אני זוכרת, יצאתי ממנה,

ברחתי סגרתי את כל הברזים,

הפנימיים, החיצוניים.

אני בפנים,

יום אחרי יום,

שעה על גבי שעה,

מקיאה את כל התסריטים, החלומות.

אני מבלה איתך,

וכיף לי לתת למים לזלוג,

מתוכי, בתוכי, ומעליי,

שוחה אותך.

אני שם- נשארת שם,

מרגיש כמו בתאי הגזים-זאת לא מלחמה,

שולטת באדים.

כשאני רוצה,

המים גם קרים.

כשקר אני מחבקת את עצמי.

כי מה נשאר,

אם לא אני.