לפני כמה שנים צאתי מביתה של מרסי בשבע בבוקר לקור מקפיא ולשלג עמוק רק כדי לגלות שגררו לי את האוטו.

באסה. עליתי אליה בחזרה, לקחנו את האוטו שלה ונסענו לשחרר את שלי מהקומפאונד.

נשיקה פה, מזמוזון אחרון חטוף שם, היא מצחקקת עד לב השמיים, אני משחרר אותה ונוסע לקניון, לעוד יום מרתק בו אציע לאמריקאים חביבים לקנות את מרכולתי. בשלב זה-ואני לא משקר, אני עדיין לא יודע שניחנתי בעין נדירה היכולה להביא מראות שונים ממה שכולם רואים, שכולן חולמות.

בדרך אני לפתע חש משהו, לא ברור, לא יודע עדיין מה, לא יודע למה דווקא כאן בגן שעשועים זנוח בפרברי פיטסבורג פנסילווניה עצרתי, אך עצרתי. ורגליי כאילו נושאות אותי מעצמן וידי נשלחת מעצמה לכיס מעיל השלג העבה שעליי והמשווה לי מראה של דובון יערות רוסי ומצלמת פוקט קטנה נשלפת. וקליק פה וקליק שם, המון קליקים, המון הקלקות ואין לי מושג עדיין למה אני שם בגן, מה הסיפור.

שנים אחר כך, שותף לדירה יראה את התמונה זרוקה במחשב שלי במקרה ובמקרה הוא גם מעצב גרפי שבמקרה גם מעצב תמונות ובאותו הערב, שנייה לפני שיצאתי, הוא ביקש שאעביר לו כמה תמונות שלי כי מעניין אותו לראות מה הוא יכול לעשות איתן.

אז הוא ניקה קצת את התמונה וקצת סידר פה וקצת נגע שם וכך נולדה cold red וכך נולד אליעד יהלום. 

וזו התמונה הראשונה שלי שאי-פעם בה התאהבתי. וכך גם, נולדתי אני. "במקרה" ...

האתר החדש שלי כבר באוויר :

http://www.eliadyahalom.co.il/