המזרח הקרוב
בלוג פוליטי וחברתי שנועד לחשוף לקורא הישראלי את המזרח התיכון הסמוי מן העין.
פוסטים אחרונים
- ההבדל העגום בין אבו-מאזן לבן-גוריון 23/4/14
- כשמדיניות מוחלפת בהסברה 21/5/13
- הקפאון המדיני: הזווית הפלסטינית 23/4/13
- סופה של השתיקה הדרוזית 18/2/13
- עזות המצח החרדית, הבזיון הדתי-לאומי 4/2/13
- דברים שלא סיפרו לכם על אבו-מאזן 28/1/13
בין רחוב אוקספורד לשדרות רוטשילד
כבר שלושה ימים משתוללות בבריטניה מהומות רחוב, ביזה, ואלימות. סביר להניח שלא שמעתם מעודכם על המקומות האלה: Ealing, Clapham, Hackney. בעת כתיבת שורות אלה כבר התפשטה האלימות מהפריפריה הענייה אל מרכז לונדון.
הממשלה הבריטית הניאו-ליברלית קיצצה בהוצאותיה, בתשלומי הרווחה ובמשרות במגזר הציבורי בסכום שצפוי להגיע ל-130 מיליארד דולר עד 2015. חלק מטענות הפורעים מזכירות במידה רבה את הטענות שמשמיעים מפגיני יוקר המחיה בארץ: "אנחנו לוקחים בחזרה את המיסים שלנו," אמר בוזז אחד לכתב רשת סקיי.
הכיסוי התקשורתי בבריטניה מתמקד כולו במשטרה ובאזלת ידה, וכמעט כל רשתות החדשות שדיווחו על האירועים ראיינו שוטרים בכירים. אבל הרס בקנה מידה כזה לא נובע רק מהעדר שיטור, אלא מסיבות חברתיות עמוקות שמאפשרות אנרכיה מסוג הזה. מדוע בישראל, שבה הפערים בין עשירים לעניים גדולים מאלה של בריטניה, לא הדרדרו הפגנות הענק למהומות כאלה? מדוע לונדון בוערת ולא ירושלים? הנה כמה הסברים אפשריים.
ראשית, הפערים המעמדיים. באנגליה קיים שסע מעמדי עמוק והיסטורי שלא קיים בישראל. למרות שלבני המעמד הנמוך בבריטניה יש קרוב לוודאי יותר כסף מלמקביליהם בישראל, תודעת העושק והניצול שלהם עמוקה וחריפה. כבר דורות הם חיים בתחושה שבני המעמד הגבוה נהנים לא רק מכסף אלא מאפשרויות שלעולם לא תהיינה מנת חלקם. זה לא רק עוני, זו תחושה עמוקה של עלבון. בישראל, לעומת זאת, העשירון הכלכלי העליון אינו קשור למבנה החברה. לב לבייב ויצחק תשובה הם לא בני העלייה הראשונה או לוחמי פלמ"ח יפי בלורית ותואר. הם גם לא לורדים שסביהם התחנכו באוקספורד וששלטו על אחוזות ענק בכפר. לכן טענות המפגינים בישראל מכוונות לעבר מספר משפחות וכלפי "השיטה" – מושג מעורפל למדי – ולא כלפי מעמד חברתי שלם.
שנית, הרב-תרבותיוּת. בריטניה היא חברת מהגרים רב-תרבותית, ולא בכדי פרצו המהומות בטוטנהאם, אזור מהגרים בצפון לונדון: ניכור דתי, לשוני, אתני ותרבותי מקל על הצתת רכושו של השכן. בזמן האחרון החלו להשמע באנגליה טענות נגד הגישה הרב-תרבותית והסכנות הטמונות בה. בתחילת כהונתו כראש ממשלה ביקר דייויד קמרון את ה"רב-תרבותיות הממלכתית" בהקשר של קבוצות אסלאמיות קיצוניות בתוך הממלכה. אולם השרה לבטחון פנים, תרזה מיי, הגיבה בעקבות המהומות האחרונות באמירה כי המשטרה תטפל בהן "לא באמצעות זרנוקי מים אלא באמצעות הסכמה עם הקהילות". נותר לראות כיצד תגדיר המדינה את גבולות ההסכמה הבין-קהילתית בעקבות המהומות. מכל מקום, בישראל כל זה לא רלוונטי: הזרם המרכזי בישראל (ואני בכוונה מוציא כאן את החרדים והערבים, בהם אעסוק בהמשך) הוא חד-תרבותי למדי: לשונית, אתנית, וחברתית.
שלישית, המשמעת. בישראל מְתַפקדים הצבא, ובמידה פחותה השירות הלאומי, כמנגנונים אפקטיביים להנחלת משמעת וסולידריות חברתית. ישנה גישה רווחת בישראל הטוענת שאת אזלת ידה של מערכת החינוך בהנחלת ערכים ומשמעת כבר יתקן הצבא. זו גישה פגומה, אך לא לגמרי משוללת בסיס. בבריטניה לא קיים מנגנון שכזה, ולכן אין כל "רשת בטחון" שתמנע אנוכיות קיצונית המהולה בהתנהגות עבריינית. יש רגליים לסברה כי חייל ששרת את מדינתו שלוש שנים ייטה פחות לבזוז חנות, גם אם הוא עני וגם אם אין שוטר בסביבה.
מההסברים לעיל נעדרות שתי אוכלוסיות חשובות בישראל, ההולכות וגדלות: ערבים וחרדים. אלה האוכלוסיות העניות בישראל, הן השונות ביותר מ"הזרם המרכזי" מבחינה תרבותית, והן אינן נוטלות חלק בצבא ובשירות הלאומי. לכן הסולידריות הלאומית שלהם נמוכה משמעותית מהקבוצות האחרות. לא בכדי המהומות האלימות ביותר בעשור האחרון הגיעו מקרב החברות הללו: מהומות אוקטובר 2000 בואדי עארה, למשל, והפגנות החרדים ברחבי הארץ ביוני 2010 בעקבות פסיקת בג"ץ בפרשת בית הספר בעמנואל.
אם ישראל לא תלמד את הלקח מבריטניה ולא תפעל במהירות להגברת הסולידריות החברתית והשוויון כערך, תבערה בנוסח הבריטי עלולה להתרחש גם כאן, ומוקדם מהצפוי. |
פוסטים פופולאריים
-
ההבדל העגום בין אבו-מאזן לבן-גוריון
23/4/14 | 1767 צפיות
-
"ישראל למדה גזענות מהערבים"
31/3/11 | 656 צפיות
-
הדיאלקט המצרי לא ממש מתאים לגירושין
21/12/10 | 567 צפיות
פרופיל
תגובות אחרונות
-
Mosheshy
בתגובה על ההבדל העגום בין אבו-מאזן לבן-גוריון
-
AbeBird
בתגובה על הקפאון המדיני: הזווית הפלסטינית
-
EliezerSheffer
בתגובה על משהו זז בזירה הפלסטינית
-
מודרניסט
בתגובה על כשמדיניות מוחלפת בהסברה
-
באס בר עיתון
בתגובה על דברים שלא סיפרו לכם על אבו-מאזן
-
שרהקמחי
בתגובה על חמש הברירות של בשאר אלאסד
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תראו מי מדבר על בורות. להגדרתך המטופשת, כל מדינות המערב "סוציאליסטיות" והיו כאלה מאז ימי דיקנס בערך. אין זה כך. ברית המועצות הגדירה עצמה כמדינה סוציאליסטית. מדיניות רווחה בחברה קפיטליסטית אינה סוציאליזם, בראש ובראשונה שכן אינה כוללת את "הלאמת אמצעי הייצור", אבן יסוד לחשיבה הסוציאליסטית. אבל באמת, מה יש להשחית מילים על עם הארץ שכמותך? רק אדם בזוי ימצא תירוצים לעמידתו הגאה, בדום מתוח, מתחת הדגל האדום מדם חפים מפשע... ובהקשר של הפוסט הזה, להצדקת אלימות מחליאה בבריטניה וקריאה לאלימות דומה בישראל.
בוא ואתן לך תאוריה אחרת:
באנגליה המתפרעים הם בני מהגרים (דור שני) נטולי זיקה לאנגליה ונטולי זיקה למדינתם המקורית ונטולי סמכות הורית. ההורים איבדו שליטה עליהם כי דור ראשון להגירה בדרך כלל עובד קשה מאד ונטול השפה המקומית ולכן מאבד סמכות הורית.
בישראל, חברת המהגרים היא הגוף העיקרי של המדינה. הם נושאים את המדינה על הכתפיים, ולכן אין משמעות להתפרעות שלו, כי זה נגד עצמו. ביבי ואלי ישי וליברמן , כולם בנים של מהגרים או מהגרים בעצמם.
החרדים והערבים לעומת זאת, הם לא חברת מהגרים. הם חברה ותיקה מובנית והיררכית, עם כבוד להורים ומסורת מושרשת. הם לא יתפרעו אלא אם כן יקבלו אישור מההורים ומהמנהיגים.
בקיצור, אלו מדינות אחרות עם מבנה חברתי אחר.
למה להתפאר בבורות?
קומוניזם בלעז - כלכלת השיתוף - שהגיונה שהרכוש (אמצעי היצור) שייכים לכלל (למדינה).
סוציאליזם - כלכלת החברה - שהגיונה - המחויבות של המדינה לרווחת כלל אזרחיה - ומכאן השקעת המדינה ברווחה, על ידי מיסוי.
מי שירצה מאוד יוכל לראות בקומוניזם סוג של סוציאליזם - אך בטח שאין זהות בין המושגים.
בין הגזירות של הסוציאליזם הם - שכר מינימום, ביטוח לאומי, ביטוח רפואי ממלכתי, חינוך חינם ועוד.
מי שמתמצא מעט במדיניות הכלכלית של מדינות שונות - יודע בודאי שחלק מהרישמה שמניתי קיימת גם במדינות הנקראות קפיטליסטיות. לכן רק בור מוחלט יחלק את הכלכלה לסוליאליזם וקפיטליזם מובהק - שכן ברוב הארצות מעורבבים בכלכלה מאפיינים סוציאליסטים וקפיטליסטים.
אחת הדרכים לבדוק את מידת הסוציאליזם של מדינה היא - איזה אחוז מתוך התל"ג משקיעה המדינה ברווחה. ובכן הנה נתון מעניין למי שלא בדק טבלות כלכליות. יש קשר די הדוק בין המדינות שמשקיעות אחוז גבוה מהתל"ג ברווחה (סוציאליזם) לבין המדינות שמרוויחות הכי הרבה (תלג לנפש גבוה). והנה נתון עוד יותר מעניין - יש גוף שבודק את מידת התחרותיות של מדינות שונות - וגם כאן יש קשר הדוק בין מדינות שמשקיעות ברווחה למדינות תחרותיות.
ואפשר לראות זאת גם אחרת - חבורות פושעים משתוללות בבריטניה וידה של המשטרה (לפחות בימים הראשונים) קצרה מלרסנן. מופרעי השמאל הקיצוני מתחרמנים מאלימות (כרגיל) ומאיימים כרגיל באלימות נוספת - לא רק בבריטניה, גם בישראל! - אם לא נעשה בדיוק מה שהם אומרים.
אבל גם בבריטניה, גם בישראל, גם בעולם המערבי כולו נלמד לקח המאה ה20 היטב: קפיטליזם רחום? בהחלט. ריסון הקרטלים והמונופולים? בטח. סוציאליזם? לעולם לא. לאחר האסונות הנוראים ששקריהם של המופרע מרקס ורוצחי ההמונים לנין ומאו המיטו על העולם, לעולם לא יהיה הדגל-האדום-מדם נחלת יותר ממיעוט זעיר במערב.
תתמודדו.