שמתי את הראש,

על גבך,

מסתובבת כמו קרוסלה,

לא יודעת מתי אקיא את הכל שוב.

חיה בקרוסלה,

זה כבר לא הגב שלו, ובטח שלא שלך.

כמו לנשק את המרפק המפורק ,

שטויות זה בהחלט קשור לגב.

הבטן העגולה מלאה.

הדמות העגולה

חתכה אותה השטוחה.

שטות שטות שטות,

מקיאה ובולעת, 

איכס את מסוממת,

אבל אנחנו באותה המשוואה,

אצלי זה בוער טבעי,

בדיקת הדם המעט שהיה לי,

יצאתי נקיה,

ובפוליגרף יצאו השקרים,

וזה לא פייר,

לא נוסעת על מרצדס כמו הפריחה מתל אביב,

ולא על האופנוע שדרס לי את המוות.

ואין פה הצגה ואולי סתם סרט, 

שיעור תאטרון שקצת לא בסדר,

ואחרי הכל משהו בועט בבטן,

ומפוצץ את הכל כדי שלא יחזור, 

קיבינמט לא חוזר על עצמו פעמיים,

כואבות לי הבירכיים, 

בעיטה,

ואין איש בנתיים,

חיבוקים יש,

אין הסבר,

להבין,

זה מה יש,

פה מבפנים, 

הכל מתפוצץ בפנים.