קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1160 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 525 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 508 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
ואלה תולדות
אני מתלבטת איך לספר את תולדות המשפחה שלי בלי להתחיל מבריאת העולם. כי לכל סיפור צריך את הרקע שלו וקשה להבין את שורשי המשפחה שלי בלי לחטט עמוק עמוק בפח הזבל של ההיסטוריה. גירוש ספרד, למשל, היה אירוע מכונן. ואם אבותיי היו פונים מערבה במקום מזרחה, לפולין, סבתא שלי היתה אולי זמרת פאדו ולא מדברת אידיש במבטא ליטאי. ואיך בכלל אפשר להבין את העובדה שהיו לי שני סטים מלאים של סבא וסבתא אם לא מזכירים את המשבר הכלכלי שפקד את מזרח אירופה בשנות העשרים שדחק בהם לעזוב. צריך להתעמק אולי בהפניית העורף של שני סביי לדת, שייט האבובים שלהם על מי הזרם הציוני, השבר הגדול של מלחמת העולם השנייה וההשמדה של המשפחה המורחבת. כל זה חשוב לדעת. בלי ספק. אבל כשהייתי קטנה ולא מודעת לכך שנולדתי נגד כל הסיכויים, ניצוץ קטן שנוצר מחיכוך סלעי הענק של הזמן, צרפתי עובדות שונות שנקרו בדרכי לתמונת עולם מתקבלת על הדעת. "הסבא של הסבא של הסבא של הסבא של הסבא שלך היה קוף!" לחשה לי אמא סוד כמוס על מוצאי. ואכן, כשביקרתי אצל הזקנים, ראיתי שלסבא שלי משתלשל זנב דרך התחתונים הרפויים שהוא הסתובב איתם, ואת ההוכחה הזאת שמרתי בלבי. אשר לסבתא, ברור שהיא היתה ממשפחת התרנגולים. היה לי ספר ציורים שהיה בו תרנגול שדמה לה שתי טיפות מים. סיפרתי לה על התגלית שלי. היא נדה בראשה במבט ספקני שאומר שאת הגנים האלה קיבלתי כנראה מהצד השני של המשפחה (צלוזענע מויד, היא קראה לי), אבל לא הכחישה. בצד השני באמת, היה סבא בנימין זאב. הוא היה מרוחק וזועף. כמו הזאב במיטה של סבתא. "למה לילדה יש אף ארוך כל כך?" (בטח מהצד של התרנגולים). והיתה גם סבתא-מָמי (אמא של אבא). אותה הכי אהבתי. יום אחד התבוננתי בה כשהוציאה שערות ארוכות וקשות מהשפם, הלחיים והסנטר. ואז היכתה בי ההכרה: סבתא שלי היא בעצם חתול. היא הסתובבה כמו ראתה שגיליתי את סודה ושמה אצבע על פיה: "ששששש... אל תגלי לאף אחד." אז ככה. מצד האם - קוף עם תרנגול, מצד האב - זאב וחתולה. אמא שלי יצאה יען. אבא שלי - חזרזיר. ואני יצאתי צ'מצ'ון. |
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עד גיל 12 בערך הייתי משוכנעת שאני בת אצולה רומנו-אינדיאנית
כי היה לי שם ארוך: קופיפונת-שטן-קטן.
אבא נהיה ערפד בערוב ימיו ואמא עדיין 'פלצת. פלא שיצאתי עוף מכובס?
במקום לקרוא לפוסט שלך "ואלה תולדות"
לפי תיאורך צריך לקרוא לו "ואלה חולדות"
הכל נשאר במשק! חחחחחחחחחח אביגדור!
למרות שזו אמורה להיות זירה עיסקית טהורה,
אני שמח שנטשת את הפוסטים בהם כתבת על המגמות בעסק, שרות לקוחות, פילוח ושימור, ועברת לדבר על נושאים אישיים שבאמת מטרידים אותך.
יותר מצחיק...
:))
מה רע בקופיפה כשם חיבה?
אהוב? זה אהוב זה? זה פופו! שיתבייש!
ואני לא מתרגם את מיימוצה מפאת הכבוד שאני רוחש לך.
את פצצות לגבות (העבותות של הצאצאית הנוספת של הקוף המכונה סירין).
ואני חשבתי.....
מדהימה אותי כל פעם מחדש. מצחיקה אחת((:
הרגת אותי עם הזנב המשתלשל של הסבא
ואני אזדיין
בסבלנות
לפענוח החידות שהפוסט גלגל אותי לפתחן
תבורכי על הסאגה המשפחתית הצפויה
ההומור השזור בכתבייך
ואיכות הכתיבה
תמיד כובשים
גם אני פתאום התגלו לי שורשים שחורים. את חושבת שכדאי להשאיר אותם
ושיהיה מספיק ארוך אולי לקלוע אותם לסאגה ארוכה ארוכה ששמים ככה
ברישול על הכתף?
על עצמך כתבת שאת זונה בגימלאות.
זה סותר את מה שכתבת כאן.
זונה זו המצאה אנושית לעילא !
איזו מין חיה זאת צ'מצ'ון? יסופר בפוסט בפני עצמו.
היה לי אהוב שקרא לי מיימוצה.
אבל אין לי מושג מה זה צ'מצ'ון.
אחלה משפחה יש לך.