שנים שאני חולם להניח ראש רותח ממחשבות על מצע של שלג אווירירי..

לתת לאוויר הקר למלא את ריאותיי טוהר מושלם.

דף חלק התחלה מאפס בנייה מחדש ועולם רחוק וקשה שנשאר אי שם..

אי שם רחוק כשעמדתי מנגד ולא היה בכוחי לשנות כלום.

כשעמדתי כנגד כל דבר שחיי הביאו בפניי והתמודדתי איתם..

תמיד ידעתי שאני חכם ורק לאחרונה גיליתי שאני טיפש לעמוד מול עין הסערה במקום למצוא מקום מחסה ולתת לה לעבור..

שתעבור לעזעזל כמו אותם 30 השנים האחרונות שביליתי בבניה והריסה של מגדל קלפים רעוע..

גם רביעיית אסים לא תנצח את הגורל שיושב בקצה השולחן עם סיגר בפה וצחוק חלוד שמהדהד באוזניי גם היום וגם מחר.

חוקים לא חלים עליי,אילו הייתי מישהו אחר הייתי שוכב בצד הדרך

מזריק חומרים מסוכנים..

אילו הייתי מישהו אחר כבר הייתי מצולם בתמונה יפה בחליפה וכלה יפה ולבנה לצידי.

בקרוב מגדל קלפים ייבנה שוב בידיים עייפות ואולי הפעם הוא יעמוד על תילו

יציב כנגד כל הסיכויים. אולי אזכה לשקט אך לא אדע איך להתמודד איתו..

אולי הפעם אזכה להנות מפירות עמלי ואתן לאחרים להלחם .

או ששוב אכנע לפיתוי של אתגר וכיבוש ,אולי המעשה מתעלה על התוצאה?

אילו הייתי אני הייתי מניח את ראשי על מצע של שלג אוורירי עוצם עיניים

הופך דף ומתחיל הכל מחדש.

חדש יותר ,עוצמתי יותר ,מאתגר יותר ..

אני יותר!