57:39

      לילדים מכל רקע, מכל "זן" ומכל מקום אין מחיצות, לא זקוקים לקשר מילולי, יכולים לתקשר גם ללא מילים.
      המחיצות מול העולם נבנות אח"כ, כשגדלים וחייבים להתחיל להתגונן, להילחם על הקיום ולשרוד.

      קשר בלתי אמצעי.

      כל כך נכון ארז, ראית צד שלא נתתי דעתי אליו מספיק, צודק. זה אכן תמיד כך. מזכיר לי תמונה שאפילו נמצאת איפשהו כאן בקפה של בן אחותי כשהיה תינוק יחד עם הכלב הראשון שלי, הבוקסר, שגם הוא היה גור.

      שניהם עומדים כך אחד מול השני קרוב מאד, אחותי חששה מאד, אך אני ראיתי שזה פשוט שני ילדים אחד מול השני, האחד לא יודע שהוא גדול ומפחיד והשני לא יודע שהוא צריך לפחד וסקרן. זה היה קטע מהסרטים, יש כאן בקפה איפשהוא תמונה שלהם.

      תודה רבה לתגובתך, מאד מאד אהבתי אותה, והיא גם היתה הראשונה.... קריצה

        9/8/11 17:08:
      בהתחלה לא ראיתי את הדמות שמאחורי הגוף. וחשבתי שנאה עצמית. איך אנחנו לא באמת רואים את עצמנו כמו שהסביבה רואה אותנו ואיך תמיד נמעיט בערכנו ... נקודה למחשבה.
        9/8/11 16:58:
      תמונה, אנושית, אנושית, למרות שיש בה מן הקופית, אני לא רואה פה חיקוי, אלא משחק תמים , ולמרות מחיצת הזכוכית שתי הדמויות מתחברות נהדר זו לזו, יש כאן גם חיוך, וגם תובנה חדשה, בידידות אשר
        9/8/11 15:47:
      וחוץ מהחיבור המרגש שנוצר שם, תחת עינה של האם יש את האור הזה שמאיר את הקסם ונוגע ישר בלב
        9/8/11 14:17:
      קוף אחרי בן אדם או בן אדם אחרי קוף?...
        9/8/11 13:02:
      הקסם שבמבט הכה רך של הקופיפית הצעירה אל מול המבט התמים והמרגש של הילדה החסיר בי פעימה.וכמו בחיים האם מהצד בוחנת ומשגיחה.אין לי מילים מקסיםםםםםםם. תודה בונבוניטה על שהבאת.
        9/8/11 12:20:

      התגובה  שלי  הופיעה  כבר

      תציצי  ותראי,

      ואם  תקראי  אולי  תהני

      http://cafe.themarker.com/post/2224059/

      שמעון

       

      ''

        9/8/11 12:08:
      אהבה והשגחה עליונה...
      תמימות הילדה ו"אנושיות" הקוף..מקסים
        9/8/11 10:50:

      האדם מתבונן בעצבות במוצאו...

      *

      אלומה

        9/8/11 09:46:

      לא הסכמתי שיצלמו אותי ויעלו לאינטרנט!

        9/8/11 09:33:
      האם הפעם ילמדו הגדולים מהקטנים?!
      כשהיינו קטנים שרנו "קוף אחרי בן אדם דם דם!! *
        9/8/11 08:57:
      חחחחחחחח איזה חמוד כתבת . ומה איכפת לך מה אנשים אומרים וחושבים
        9/8/11 08:49:
      גורים של החיים :)
        9/8/11 07:19:

      אז יש את הפתגם או האימרה שאנו מכירים משחר ילדותינו

      " קוף אחרי בן אדם"

      אף על פי

      שעובדתית זה אמור להיות הפוך. - משום שהקופים טרחו להיות פה לפננו.

      כך או כך לענ"ד התמונה ממחישה את הפתגם ידוע

      ואני תוהה מה חושב הקוף ברגע זה - ולספקנים אזי כן לקופים יש חשיבה

      סוקראטס

      הוספתי כוכב תוסיפי תגובה''

        9/8/11 06:03:
      ילדים הם ילדים.
        9/8/11 06:02:

      צטט: טלוני 2011-08-08 22:23:10

      איזה רעיון גאוני!
      תגובות לפני פוסט...
      הילדה רוצה לדמות לקופיף.
      הקופיף רוצה לדמות לילדה.
      שתי האמהות חושבות שמראה משקרת!
      האמת בעיני המתבונן!

       

      תודה רבה בונבונייטה

       מהלב

      ירין

        9/8/11 00:51:
      צילום מרגש...
        8/8/11 23:52:
      מה שאני יודע זה שאת ''פשפשנית בלתי נילאת.... הכל יחיד ומיוחד-מה היינו עושים בלעדייך !! כוכב בסוף..
        8/8/11 23:19:
      מקסים,,,,כל כך שונים וכל כך דומים,,סקרנות שייכת כנראה לכל המינים
        8/8/11 22:34:
      ילדים אינם משקרים הם עושים את מה שמרגישים. בין אם אתה בעל חיים או האדם הנבון העיקר שנשמה באפך אתה זקוק למגע למבט עיניים וגם לאם העומדת מהצד שלא יאונה לך כל רע.
        8/8/11 22:23:

      איזה רעיון גאוני!
      תגובות לפני פוסט...
      הילדה רוצה לדמות לקופיף.
      הקופיף רוצה לדמות לילדה.
      שתי האמהות חושבות שמראה משקרת!
      האמת בעיני המתבונן!

        8/8/11 22:21:

      כמה התלהבנו לפני שנים מהסרט אי. טי.

      אנחנו רוצים לפגוש חייזרים מעולמות רחוקים.

      האם לא כדאי שנבנה קודם כל יחסים קרובים וטובים

      עם אלה שחולקים עמנו את הכדור הזה????

        8/8/11 21:38:
      האם דרוין צדק?
      הראתי את זה לבת הקטנה שלי והיא שאלה: אמא נכון שהילדה חולמת? לא יכול להיות שזה מה שהיא רואה במראה... מה זה אהבתי. תודה לך הראלה
        8/8/11 21:20:
      הילדה סקרנית והקוף מחקה את תנועות הילדה אהבתי וכיכבתי ערב מחויך באהבה צחיתוש♥
        8/8/11 20:54:

      זה דווקא הזכיר לי שיחה שהייתה לי לא מזמן -

      אני: את מודעת לזה שמוצא האדם הוא מהקוף...?

      תשובה: תגידי, את בסדר??? את שומעת מה שאת אומרת???

       

      התשובה שלה מצמררת אותי עד היום...

        8/8/11 20:47:
      עולה לי בראש..שככה הילדה חושבת שהיא ניראית..כי אף אחד עוד לא סיפר לה שהיא ניראית אחרת...
        8/8/11 20:38:
      בונבוניטה קודם כל תודה על האתר המקסים אפשר להסתובב שם הרבה התמונה מקסימה - 1 - בוא נראה של מי הידיים גדולות יותר? 2 - אמא אני יכול להביא חברה הביתה? מאד אהבתי אשוב שוב
        8/8/11 19:46:
      חמודה התגובה יש הילדה
        8/8/11 19:28:

      אותי מעניין מה חושב הקוף

        8/8/11 19:20:

      כשיש אהבה שום מחיצה לא תפריד!

      בונבון...אהבתי מאוד את הרעיון....

      מיוחדת

      תודה בטי

        8/8/11 16:15:
      תמונה מעוררת מחשבות, מי כאן הכלוא ומי החופשי?
        8/8/11 15:14:
      ללא התחכמות תוך שימוש במילים... פשוט מראה מקסים!!!
        8/8/11 13:18:
      אהבתי תודה
        8/8/11 10:01:
      תמונה מקסימה
        8/8/11 09:49:

      מחשבה ראשונה שעולה עכשיו: איזה יצור חי היה רוצה להיות כלוא ?? לכל יצור נברא יש את מקומו בעולם, קופים מקומם בטבע הפתוח והחופשי לא מאחורי סורג ובריח מזעיף את הפה

        8/8/11 08:57:
      תמימות... תודה!:-)
        8/8/11 08:21:
      כמו שהילדים בדורי היו אומרים"קוף אחרי בן אדם" ולחובבי החיוכים כמוני-חגיגה!
        8/8/11 06:38:
      לי ניראה שאת מורה. האם נכונה ההשערה?
        8/8/11 06:36:
      שיוויון, רעות, אחווה
        8/8/11 05:24:
      קבלי כוכב (שיגיע יותא מאוחר) על הרעיון היפה. תמימות של ילד.תמימות ל קופיף. והילד אומר לעצמו. " ואללה,הייתי פעם פעם פעם שם..." ובצד ,האמא המגוננת ומשגיחה.. יופי.
        8/8/11 00:57:
      אורטלי, תרימי את הטלפון נשמה, שעת הביקור נגמרת עוד מעט
        8/8/11 00:52:
      תמים..ומקסים..
        8/8/11 00:39:

      תמונה מהממת מקסימה ומתוקה.

      משקפת ים של אהבה.

      פשוט תענוג להתבונן בה.

      אני עוד ישוב אליה בקרוב אני מאמינה.

      אוהבת אותך מקסימונת!!!

      אהבתי וכיכבתי.

      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים...♥♥♥

       מגה אנימציות - אורות

        7/8/11 23:27:
      הייתי נותן שם לתמונה- ראי הנפש
        7/8/11 23:21:
      ראשית חייכתי.. מתוקים....רואה שני לבבות וקשר חם. המבט של הקופה טוב לב ונבון.. איזו תמימות....לשתיהן...נראה לי שאם לא היתה מחיצה היו השתיים מתחבקות.
        7/8/11 23:20:

      בונבוניטה,
      יש כאן את הרצון להתקרב ולגעת ,
      עם כל הרצון והאהבה, ויש שם אהבה במבט,
      עדיין יש קיר, אמנם שקוף ,שמפריד.
      (מה שהפריע לי זה הסימון היכן לשים את כפות הידיים)
      וויש את המתבונן מהצד
      מהצד האחד מתבונן קופיף ומהצד השני אנחנו מתבונים
      האם אנחנו שונים ? ( :

        7/8/11 23:19:
      toda she shalacht
        7/8/11 23:14:

      הנשמות אומרות אחת לשניה מבעד לזכוכית הדקה
      היינו בעבר אחיות ונהיה שוב בגלגול הבא.....

        7/8/11 23:10:
      מתוק להפליא! :))
        7/8/11 23:07:
      גורים :)) מקסים פשוט. תודה.
        7/8/11 22:45:
      קשה לי לנסח מחשבות כרגע, אבל התרגיל עצמו מעניין.
        7/8/11 22:02:
      "אמא, הוא אמר לי בן אדם אחרי קוף!"

      לילדים מכל רקע, מכל "זן" ומכל מקום אין מחיצות, לא זקוקים לקשר מילולי, יכולים לתקשר גם ללא מילים.
      המחיצות מול העולם נבנות אח"כ, כשגדלים וחייבים להתחיל להתגונן, להילחם על הקיום ולשרוד.

      קשר בלתי אמצעי.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין