מאת: עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר
ממשלת ישראל מחפשת לתת תשובה מספקת והולמת למהפכה החברתית והצרכנית המתרחשת לנגד עינינו. חלק מהפתרונות מחייבים לימוד יסודי ומעמיק ושינויים הכרוכים בחקיקה מורכבת, אולם חלק מהשינויים הנחוצים על מנת לעשות צדק חברתי בישראל ניתן לבצע כבר כעת ובטווח הקצר.
בהנחה שכולנו מבינים שעלינו להשתתף במאמץ זה, על מנת לשמור על חוסנה של הכלכלה והחברה בישראל וכי השתתפות במאמץ משמעותה גם ויתור על אינטרסים אנוכיים, ברצוני להציע לראש הממשלה, לשר האוצר ולוועדת השרים מספר צעדים פשוטים וישירים:
1. רביזיה במדרגות המס הישיר. מס ישיר משמעותו צירוף של מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות המשולם על הכנסת היחיד. כבר ברמה של 14,000 ₪, המס הישיר הוא 42% וברמה של 21,000 ₪, המס הישיר הוא 45%. זו עליה תלולה מדי ברמות המס.
ראוי לערוך רביזיה מחודשת על פי המציאות העכשווית, להנמיך את שיעור המס ברמות ההכנסה של עד 40,000 ₪ ולהגביהו הדרגתית ברמות ההכנסה הגבוהות יותר והגבוהות מאוד.
2. שכר המינימום. כיום שכר המינימום הוא 4,100 ₪ לחודש. על פי ההסכם בין ארגוני העובדים למעסיקים, באוקטובר 2012 יתווספו 200 ₪ לשכר המינימום החודשי. זהו לעג לרש. מקבלי שכר המינימום הינם שכבת מקבלי השכר המקופחת ביותר בישראל.
יש להעלות בצורה מדורגת עד לסוף 2012 את שכר המינימום לרמה של 5,000 ₪ לחודש ולהטיל ברמת הכנסה זו, מס ישיר של לא יותר מ- 1%. במקביל, יש לבטל את מס ההכנסה השלילי, אשר יהפוך לבלתי נחוץ.
3. מכסי מגן על יבוא מוצרי מזון לישראל. חשפנו את התעשייה הישראלית לתחרות מול העולם הגדול והיא הפכה לתעשייה יעילה ותחרותית גם בתנאים של התחזקות המטבע המקומי. אולם, לעומת זאת, השארנו מכסי מגן ברמה דמיונית על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים; על יבוא בשר בקר – 190% מכס, יבוא תפוחי אדמה – 230% מכס, מלפפונים 170% מכס, חלב ושמנת מרוכזים – 212% מכס וכן הלאה וכן הלאה. בדרך זו ייקרנו מאוד את מוצרי המזון בישראל.
אין תחרות אמת בשוק המקומי אם אין תחרות בפני יבוא. יש להפחית את מכסי המגן הדרגתית, צעד שיוזיל מאוד את מחיריהם של מוצרי המזון. הפחתה של מס ערך מוסף היא שולית בחשיבותה לעומת ההפחתה של מכסי המגן.
4. חוק עידוד השקעות הון. על מנת לפשט הוראות חוק זה ולהעניק כושר תחרות לתעשיית היצוא הישראלית, נעשו לאחרונה שינויים מפליגים בחוק שעלותם הכוללת היא חמש וחצי מיליארד ₪. שינויים אלה לא עומדים במבחן התוצאה והם יוצרים תוצאה אבסורדית.
בעלים של מפעל מבוסס ורווחי במרכז הארץ ישלמו 12% מס חברות ו 15% על משיכת רווחים. וזאת אפילו אם יסגור קווי יצור ויפטר עובדים, והכול בתנאי שהיקף הייצוא מהמחזור יהיה לא פחות מ 25%. לעומת זאת, אדם שיקים מפעל או עסק חדש בפריפריה ויצור מקומות עבודה חדשים ישלם מס חברות של 24% ועל משיכת רווחים 25% אם אין הוא מייצא 25% מתוצרתו.
את ההטבות יש להחזיר למפעלים חדשים או עסקים חדשים בפריפריה על פי המבחן של יצירת מקומות עבודה.
5. יש להקפיא לתקופה של שלוש שנים את העלאות השכר בכל השירותים החיוניים בשירות הציבורי שבבעלות המדינה כמו נמלי הים והאוויר, חברת החשמל, ארגוני המים ועוד, להוציא העלאות הנובעות משינוי תפקיד אישי. זאת תהיה תרומה משמעותית של הוועדים החזקים לציבור הרחב. כפי הידוע עלויות השכר בארגונים אלה הן גבוהות, סל ההטבות עתיר ומופלג והכול מתורגם לתעריפים המושתים על גב הציבור הרחב.
אלו הן כמובן הצעות בסיסיות שלעניות דעתי ניתנות ליישום מהיר ושתהיה בהן תרומה חשובה לעשיית צדק חברתי וחלוקה טובה יותר של העושר הלאומי שלנו. |