אתם יודעים למה כל המלעיזים יכולים לקחת את חופשת אוגוסט שלהם ממש עכשיו? מחאת האוהלים הספונטנית שבוערת כבר כמה שבועות, לא תוכל להכבות בקלות, בודאי לא על ידי הסופרטנקר שנראה באופק. המחאה רצינית, גם אם היא מובלת על ידי בחורות ובחורים צעירים וחסרי נסיון. המחאה תצליח גם אם אחוז חובשי הכיפה וצמי הרמדאן בה אינם מייצגים את אחוזיהם בחברה שלנו, משום שהיא מחאת בעד.

מחאת בעד, לא אומרת "לא רוצים את ביבי", "לא רוצים דיקטטורה" או "לא רוצים ערִיצוּת" שכמובן אינן טענות הגיוניות למצב המדינה ובהחלט טענות לא מתאימות לאזורינו בעליל. מחאת הבעד אומרת - אנחנו כן רוצים לעבוד. אנחנו מאוד רוצים לשלם מיסים, מאוד רוצים לשרת את המדינה, מאוד רוצים לאכול גבינות גבישיות - רק אל תגזימו במחיר שאנחנו משלמים בדרכינו לשם ואם נשבנו בעוד אנו משרתים את המדינה, אנא עשו מאמץ כן להצילנו.

המדינה, בְּמו שריה, יצרה מצב אבסורד שבו עדיף לא לעבוד כלל והתקבולים יהיו גבוהים יותר. במו החלטותיה ,רשמיות או פחות, מסירה סיכונים, כמעט לחלוטין, לאנשי עסקים בינוניים ואומרת להם: בואו, חפשו גז, תשקיעו את מרציכם, אם תשקעו, נציף אתכם, על גלי הזיעה של העם שעבר קשה כדי להרויח את הפרומיל - תקציב הקפה שלכם לחודש הבא.

מדינה מתוקנת ואנטלגנטית כמו שלנו צריכה להבין שטוב שיש פה משקיעים, אנשי עסקים ועסקנים, אך אסור שיהפכו בקלות להיות נטל על אזרחיה. זהו שורש ההבדל בין מנהל למנהיג. זו הסיבה, שהעם שחש את הנטל בכיסו , הוציא כעסו.

מחאת הבעד תצליח, כי איננו מבקשים ברעתו של אדם אלא בטובתינו שלנו.