הראיון מתחיל עם מנהל המקום בשוויץ, בו בחר עדי ז"ל לסיים את חייו ובהמשך אני מרואין על זוית הראייה שלי כחולה סרטן בדומה לסרטן בו חלה ובשל כך בחר לשים קץ לחייו..
חשוב להדגיש שאיני שופט, או מבקר את עדי טלמור ז"ל, אלא מציג את הדרך שלי וכמובן שאני מכבד מאד, אנשים הבוחרים לסיים את חייהם בכבוד. |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאוד התרגשתי לצפות בראיון של עם דנה וייס.
מה נותר לי לאחל לך? הרבה בריאות!
נורא מרגש...
ומעורר הערכה.
לצערי, לא יכולתי לשמוע דבר- לא הגיע אליי קול
בראיון, אך עקבתי אחר שפת הגוף וארשת הפנים
המאוד נעימה, שלך.
תודה רבה!
מהרגע בו אנו מודעים לחיים שלנו,
אנו בוחרים כיצד לחיותם.
אני מכבדת את בחירתו של עדי טלמור
כיצד לסיים את אותם חיים.
ולך אביחי, מכיוון שבחרת בחיים והצלחת,
אני מאחלת רפואה שלמה.
רפואה שלמה זה באמת מצויין!
עברת חוויה קשה מאוד ושרדת אותה. בשבילי אתה אלוף!
מחבקת,
ג'ודי.
תודה ששיתפת
מאחלת לך המון בריאות ואריכות ימים.
אין כמוך!
שבוע טוב מחויך.
אביחי,
אני מכבדת את הדרך שבחר בה עדי טלמור לסיים את חייו - בכבוד, בשליטה ובזחיחות דעת.
בכנות, כששמעתי את סוג הסרטן שבו היה חולה ישר חשבתי עליך ועל הדרך השונה שבחרת בה. חושבת שלא כל אחד בנוי כמוך לצאת למסע ולדרך הקשה שבחרת בה על מנת לחיות.
גם עדי היה אדם בודד וכמו שאמרת בכתבה "אם היה מדבר איתי" - לא שיתף אף אחד במה שעבר וכנראה לקח את הגזירה שנחתה עליו כסופית ואין דרך אחרת.
השוני העיקרי גם ביניכם שלך היה עבור מי לחיות, חוץ מעצמך כמובן. שיתפת את הסביבה הקרובה אליך(ואף אותנו ב"קפה") ונעזרת ואף עזרת מתוך המחלה.
מתארת לעצמי שאחרי הכתבה קבלת פניות רבות לשמוע את הצד שלך ותרמת את חלקך הגדול.
רק בריאות ושוב בהצלחה עם הספר החשוב שלך!
סמדר
כל דרך בה הולך האדם הולמת את צעדיו .
כל איש צועד אחרת, יש המניח כף רגל אחת ואת רעותה הנוספת, ופוסע הלאה ונמשכת דרכו , רואה תבונתו והבנתו את נתיבו.
יש ההולך בדרכי תבונתו וצעדיו מכוונים לפי דרכי מחשבתו ואופיו . לכל אחד צעד משלו.
הנושא כאוב.
האירוע בו בחר עדי לסיים את חיו מכובד, נעשה בדיעה מלאה והשלמה .
ידידי
המשך בדרכך הברוכה.
סופ"ש מבורך לך ולבני ביתך.
נר לעילוי נשמתו של עדי טלמור ז"ל.
-
אביחי היקר,
כחברה שליוותה אותך בשנה החולפת בדרך הלוחמנית שלך ובכל שלב במהלך המחלה והטיפולים שאותם תעדת , כל הכבוד אתה אדם אמיץ בעל אמונה שלעיתים היא חלק מאוד חשוב בזמני ההחלמה .חיבוק ענק!
אך , ישנם אנשים כמו עדי טלמור ז"ל שהיה אדם סגור מטבעו , ולהחליט החלטה שכזו דרוש אומץ רב
ואולי אם היה מי שיכול להשפיע על ההחלטה הזו זה לא היה נגמר כך.
מה שנותר זה רק הזכרון של האדם בעל הקול המקסים החיוך שובה הלב וסיפורים מחברים על היותו איש מקסים. יהיי זכרו ברוך.
אביחי, אפשר לומר רפואה שלמה? אפשר...
כאחת שעברה עם בעל ז"ל את כל התלאות במשך 3 שנים...
לדעתי, יש לאפשר לסיים את החיים בכבוד. אם זו הדרך שהחולה בחר.
משום ששלוש השנים שבהם עברנו יחד את המחלה היתה בלתי נסבלת לא לחולה ולא לסביבתו,
מאז שהחלו הטיפולים, כל העולם סביבנו חרב.
מדוע להמשיך את הסבל באם ידוע מראש שבעוד זמן (כל אחד זמן שאול אחר) המחלה תכלה
ותכריע את הגוף...מדוע לתת לסבל לדאגות למצב לקטסטרופה להמשיך בדרך ולסיים בכי רע.
כריסטין
הקשבתי לדבריו של המנהל בשוויץ,וגם לגברת הנכבדה וכמוב לדבריך אביחי יקר....
בהחלט מסכימה שבין הלבן של להסכים מיד ובין השחור של סירוב למיתת חסד.יש המון אפור,, וכדאי שגם בארץ תהייה האופציה הזו קיימת, כמובן בזהירות ובשיקול הראוי...
ולך אביחי היקר והאמיץ,, חיבוק ענק,, יישר כח על המאבק המדהים שבהחלט לא היה פשוט,,והיו בו גם אבני נגף, הן ליוינו אותך במסע הזה...יש דרך אחרת,, ואולי כדאי להמתין ולשמוע ולשוחח עם אנשים שעברו זאת,,
אנני שופטת או מבקרת את עדי,, הוא היה אדם מוכשר ונפלא,,אך גם בחייו דיי זאב בודד,,ששמר באדיקות על פרטיותו..ואולי זה מנע ממנו לשתף את חבריו וסביבתו הקרובה..
מכבדת כל אדם על החלטתו ,,זו האחריות הבלעדית שלו ויש לכבדה,,
תודה ששיתפת,,כל הכבוד על הרוח הפנימית החזקה שלך ועל היעד הנכון של בחירה בחיים
*♥*
תודה על תשומת ה
.
כולו וואחד וטריפו.
למד לכבד ידידך
תבורך.
צפיתי בכתבה.
הייתה לך הופעה יפה שם, חבל שהצגת הספר שלך לא נעשתה בצורה יותר ראויה.
הייתי מציעה לך לסגור דברים כאלה מראש עם התקשורת להבא.
צריך לכבד כל אחד ודרכו
ללא ספק בחירתו של עדי טלמור כואבת אך יש בה משהו אצילי
ואתה אביחי חבר יקר...רק בריאות בריאות בריאות
תודה על השיתוף.