כותרות TheMarker >
    ';

    אמריקנו כפול

    ארכיון

    ד"ש מסיר הבשר לסיר הלחץ?

    5 תגובות   יום שלישי, 9/8/11, 00:44

     

    בארה"ב מתגוררים איזה חצי מיליון ישראלים, שרבים מהם שאלו את עצמם השבוע, מה היו עושים לו היו בימים אלה בארץ. האם היו מקימים אוהל בשדרות רוטשילד? האם היו דוחפים עגלה בהפגנת ההורים? האם יש להם בכלל זכות למתוח ביקורת על מחאת המתבשלים בסיר הלחץ הישראלי - כאוכלים מסיר הבשר האמריקאי? ככל שנחשול המסרים של חברים המעורבים בקבוצות המהפכה בפייסבוק התעצם, כך גבר גם הלחץ לגבש דעה על הקורה בציון - ולפי תגובות החברים באזור וושינגטון, זה לא היה פשוט. 

     

    אלה המתגוררים בארה"ב מעל עשור נטו לחזור על השאלות של המכרים האמריקאים שראו דיווח על עיר האוהלים, על מה בדיוק ההפגנות האלה? האם הם יודעים ששיעור האבטלה באמריקה כמעט כפול מזה של ישראל? האם היו מנסים להתלונן על שכר הדירה במנהטן? מה בדיוק הם מצפים שהממשלה תעשה? לא דחוף יותר לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים?

     

    אלה שבאו לארה"ב יחסית לאחרונה אמרו שהם בהחלט מבינים את התסכול, כי גם הם עבדו מסביב לשעון ובקושי סגרו את החודש והרגישו שהמחירים דוחקים אותם אל מחוץ לעיר שבה נולדו.  פוסט-דוקטורנטית ישראלית שעלתה במקור מרוסיה אמרה שבישראל לימדו אותה שני דברים סותרים לכאורה: "לאט לאט, יהיה בסדר" ו"אל תהיי פראיירית". "אבל דבר אחד שאני יודעת בתור יוצאת בריה"מ לשעבר, שמישהו תמיד משלם על המהפכות. אולי זו הסיבה שלא רואים יותר מדי "רוסים" בהפגנות האלה. כבר היינו במדינה שניסתה לטפל בנו, אז תודה, אבל לא, תודה". 

     

    חברה אחרת, שעובדת כבר שנה בחברה מקומית במארילנד, אמרה שהיא דווקא נלהבת מהחדשות בישראל והיתה מצטרפת להפגנות בשמחה, למרות שמשפחתה כבר כמעט סיימה לשלם משכנתא על הבית - רחוק ממכז בתל-אביב. "אני חושבת שמשהו טוב קורה שם", אמרה. "לראשונה יש הרגשה שממשלת ישראל חייבת דין וחשבון למישהו. יש תחושת העצמה, סולידריות. זה נכון שיש הרבה קבוצות עם הרבה צרכים ואג'נדות, אבל בכל זאת יש תחושה של תנועת אנשים שאכפת להם, שיצאו לרחובות לא בגלל שהרבי שלהם אמר. הייתי מצטרפת להפגנות, לפחות להפגנה הגדולה שהיתה בסופ"ש". 

     

    כשעמיתיה האמריקאים עדיין לא הבינו על מה הרעש, היא אמרה שהיא גם לא מצפה מהם להבין. "בשביל האמריקאים, לבקש התערבות של ממשלה זה סוג של כפירה. הם מעדיפים לשלם לרופא כסף שאין להם, רק שהמדינה לא תתערב להם בביטוח בריאות". 

     

    אבל לרוב, האמריקאים לא ממש שמו לב למחאה הישראלית, כולל מספר היוזמות של הפגנות הזדהות בכמה ערים בארה"ב. ברחבה מול הבית הלבן ובכיכר טיימס כבר ראו הרבה דברים תמוהים, לא רק ישראלים שבוחרים למחות באוהל באמצע וושינגטון  או מנהטן נגד מחירי הדיור בישראל. לאמריקאים גם היו מספיק צרות משלהם לאחרונה עם הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, צניחת הבורסה והחשש הכבד מסיבוב נוסף של מיתון עמוק. זה מה שגרם לישראלים במאהל מחאה באמריקה לטעון שבקרוב גם פה, האמריקאים עוד יקימו ערי אוהלים משלהם. 

     

    הארגונים היהודים האמריקאים גם שמרו על שתיקה לא אופיינית. באשר לחברי הקהילה היהודית - אחד שאל אותי בנימוס וחשש קל, למה אני מתעניינת בדעתו בנושא - האם מעמד הביניים הישראלי גם רוצה שהקהילה היהודית באמריקה תתרום לו בשביל להקל על סבלו?

     

    ***

    מאהלי מחאה לא נכללים מן הסתם במסלול הסטנדרטי של חברי הקונגרס האמריקאים המגיעים בהמוניהם לישראל במהלך פגרת הקיץ, במסגרת התוכניות של הזרוע החינוכית של שדולת איפא"ק. המשלחת הראשונה של חברי הקונגרס הדמוקרטים נחתו בישראל ביום שני, ועד סוף פגרת הקיץ כחמישית מכלל חברי הקונגרס צפויים לקפוץ לביקור. איפא"ק לא נוהגים לשחרר שמות של כל חברי המשלחת, אך בשביל חלק מהם יהיה זה הביקור הראשון בישראל - גם בשביל כמה אנשי בית הנבחרים האמריקאי, נציגי תנועת המחאה השמרנית "מסיבת התה". 

     

    חברי הקונגרס תומכי ישראל נוהגים להשחיל לנאומים ולראיונות שלהם משפטים כגון "ביקרתי בשדרות (או גבול הצפון), ראיתי את האיום במו עיני". גם אם המסלול שלהם הפעם לא כולל את המאהלים, בביקור בן שבוע יהיה קשה להתעלם מזה. מעניין איך המחאה תשתלב בנראטיב המוצג בפניהם בישראל. 

     

    קבוצה מסקרנת לא פחות שנחתה השבוע בישראל היא קבוצה של 18 שגרירים מארבע יבשות, היושבים בוושינגטון, שרובם לא ביקרו בישראל מעודם, וכעת הגיעו לביקור בן חמישה ימים בחסות הארגון "פרוייקט ישראל". מאז שהארגון החדש יחסית גילה בסקרים שלו כי חלק גדול מהעיתונאים הזרים שכותבים על ישראל בארצותיהם, כמו גם הדיפלומטים המוצבים במדינות מפתח, לא ביקרו בישראל מעולם - הם החליטו להתחיל להזמין אותם לסיורים מודרכים בתקווה לעצב תפיסה חיובית יותר (בארגון אומרים, מציאותית יותר) של המדינה. אז הם נפגשו היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שקרא להם שלא לתמוך בהחלטת האו"ם המכירה במדינה הפלסטינית בספטמבר (מדובר בשגרירים היושבים בוושינגטון, ולא ניו-יורק, כך שהם לא באמת מצביעים באו"ם, אבל שיהיה). מחר (שלישי) הם ייפגשו ברמאללה עם ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד שמן הסתם יגיד להם לעשות את ההפך.

     

    השגריר של טרינידד וטובגו, ד"ר ניל פרסאן, אמר לי שהפגישות עם נתניהו ופרס היו מועילות מאוד מבחינת ההבנה של המצב במזרח התיכון. נהנינו מהתובנות של נשיא ישראל וראש הממשלה. אנו מעריכים את הדיאלוג הפתוח וסלילת הדרך לשלום ובטחון לכל עמי האזור. אנו מצפים לקראת תהליך מושכל של קבלת ההחלטות באו"ם בספטמבר". 

    אני משערת שישראלים רבים יתקשו להזכר מה עיר הבירה של המדינות שהשגרירים האלה באים מהן - אלבניה, ברבדוס, בליזה, בנין, בוסניה והרצגובינה, בורקינה פאסו, הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי (טוב נו, בכל זאת היתה שם רעידת האדמה שהחריבה שליש מפורט או-פראנס), אבל מה עם ליבריה, מקדוניה, מונגוליה, מונטנגרו, סלובקיה, טימור-לסטה, או טרינידד וטובגו? אבל לכל המדינות האלה יהיה קול שווה לזה של ארה"ב בעצרת הכללית של האו"ם על ההכרה במדינה הפלסטינית, אם היא אכן תתרחש בספטמבר. כך שיש הגיון להביא דיפלומטים משם לביקור אצלנו, השאלה אם זה באמת יעזור למשהו.

     

    ***

    אגב, בסיקור ההפגנות שלנו בארה"ב מספר עיתונים ניסו להעביר הקבלות בין המחאה הישראלית לבין האביב הערבי. אך עם הארועים בסוריה, ההבדל לא יכול היה להיות חריף יותר.  ומה שמדהים בהתמודדות של ארה"ב עם המצב בסוריה למי שלא עקב - זה שזה הפך בגדול למלחמה של איש אחד, השגריר האמריקאי רוברט פורד. תחילה לא רצו לשלוח אותו לשם ומשכו אותו חודשים, עד שהוא יצא לדמשק. ואז פרצה המהפכה, והוא מצא את עצמו בחוד החנית של המחאה, נוסע במכוניתו לחאמה ומתקבל שם כגיבור - וסופג מתקפות של בריונים על השגרירות ועל ביתו בדמשק. ובסוף השבוע, אחרי שורת התבטאויות חריפות ביותר כלפי הנשיא בשאר אל-אסד - פורד בכל זאת חזר לדמשק, להמשיך להעביר לעם הסורי את מסר הסולידריות של האמריקאים עם המאבק שלהם על הזכויות האוניברסליות, כפי שאוהבים לנסח זאת במחלקת המדינה. 

     

    כשנשאל באיי-בי-סי מה הוא חושב על כעס המשטר הסורי על הביקור שלו בחאמה, השיב בלי היסוס: "הייתי עושה את זה שוב. אני אמשיך להסתובב במדינה (למרות שסורים הזהירו אותו שלא יעשה זאת, נ"מ). כשביקרתי בחאמה, זו היתה אמירה שזכתה לתשומת לב בעולם, שהשגריר האמריקאי הגיע לשם. זה - מנוף" (השאלה היתה האם לארה"ב יש מנוף כלשהו להשפיע על סוריה). 

     

    ברור שפורד לוקח פה סיכון אישי גדול. אבל בהעדר אופציות אחרות בידי האמריקאים, למעט הסנקציות שטרם הוכיחו את עצמן, זו בהחלט דוגמא בולטת לדיפלומטיה מהפכנית של איש אחד. נמשיך לעקוב - ולאחל לו שישמור על עצמו. 

     

     

    נ.ב. וכרגיל, נסיים במשהו אחר לגמרי. הבן שלי גרר אותי למשחק בייסבול, במהלכו ניגשו אלי שלושה אנשים עם מצלמות ואמרו שאני לוקחת להם פרנסה, כי זה התפקיד שלהם לצלם מעריצים במהלך המשחק... הרגעתי אותם שאני לא מוכרת את זה, אבל נראה לי שהם עדיין נשארו לחוצים. העונה נגמרה, אבל למי שמחבב את הז'אנר של אמריקה דרך עיני הברברי - הנה עוד סרטון קצר.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/11 19:09:
      לכל מי שנמנה עם הקבוצת ישראלים בארה"ב שאיכפת להם ורואים, או לפחות רוצים לקרות עתיד בישראל. מתארגנת הפגנת תמיכה במאבק בניו יורק ביום שבת, בשעה 12:00 בוושינגטון סקאוור. כל מי שרוצה לבוא מוזמן, ומוזמנים להזמין את כל מי שאולי יתעניין לבוא. מרכז הפעילות עובר דרך האיוונט בפייסבוק, מוזמנים להצטרף:http://www.facebook.com/event.php?eid=231256310250407
        12/8/11 16:29:
      זה באמת מעניין. לא שמעתי דבר על המחאה מאף אמריקאי, וגם לא מהישראלים פה. אני אישית ממש מאושר שמתחיל לזוז משהו בארץ.
        9/8/11 20:22:
      במקום לתמוה על המחאות בישראל, או להוסיף לברבר על יהודים ופלסטינים, אמריקה צריכה לחקות את המחאה בישראל, ולדרוש שינוי סדר העדיפות. במקום להתרכז בחרפות פוליטיות, ולראות את מה שקורה דרך המשקפיים המעוותות של כלכלה חזירית, צריך לעסוק בכלכלה באמת וליצור מקומות עבודה בחברות קטנות ובינוניות.
        9/8/11 15:20:
      מוזגו.. נראה לי שמה שקורה בימים אלה בארה"ב היא גם סיר הלחץ וגם סיר הבשר.. ואילו כאן יש בהחלט התרוממות רוח מול הדמוקרטיה בעיצומה מוזמנת לבקר
        9/8/11 09:45:

      מחאת הדיור מתחילה לתפוס תאוצה:

      ''