0
רוח משוטטת על גבי ענפי אזדרכת המיית ענפים מרטיטה נפשי אל מול קרני שמש אחרונות מעומעמות .
שביל ירוק טרוד עלי שלכת חסרי חיים, מתנפצים קלילות בעקב נמהר.
רחש נעלם צובט נשמתי חיים, געגוע מאוחר אל נעורים רחוקים.
חוף ים מתרגש פעימות אדם מצהלות סמבה תוססת הולמות ציורי מחול מול עיניי לתזכורת עולם
אלבטרוסי ענק מרחפין על פני שמים כחולים יום מאפיר דמדומיו צל אפרפר מט ליפול והלילה רד. |