כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    "רוצים מדינת רווחה? שלמו!"

    20 תגובות   יום שני, 8/8/11, 21:04

    ''


    "ואהבת לרעך כמוך" נכתב בשלט במאהל ברוטשילד - אבל מי שתלה אותו לא שם לב שהפסוק עוסק במה אני צריך לתת, ולא במה אני מקבל. כשיונף במחאה השלט "אני מוכן לשלם יותר מסים", יהיה על מה לדבר.


    רוצים לחיות בכבוד, רוצים להתפרנס בכבוד, רוצים לגור בכבוד, רוצים להיות חולים בכבוד, רוצים למות בכבוד, ואפילו רוצים שיכבדו את זכרנו.
     

    אנחנו רוצים הרבה כבוד, מה רוצים? נלחמים בשביל כבוד, ואוי ואבוי למי שלא יתן לנו אותו, בטח ובטח אם חס וחלילה יפגע בכבודנו, לפעמים אפילו הורגים בשביל כבוד.

     

    אבל בשביל כבוד, צריך לעבוד.

     

    כמה בן אדם צריך לעבוד בשביל כבוד? כמה כבוד זה כבוד? כמו לנשיא המדינה? ראש העיר? למנקה הרחובות?

    לזה שמעלינו או לזה שמתחתנו?

     

    העם המכובד דורש צדק חברתי מכובד!

    אז כבוד יושב ראש מארגני המחאה ייפגש עם כבוד השר, ויגיעו להסכמה על גודל הכבוד של העם.

    אחר כך הם ייצאו לציבור וישוויצו למי יש כבוד יותר גדול.

     

    אולי בקרוב ייערך סקר כבוד, שבו יבדקו את כמות הכבוד הלאומי, הכבוד האישי הממוצע, הנתונים יחולקו לעשירונים, ויהיה לנו עשירון כבוד עליון, ועשירון כבוד תחתון.

     

    העשירון כבוד התחתון יהיה זכאי, כמו בכל מדינת רווחת כבוד, לקבל עזרה מכובדת מהמדינה, ונערוך הפגנות נגד העשירון כבוד עליון בגלל חלוקת כבוד לא מכובדת.

     

    מי יודע, אולי נצליח אפילו להופיע בצורה מכובדת באיזה אירוע ספורט עולמי.

     

    אז תגידו, ככה בינינו, כמה כבוד יש לכם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/11 19:34:

      צטט: קביאר 2011-09-03 16:58:39

      לדעתי חלק מאתנו כבר מזמן ויתרו על כבוד. הורידו אותם כל כך נמוך שהם לא זוכרים כבר מהו כבוד זה מה שעצוב

      חלק קטן :) 

        3/9/11 16:58:
      לדעתי חלק מאתנו כבר מזמן ויתרו על כבוד. הורידו אותם כל כך נמוך שהם לא זוכרים כבר מהו כבוד זה מה שעצוב
        12/8/11 14:04:

      באשי, תודה על התגובה.

      זוכה פרס נובל, פרופסור ישראל אומן מדבריו בוואלה:

      "אפשר לשנות כמה דברים עקרוניים, אבל אני מתנגד לשינוי השיטה עצמה. הקהל דורש 'צדק חברתי'. מישהו יכול להסביר לי מה זה בדיוק צדק חברתי?".

       

        11/8/11 20:15:

      צטט: סנה בוער 2011-08-11 13:23:15

      צטט: באשי- 2011-08-10 21:55:26

      אתה נתפס על מילה

      על המילה כבוד

      ואתה עוטף אותה בשנינות

      אבל מאחורי כל העילגות הלעיתים מביכה של המחאה

      מאחורי כל אינספור האמירות שקל לתפוס אותם במילה

      ישנה גם בעיה אמיתית

      אמיתית כמו עובדים בעלי השכלה אקדמית

      שעובדים ביותר ממשרה אחת ואין להם כסף לטיפול  בכאב שיניים ואין להם כסף כדי להגיע לעבודה

      ישנה בעיה אמיתית

      אנחנו במידינה שהיא אי של יציבות כלכלית

      מאורות הכלכלה מנהלים אותה

      ואנשים מתקשים לחיות בה

      מתקשים מאוד.

      המקרים שתארתי לך אני מכיר אותם

      הם עובדים קשה מאוד

      הם לא צריכים כבוד

      לדבר על הכבוד זה כמו לדבר על הסושי

      סליחה שיצא לי טון נירגן

       

       

      באשי, אני מעודד התבטאות אותנטית, ואם יצא לך טון נרגן, זה סבבה מבחינתי.

       

      להבדיל מהסושי, שאחרים מדברים עליו בהקשר של המוחים, על הכבוד מדברים המוחים עצמם, אבל זה דיבור שחוצה את גבולות המחאה, וכולם מדברים על כבוד, הדוגמאות, החלקיות, שהעליתי הם לא רק של המוחים.

       

      מתחילת המחאה ועד היום, מסבירים לנו, מתרגמים לנו, ומפרשים לנו, את דברי המוחים ואת רצונם, יען הם עילגים שלא יודעים איך לבטא את עצמם ואת מצוקתם, אבל יודעים בהחלט איך ומה ראש הממשלה צריך לעשות בכדי לפתור את הבעיות שהם לא יודעים לנסח, שזה בפשטות, להיענות לדרישותיהם העילגות, כאן, עכשיו, ומייד.

      האם מישהו מהמארגנים מינה אותך או מישהו אחר להסביר ולתרגם לעם את עילגותם?

      האם זו לא יהירות להגיד שהמארגנים בעצם לא מתכוונים למה שהם אומרים, הם בסך הכול ילדים עילגים שבכלל מתכוונים להגיד משהו אחר?

       

      זה לא שהם רוצים פתרון למצוקת דיור במרכז ת"א, כמו שהם אמרו, אלא מצוקת הדיור בכל הארץ.

      בעצם, זה גם לא מצוקת הדיור בכל הארץ, כמו שתרגמו הלא עילגים את העילגות של המארגנים, אלא יוקר המחייה, טוב יוקר המחייה זה גם כללי מידי, אז מדובר בגני הילדים, במכולת, ברופאים, בשוטרים, בניצולי השואה, בקשישים, וכו', וכו'.

       

      זה לא שהם באמת רוצים להפיל את הממשלה, כפי שאמרו וכתבו העילגים על שלטים, אלא שהם מתכוונים שהממשלה תפעל על פי המדיניות שיכתיבו המארגנים, שזה בעצם אומר שממשלת ימין תיישם מדיניות של השמאל.

       

      זה לא שמדובר במחאה שקרית שבאה לשרת אג'נדה שמאלנית, ובמימון ארגוני ותומכי שמאל קיצוניים, אלא שלגמרי במקרה יצא כך שהמארגנים הם פעילי שמאל קיצונים שרובם ממומנים ע"י קרנות וגופי שמאל, ובכלל רק אחרי המחאה, ולגמרי במקרה, הסתבר להם עד כמה העולם קטן, שיצא שהם המארגנים, ולא אחרים.

       

      וכו', וכו', וכו'.

       

      אבל בוא נלך בראש שלך, ובהמשך להתכתבות שלנו אצלך, ולדברים שכתבתי במקומות אחרים, כמה אנשים אתה מכיר אישית שמתקשים לגמור את החודש למרות שהם עובדים שתי משרות, חיים בצמצום ובשיקול דעת, ולא אוכלים סושי? :)

      כמה אנשים כאלו צריך שיהיו בכדי שזו תהייה בעיה לאומית?

      האם לכל מי שמכריז על עצמו שהוא לא גומר את החודש, מגיע עזרה מהממשלה?

      האם כל מי שיופיע בלשכת האבטלה, מספיק שיצהיר שהוא לא עובד בכדי לתת לו דמי אבטלה?

      כמה אנשים הם עם? כמה אנשים צריכים להתאגד למחאה על מנת לכפות על הממשלה לעזור להם?

       

      האם אתה מציע שכל אחד מאיתנו יוכל לדבר בשם העם או בשם ציבור גדול אחר, רק על סמך זה שהוא מעריך שלרוב העם יש בעיה דומה לשלו?

       

      באשי, אני בכלל לא מדבר על האם יש בעיה אמיתית בקנה מידה לאומי או לא, אני רק מתנגד לזה שאחרים ימנו את עצמם לדבר בשם העם רק בגלל כל מיני הערכות לא בדוקות ולא מבוססות, ואני מתנגד גם לדרך הפעולה של לשנות סדרי עולם, ותפיסה אידיאולוגית, חברתית, פוליטית, של ממשלה שנבחרה ע"י רוב העם, באמצעים של כוח, סחיטה ואיומים, של מיעוט שלא נבחר.

       

      מי שחושב שהוא מייצג את דעת ורצון הרוב, מוזמן להציב עצמו למבחן הציבור ביום הבחירות.

      מי שרוצה למחות על המצב הקיים, יכול למחות כמה שהוא רוצה, אבל מה הקשר בין מחאה לבין דרישה לפתרון מוכתב וכפוי ע"י המוחים? אלו שני דברים לגמרי שונים ולא קשורים, אתה יכול למחות, להגיד מה מפריע לך, ואיזה פתרון אתה רוצה, בלי לדרוש, לאיים, ולכפות, אם המחאה תשנה תפיסת עולם של ממשלה או של אזרחים, סבבה, אם לא, אז אין תמיכה למחאה שלך.

       

      העילגות שאתה מדבר עליה, מבטאת אולי מצוקה של אנשים, אבל ממתי הממשלה צריכה לפתור מצוקות של כמה אנשים? האם המוחים ימשיכו במחאה עד שלא יהיה אפילו אזרח אחד במצוקה או רק עד שלהם עצמם לא תהייה מצוקה? איך הם יודעים מה ואיפה הגבול למצוקה נסבלת או לבלתי נסבלת?

       

       

      סנה, כאשר קורה ארוע אנחנו משתתפים בו באופנים שונים אתה כותב פוסט , אני מגיב, אנחנו לא דוברים...זה האופן שבו אנחנו משתתפים בארוע. 

      עילגותם של חלק מהמוחים נובעת מצעירותם והיא כוח ולא חיסרון, אי ידיעה  של הדרישות מפנה אותנו למחאה מסוג אחר, ולדעתי פה הטעות שלהם.העילגות בדרישות איפשרה לאי שביעות רצון בתחומים רבים לצוץ תחת המטריה המחוררת הזו.

      גם אני חש שאף אחד לא מינה אותם להיות נציגי בדרישות

      לדעתי הדרישה היחידה שהם יכלו לדרוש הוא הקדמת הבחירות

      כדי ליצור מערכת בחירות לא על פתרון נקודתי אלא על אופי ה"דיסקט" 

      בקשר ל... לכמה אנשים אתה מכיר אישית שמתקשים לגמור את החודש למרות שהם עובדים שתי משרות, חיים בצמצום ובשיקול דעת, ולא אוכלים סושי?אני מכיר לא מעט אנשים שכאלה , שעובדים במשרה וחצי  ויותר וחיים חיי הישרדות

      כמו שאמרתי אני מסכים איתך בענין הבחירות והצבת דרישות כמועמדים להיבחר.

        11/8/11 13:23:

      צטט: באשי- 2011-08-10 21:55:26

      אתה נתפס על מילה

      על המילה כבוד

      ואתה עוטף אותה בשנינות

      אבל מאחורי כל העילגות הלעיתים מביכה של המחאה

      מאחורי כל אינספור האמירות שקל לתפוס אותם במילה

      ישנה גם בעיה אמיתית

      אמיתית כמו עובדים בעלי השכלה אקדמית

      שעובדים ביותר ממשרה אחת ואין להם כסף לטיפול  בכאב שיניים ואין להם כסף כדי להגיע לעבודה

      ישנה בעיה אמיתית

      אנחנו במידינה שהיא אי של יציבות כלכלית

      מאורות הכלכלה מנהלים אותה

      ואנשים מתקשים לחיות בה

      מתקשים מאוד.

      המקרים שתארתי לך אני מכיר אותם

      הם עובדים קשה מאוד

      הם לא צריכים כבוד

      לדבר על הכבוד זה כמו לדבר על הסושי

      סליחה שיצא לי טון נירגן

       

       

      באשי, אני מעודד התבטאות אותנטית, ואם יצא לך טון נרגן, זה סבבה מבחינתי.

       

      להבדיל מהסושי, שאחרים מדברים עליו בהקשר של המוחים, על הכבוד מדברים המוחים עצמם, אבל זה דיבור שחוצה את גבולות המחאה, וכולם מדברים על כבוד, הדוגמאות, החלקיות, שהעליתי הם לא רק של המוחים.

       

      מתחילת המחאה ועד היום, מסבירים לנו, מתרגמים לנו, ומפרשים לנו, את דברי המוחים ואת רצונם, יען הם עילגים שלא יודעים איך לבטא את עצמם ואת מצוקתם, אבל יודעים בהחלט איך ומה ראש הממשלה צריך לעשות בכדי לפתור את הבעיות שהם לא יודעים לנסח, שזה בפשטות, להיענות לדרישותיהם העילגות, כאן, עכשיו, ומייד.

       

      האם מישהו מהמארגנים מינה אותך או מישהו אחר להסביר ולתרגם לעם את עילגותם?

      האם זו לא יהירות להגיד שהמארגנים בעצם לא מתכוונים למה שהם אומרים, הם בסך הכול ילדים עילגים שבכלל מתכוונים להגיד משהו אחר?

       

      זה לא שהם רוצים פתרון למצוקת דיור במרכז ת"א, כמו שהם אמרו, אלא מצוקת הדיור בכל הארץ.

      בעצם, זה גם לא מצוקת הדיור בכל הארץ, כמו שתרגמו הלא עילגים את העילגות של המארגנים, אלא יוקר המחייה, טוב יוקר המחייה זה גם כללי מידי, אז מדובר בגני הילדים, במכולת, ברופאים, בשוטרים, בניצולי השואה, בקשישים, וכו', וכו'.

       

      זה לא שהם באמת רוצים להפיל את הממשלה, כפי שאמרו וכתבו העילגים על שלטים, אלא שהם מתכוונים שהממשלה תפעל על פי המדיניות שיכתיבו המארגנים, שזה בעצם אומר שממשלת ימין תיישם מדיניות של השמאל.

       

      זה לא שמדובר במחאה שקרית שבאה לשרת אג'נדה שמאלנית, ובמימון ארגוני ותומכי שמאל קיצוניים, אלא שלגמרי במקרה יצא כך שהמארגנים הם פעילי שמאל קיצונים שרובם ממומנים ע"י קרנות וגופי שמאל, ובכלל רק אחרי המחאה, ולגמרי במקרה, הסתבר להם עד כמה העולם קטן, שיצא שהם המארגנים, ולא אחרים.

       

      וכו', וכו', וכו'.

       

      אבל בוא נלך בראש שלך, ובהמשך להתכתבות שלנו אצלך, ולדברים שכתבתי במקומות אחרים, כמה אנשים אתה מכיר אישית שמתקשים לגמור את החודש למרות שהם עובדים שתי משרות, חיים בצמצום ובשיקול דעת, ולא אוכלים סושי? :)

       

      כמה אנשים כאלו צריך שיהיו בכדי שזו תהייה בעיה לאומית?

      האם לכל מי שמכריז על עצמו שהוא לא גומר את החודש, מגיע עזרה מהממשלה?

      האם כל מי שיופיע בלשכת האבטלה, מספיק שיצהיר שהוא לא עובד בכדי לתת לו דמי אבטלה?

      כמה אנשים הם עם? כמה אנשים צריכים להתאגד למחאה על מנת לכפות על הממשלה לעזור להם?

       

      האם אתה מציע שכל אחד מאיתנו יוכל לדבר בשם העם או בשם ציבור גדול אחר, רק על סמך זה שהוא מעריך שלרוב העם יש בעיה דומה לשלו?

       

      באשי, אני בכלל לא מדבר על האם יש בעיה אמיתית בקנה מידה לאומי או לא, אני רק מתנגד לזה שאחרים ימנו את עצמם לדבר בשם העם רק בגלל כל מיני הערכות לא בדוקות ולא מבוססות, ואני מתנגד גם לדרך הפעולה של לשנות סדרי עולם, ותפיסה אידיאולוגית, חברתית, פוליטית, של ממשלה שנבחרה ע"י רוב העם, באמצעים של כוח, סחיטה ואיומים, של מיעוט שלא נבחר.

       

      מי שחושב שהוא מייצג את דעת ורצון הרוב, מוזמן להציב עצמו למבחן הציבור ביום הבחירות.

      מי שרוצה למחות על המצב הקיים, יכול למחות כמה שהוא רוצה, אבל מה הקשר בין מחאה לבין דרישה לפתרון מוכתב וכפוי ע"י המוחים? אלו שני דברים לגמרי שונים ולא קשורים, אתה יכול למחות, להגיד מה מפריע לך, ואיזה פתרון אתה רוצה, בלי לדרוש, לאיים, ולכפות, אם המחאה תשנה תפיסת עולם של ממשלה או של אזרחים, סבבה, אם לא, אז אין תמיכה למחאה שלך.

       

      העילגות שאתה מדבר עליה, מבטאת אולי מצוקה של אנשים, אבל ממתי הממשלה צריכה לפתור מצוקות של כמה אנשים? האם המוחים ימשיכו במחאה עד שלא יהיה אפילו אזרח אחד במצוקה או רק עד שלהם עצמם לא תהייה מצוקה? איך הם יודעים מה ואיפה הגבול למצוקה נסבלת או לבלתי נסבלת?

       

        11/8/11 12:39:

      צטט: חיים יפים 2011-08-11 00:18:38

      בשביל לקבל כבוד יש להיות ראויים לו

       

      נכון מאוד, בטח שאי אפשר לדרוש אותו.

        11/8/11 00:18:
      בשביל לקבל כבוד יש להיות ראויים לו
        10/8/11 21:55:

      אתה נתפס על מילה

      על המילה כבוד

      ואתה עוטף אותה בשנינות

      אבל מאחורי כל העילגות הלעיתים מביכה של המחאה

      מאחורי כל אינספור האמירות שקל לתפוס אותם במילה

      ישנה גם בעיה אמיתית

      אמיתית כמו עובדים בעלי השכלה אקדמית

      שעובדים ביותר ממשרה אחת ואין להם כסף לטיפול  בכאב שיניים ואין להם כסף כדי להגיע לעבודה

      ישנה בעיה אמיתית

      אנחנו במידינה שהיא אי של יציבות כלכלית

      מאורות הכלכלה מנהלים אותה

      ואנשים מתקשים לחיות בה

      מתקשים מאוד.

      המקרים שתארתי לך אני מכיר אותם

      הם עובדים קשה מאוד

      הם לא צריכים כבוד

      לדבר על הכבוד זה כמו לדבר על הסושי

      סליחה שיצא לי טון נירגן

       

        10/8/11 19:41:

      צטט: irisoded 2011-08-10 15:06:24

      כמו שזה נראה מארגני המחאה הבינו את "טריק" הוועדה והם לא מתכוונים להפגש איתם. בהחלט כבוד!

       

       

      מארגני המחאה הבינו שברגע שיהיה פתרון, הם כבר לא יהיו רלוונטיים ולא באור הזרקורים.

      אין שום כבוד לקבוצה קטנה של אנשים שלא מכבדים את רצון הרוב, ורוצים לכפות עליו את תפיסת עולמם הצרה.

        10/8/11 15:06:
      כמו שזה נראה מארגני המחאה הבינו את "טריק" הוועדה והם לא מתכוונים להפגש איתם. בהחלט כבוד!
        10/8/11 12:31:

      צטט: that's me 2011-08-10 10:42:57

      גם צדק צדק תרדוף. ומצד שני הרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו. וכו וכו

       

      למה הצדק לא בורח, והכבוד כן?

       

       

        10/8/11 12:27:

      צטט: ענת** 2011-08-10 10:02:59

      אני מוכנה לקבל שק זהב ויהלומים בלתי מכובדים בעליל (-:

      גם אני :)) 

        10/8/11 12:25:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-08-09 23:50:50

      כבוד ואהבה אי-אפשר לדרוש. או שאתה מקבל או שעליך ללמוד משהו.

       


      כנראה שיש לנו, כחברה, עוד הרבה מה ללמוד.

      בינתיים, אנחנו עדיין בשלב המשחקים בכבוד.

        10/8/11 12:22:

      צטט: אילנה סמייל 2011-08-09 22:45:12

      צטט: אילנה סמייל 2011-08-09 22:43:45

      לא לכבודי לענות על שאלה כזאת, כי איני רודפת כבוד..אבל כפולניה מצויה אענה לך בנימוס שאני מסירה בפני את הכובע...הכבוד רודף אחרי...:~))

       

       

      נו, ככה זה עם כבוד, משחקים אותה קשים להשגה, ואז פתאום הוא רודף אחריך :)

        10/8/11 12:20:

      צטט: בלאק סמארה 2011-08-09 12:31:18

      כבוד לכל נחוּת !

       

      אז צריך הרבה כבוד.

        10/8/11 10:42:
      גם צדק צדק תרדוף. ומצד שני הרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו. וכו וכו
        10/8/11 10:02:
      אני מוכנה לקבל שק זהב ויהלומים בלתי מכובדים בעליל (-:
        9/8/11 23:50:
      כבוד ואהבה אי-אפשר לדרוש. או שאתה מקבל או שעליך ללמוד משהו.
        9/8/11 22:45:

      צטט: אילנה סמייל 2011-08-09 22:43:45

      לא לכבודי לענות על שאלה כזאת, כי איני רודפת כבוד..אבל כפולניה מצויה אענה לך בנימוס שאני מסירה בפני את הכובע...הכבוד רודף אחרי...:~))

       

        9/8/11 12:31:
      כבוד לכל נחוּת !

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין