כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    מנואל טרכטנברג: האם אכיפת חוקי עבודה זה צדק חברתי

    25 תגובות   יום שני, 8/8/11, 10:07

    אכיפת חוקי עבודה זה כנראה לא חלק מהצדק החברתי בבית מדרשו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, שמונה השבוע על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש וועדת המומחים:

     

    המדינה לא צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה למרות שלמעלה משישים אחוזים מהחמישון התחתון עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות משכר מינימום . כך קבע מנואל טרכטנברג העומד בראש וועדת המומחים של נתניהו בהמלצותיו לממשלה בדו"ח 2008-2010 , כשעמד בראש המועצה הכלכלית חברתית . אכן מינוי תמוה ומרגיז של נתניהו והממשלה  המראה על אטימות למחאה המתגברת. 

     


    הפרופסור מנואל טרכטנברג שימש גם כיועצו הכלכלי  של ראש הממשלה בתחילת כהונתה של ממשלת  נתניהו, והתוצר המרכזי שהוא גיבש כשעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה,  היה האג'נדה החברתית כלכלית לישראל לשנים 2008-2010, המתווה מדיניות כלכלית-חברתית מקיפה , מדיניות שאותה תוקפת   המחאה לצדק חברתי מבית אוהלי רוטשילד ועד 300 אלף המפגינים בתל אביב וסביבותיה.

    ''

    הפרופסור מנואל טרכטנברג: האם אכיפת חוקי עבודה זה צדק חברתי.

     

    האיש הזה שנתניהו בחר לעמוד בראש וועדת המומחים קבע בדו"ח  החברתי כלכלי לשנים 2008-2010 והמליץ , כי המדינה לא צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה למרות שלמעלה משישים אחוזים מהחמישון התחתון עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות משכר מינימום . להלן הקטע מהדו"ח בנושא:

    " לגבי השפעת אכיפת חוקי העבודה: כ 60%- מבין השכירים החיים במשקי

    בית מהחמישון התחתון עובדים במשרה מלאה, מתוכם כ 34.4%- משתכרים פחות משכר המינימום.

    כמו כן, בתוך החמישון התחתון למעלה מ 153- אלף הינן משפחות

     שבראשן עובד שכיר. לפיכך , כ 32 אלף משפחות מהחמישון התחתון עשויות להיות מושפעות מהגברת אכיפתם של חוקי עבודה. 

    אולם, קיימות בנושא זה השפעות בכיוונים מנוגדים: מחד, אכיפה מוגברת צפויה להעלות את השכר

    האפקטיבי של עובדים מהשכבות הנמוכות, מאידך, עלולה להיות דחיקה מסוימת של עובדים כתוצאה מכך .


    ועוד כתוב בדו"ח: "לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה עשויות להיות השפעות מנוגדות על התעסוקה:

    מחד, אכיפת חוקי העבודה ובפרט שכר מינימום עלולה להביא לפיטורים של

    עובדים אשר תפוקתם השולית נמוכה; מנגד, אכיפת שכר מינימום עשויה לעודד את הצטרפותם של עובדים חדשים למעגל התעסוקה. לפיכך, בשלב זה ועד לעריכת מחקר ממוקד בנושא אין אפשרות להעריך את השפעת הכלי על התעסוקה. בדו"ח נמנעת הוועדה מלהמליץ על תקציבים או פעולות לאכיפת חוקי העבודה. וכמו שנאמר גם: על ראש הגנב בוער הכובע והממשלה היא הראשונה להפר את חוקיה. 


    אכן פקיד למופת מר טכטנברג. המדינה מחוקקת חוקי עבודה והוא ממליץ לראש הממשלה להתעלם מהם בינתיים, עד שהוא וחבריו יקבלו כספים נוספים למחקר ואם בדרך יתרוששו כמה אלפי משפחות, יחסכו שירותי בריאות חיוניים עד כדי סיכון חיים, יפלטו  אלפי ילדים יממערכת החינוך וידרדרו לפשיעה, לא נורא.  עברו מאז שלש שנים ולא מחקר ולא נעליים וחוקי העבודה נאכפים בעצלתיים.  

     

    הפרופסור מנואל טרכטנברג המשמש כיום כיו"ר  הות"ת( הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה גם לא ידוע בחיבתו לסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות. הוא חתם על הסכם עם מורי המכללות והתעלם משבעים וחמישה אחוזים מהמורים השיכים לסגל הזוטר, שחלקם הגדול מועסק כמו עובדי קבלן. גם חמישים אחוזים מהמורים באוניברסיטאות הם סגל זוטר, שהכריז לפני כמה חודשים על סכסוך עבודה ומאיים לשבש את פתיחת שנת הלימודים תשע"ב.

     

    אומרת ד"ר אסתר סרוק יו"ר הפורום המתאם הארצי של הסגל הזוטר: "יו"ר המל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, ממשיך להתעלם משדרת המרצים העיקרית באוניברסיטאות ובמכללות - הסגל האקדמי הזוטר והמורים מן החוץ", והיא מוסיפה:  "הרפורמה בהשכלה הגבוהה מתעלמת מאוכלוסייה זו לחלוטין, וכך גם הסכם השכר במכללות. נראה שפרופ' טרכטנבטרג עדיין מקווה שאלו ייעלמו יום אחד".

     

    כתב לי חבר מלומד: הכנסת מחוקקת חוקים (שכר מינימום), ופקיד שלא נבחר באופן דמוקרטי ממליץ לממשלה על אכיפה סלקטיבית עד כדי אי אכיפה מוחלטת, כאמצעי לריקון החוק מתוכנו. מעניין איך מסבירים לתלמידים בשיעורי אזרחות את הנושא הזה של אכיפה סלקטיבית-אינטרסנטית-לא-דמוקרטית של חוקים. זה בטח נמצא תחת הפרק "דמוקרטיה מתגוננת", שבו למדו אותנו על שלל האמצעים הלא-דמוקרטיים בהם נוקטת המדינה הדמוקרטית על מנת "לגונן על עצמה". דא עקא, שבמקרה דנן היא מתגוננת מפני אזרחיה ונבחרי הציבור שלה עצמה.

     

    אכן מנואל , "אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי.

    דרג את התוכן: