כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאזניים

    מחשבות על הכל מכל כל, פילוסופיה, פוליטיקה, ספרות, שירה, מוסיקה -- בקיצור על החיים כמסע ועל מסע החיים.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    בזכות שיטה נשיאותית

    0 תגובות   יום חמישי, 11/8/11, 07:24

    אני מכיר ומוקיר את תרומתו העצומה של שמעון פרס למדינה ולמוסד הנשיאות.  ובכל זאת אני מקווה שהוא יתכבד ויהיה הנשיא היצוגי האחרון.   יתרה מזו, מי כמוהו מתאים להתגייס ולשים את כובד משקלו ואת מעמדו, על מנת  ליזום את תחילתו  של דיון רציני בקשר להחלפת שיטת הבחירות והתאמתה לצרכי המדינה במאה העשרים ואחת.  אכן, נתחיל בעניין שדומני מוסכם על הכל והוא  הפיצול הקיים כיום בין מוסד הנשיאות וראש הממשלה.   בשביל מה זה נחוץ לנו.  אנו מדינה קטנה אשר משאביה מצומצמים.   מדוע צריך לתת משרה שלמה, עם משכורת לא קטנה וכל השרד והשירותים, כאשר תפקידי הנשיא מצטמצמים לכדי רבע משרה.   מדוע בארצות הברית הגדולה  הנשיא יכול לשמש הן כראש המדינה והן כראש הרשות המבצעת ורק אצלנו במדינה שאוכלוסייתה כגודל זו של אינדיאנה או אריזונה,  צריכים לכך שני אנשים במשרה מלאה.  לא. זה לא נכון. זה לא יעיל.  מוסד הנשיאות הקיים מן הראוי שיבוטל לאלתר.  בית הנשיא יכול להיהפך ל'בית הלבן', שלנו.  ואף אחד לא ינזק או יפסיד מכך.  

    ובכלל, כמה זמן זה ימשך.  כמה זמן נגרור את רגלינו ונדחיק את המובן וידוע לכל, - השיטה הפרלמנטרית-קואליציונית הנהוגה בארץ פשטה את הרגל.  ההגיון הפשוט חוזר ואומר לנו:  חייבת להיות שיטה טובה יותר,  מתאימה יותר, זולה יותר, יעילה יותר ולא פחות דמוקרטית – שיטת הבחירות הנשיאותית עשויה להיות המענה הטבעי והמתבקש.   קראתי את כל הדיונים של המועצות השונות והמכובדות שעסקו בנושא זה בהנהגתו הברוכה של המכון הישראלי לדמוקרטיה החל משנת 2000.    אני מכיר את הדיעות השונות כנגד ישימותה והתאמתה של השיטה הנשיאותית למדינת ישראל.  וברור שצריך לעשות זאת בזהירות ובתשומת לב רבה, וודאי שלא להתעלם מן הביקורות והאזהרות למיניהן.  אלא שבחשבון אחרון, העניין נראה לי די פשוט - השיטה הפרלמנטרית איננה פועלת באופן תקין ויעיל וקיים צורך לתכנן מודל שלטוני אחר, שיטת משטר נשיאותי נראית על פניה תחליף שיש לשקול אותו ברצינות. 

    בימנו אנו מצביעים עבור מפלגה אחת ומקבלים שר פנים ממפלגה קטנה אחרת.   בקואליציה שבה המפתח לקבלת משרד ממשלתי הוא ארבעה ואפילו שלושה חברי כנסת, אנו מוצעים מפלגה שקיבלה פחות מעשרה אחוז  מכלל הקולות שולטת על תחום שלם עבור כל האוכלוסיה כמו משרד הדתות.   זה פשוט לא מייצג את רצון העם.  מפלגת העצמאות, המונה כיום חמישה חברי כנסת,  שמעולם לא עמדה למבחן הבוחר, ושהסקרים מנבאים כי בבחירות הבאות לא תעבור את אחוז החסימה, מיוצגת בממשלה באמצעות ארבעה שרים.  ארבעה שרים הממונים על מאה אחוז ממשרד הביטחון, על מאה אחוז ממשרד החקלאות, על מאה אחוז ממשרד המסחר והתעשיה, ולבסוף מאה אחוז מהגנת העורף.  אם אין כאן עיוות של רצון העם אז מהו כן.  אם זהו תוצר המשטר הפרלמנטרי מוטב להחליפו ובהקדם האפשרי.

    אין זאת אומרת שעלינו לאמץ מודל של שלטון נשיאותי מסויים אחד או אפילו כזה הקיים כיום.   יתכן שלאחר שניתן את דעתנו ונלבן את סוגיית התאמתו היחודית של שלטון נשיאותי לפוליטיקה הישראלית, נעצב לו צביון יחודי ומקורי המתאים לאופייה של מדינת ישראל וצרכיה.  אבל כבר למדנו מנסיוננו עד כה בשלושים ושתים ממשלות, מספר לא קטן, את הלקחים הבאים:  אנו זקוקים לרשות מבצעת שלא תהיה תלויה בלחצי גופים אינטרסנטיים ומפלגות קטנות.  אנו זקוקים לממשלה ביצועית מקצועית ולא לממשלה ששריה הם פוליטיקאים ופעילי מפלגות למיניהן.  ניקח לדוגמה את משרד השיכון והבינוי,  האם השר הממונה על משרד זה צריך לפעול לישומו של מצע מפלגתו וצרכיה, במקרה הנוכחי ש"ס, או לחשוב על תפקידו ברמה הממלכתית הנוגעת לכלל אזרחי המדינה.   לבנות בשטחים או לבנות באיזורי הארץ האחרים.  זאת ועוד, היעדים הם ברורים:  אנו זקוקים לרשות מבצעת חזקה ויעילה.  להפרדה טובה יותר בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.  להגברת הצורך לשיתוף פעולה והידברות בין הרשויות השונות.  ליצוג הולם יותר של רצון העם בהרכבת הממשלה וניהולה.  למתאם הולם יותר בין גודלן ומעמדן הציבורי של המפלגות הקטנות וכוחן היחסי בכנסת ובממשלה.  במשפט אחד אנו זקוקים לממשלה מקצועית, אשר השרים בה נבחרים על פי כישוריהם ומשמשים כצוותו של הנשיא, ממשים את מדיניותו ואחראים בפניו.  במילים אחרות,  כפי שהנשיא אחראי בפני הבוחר, הממשלה אחראית בפני הנשיא.  חשוב לציין, שמשטר שכזה עשוי לחזק את הaccountability של הנציגים הנבחרים בפני ציבור בוחריהם.  כל מי שמפחד שהנשיא הנבחר כראש הרשות המבצעת לא יחוש אחריות כלפי צוות בוחריו, צריך לראות כיצד הממשל האמריקאי רגיש לכל סקר ולכל תנודה בתמיכת הציבור.   אולי גם בישראל צריך להגביל את הנשיאות לשתי קדנציות,  ואולי להוסיף מאפיינים נוספים, אבל לא בשמיים היא. 

    אם נפגין את הנכונות, ניקח את הזמן ונשקיע את המאמצים תימצא נוסחת הזהב.  מדינת ישראל זכתה ובה פועלים הוגים וחוקרים בתחומי המדינה והממשל מן הטובים בעולם.   הפרופסורים שלמה אבינרי, זאב שטרנהל, ואמנון רובינשטיין, למנות חלק קטן מהם, הם המיטב שבמיטב, ומדינאים ותיקים כמשה ארנס, יוסי שריד ויוסי ביילין עשויים לתרום רבות.   בקיצור,  אין לי ספק, שוועדה בהשתתפותם  תציע לנו את הכיוון ואת האמצעים המתאימים, הנכונים והמדוייקים.  לבסוף, מסקנותיה של וועדה מעין זו מן הראוי להביא להכרעת האזרחים באמצעות משאל עם.  הגיע הזמן לשוב ולשאול את העם את דעתו בנדון, -  ולעשות מעשה.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דוד ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין