אין מיסמך מקסים ומתאים/

להוד והדר שבועת הרופאים/

שבה היתחייבו בכל מאודם/

לשמור בכל עת על חיי האדם/

שבועה מחייבת ומעמסה גדולה/

לטפל בכל אדם שחלה/

לאורך כל שעות היממה/

בלי תנאי,היכן ואי מקומה?/

הרופא דרוך לעת בקשה/

של גבר ילד זקן או אישה/

כן ידוע כי כל מחלה/

בין אם קשה ואפילו קלה/

תוקפת אדם ללא התראה/

הולמת לפתע מופיעה ובאה/

אזי החולה פונה נימרצות/

בשעה מאוחרת בלילה חצות/

תחינת החולה ברופא תהלום/

לרוב  בהיותו בשרעפי החלום/

אזי שבועתו חובתו לו קוראת/

סעד מזור לחולה חיש לתת/

עוזב ביתו בכל מזג אויר/

פעמים רבות בלילות למכביר/

לרופא כזה יאים השבחים/

יעוטרו לראשו כנזר פרחים/

אך שבועת הרופא ספגה חבטה/

עם היתארכות וגרירת השביתה/

כשחשבנו כי תם המשא ומתן/

ובציבור נעורו תיקוות שאיתן/

הנה יוצאים לתקופה חדשה/

כי די חווינו בעת כה קשה/

כשבתי חולים דחו ניתוחים/

כשחולים עוד"חולים" לביתם נישלחים/

ייצוג הרופאים מפוצל מיסתבר/

ואיום להמשך השביתה מיתגבר/

רופאים מיתמחים למול וותיקים/

קופחנו קשות חמס זועקים/

מעמדות לרופאים ולכולם תכונה/

מופרדים בצורה שרירותית משונה/

ועם ישראל שולח מבט/

לרחמי הרפואה והלב ניצבט/

עיני הצבור לשמי רום ניבטים/

ורגשי הזעם בילתי נישלטים/

זועקים מה קורה? בגרון ניחר/

כי רופאים קבעו  "אין עוד מחר"/

רק שבועת הרופא נותרה בושה/

את פניה בעלבון ועצב כבשה/

הושלכה  שולחה לתהום אין חקר /

או שמא היתה זו "שבועת שקר"/