כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    הזקנה ברתה באולימפיאדה

    12 תגובות   יום חמישי, 11/8/11, 20:54

    ברתה זאת היא סיפור הצלחה.

     

    בשנתה ה-93 - חוץ מזה שהיא קצת חירשת, לא עומדת על רגליה וגם לשבת כבר לא יכולה , היא יכולה להזיז את העולם סביב ציר ההישרדות שלה. אחות שמטפלת בפצעי הלחץ שלה כבר רצתה לאשפז אותה בבית חולים סיעודי. כבר הכינה את הניירות. אבל על דבר אחד לא חשבה: שהזקנה תהפוך את הקערה על פיה.

     

    היא כל זמן שהכרתה המינימלית איתה היא תטיל וטו מוחלט. הוטו שלו שווה יותר מהצבעתה של ארצות הברית במועצת הבטחון . צלילותה וזכרונה החד יכולים להפיל 7 שחקני שחמט שמאומנים על 15 מהלכים קדימה.

     

    אז התכנסו מטפליה, כולל בתה הפנסיונרית חתנה שהוא סוס לעת מצוא כדי למצוא פתרון למצב החדש. הובא גם רופא מומחה, פנסיונר בכוחות עצמו כדי לתת הערכת מצב.

     

    הרופא הקשיש והנחמד , קצת חירש בזכות עצמו בדק אותה ועם חיוך מנצח קבע. מצבה לא כל כך נורא, פצעיה בני חלוף המה, והיא עוד תוכל בעזרת השם ( האיש מסורתי) להשתתף באולימפיאדת לונדון בשנה הבאה.

    חתנה , איש חסר סבלנות בדרך כלל , פנה אל הרופא ושאל אותו ישירות: תגיד דר' האם יש צורך לאשפז את ברתה כמקרה סיעודי?

     

    הרופא חייך חיוך רחב ואמר בכל רם של חרש לא היה מפספס את התשובה הזאת: מה פתאום שאל הרופא? הטיפול המסור שלהם מסביב יכול להציל אותה

     

    שניים מהנוכחים התפרצו בשמחה אין סופית: ברתה עצמה שכמעט נפלה מהמיטה מרוב שניסתה לקפוץ מלאת שמחה.

    ואחת המטפלות גם שמחה ; כמעט איבדה פרנסתה , אם חלילה ברתה הייתה מתאשפזת

     

    ומה יש לברתה עכשיו ?

     

    שמחת חיים שמעולם לא הייתה כה גדולה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/8/11 21:10:
      סיפור מקסים. נשיקות לברתה. להתראות באולימפיאדה:-)
        22/8/11 19:52:

      צטט: Zvi Hartman 2011-08-22 19:51:39

      לסיפור של ברתה אין פוסט מורטם

       

      כאשר הוצעה לה ללכת לבית אבות שיטפלו בה כראוי היא אמרה - למה לי? יש לי בבית הכל.

      בלי היסוס השיב החתן, אם את לא הולכת- יילכו בתך וחתנך. היא הופתעה מן ההצעה וגם נבהלה. איך ? איך תלכו- הרי אתכם לא יקבלו בבית אבות?

      דוקא כן, אמר החתן תוך שהוא מחייך לעצמו שהצליח לרגע להפחיד את חמותו. -- אמרתי שאנחנו כבר מבוגרים ושאיננו  עומדים בעומס  וצריכים השגחה.

       

      רגע , איזה עומס יש עליכם?

       את חמות יקרה, את !!

      אבל, רגע, אם תלכו לבית אבות, מי ישגיח עלי?

      החתן קרץ עם עין אחת, " פראיירים אחרים ברתה- ואת כבר תמצאי אותם.

       

        21/8/11 07:05:

      צטט: רונה ב 2011-08-21 00:18:39

      אוהבת את

      ברטה עם

      שמחת החיים

      שלה

       

      זה לא שמחת חיים- זה שמחת הניצול של האחרים

        21/8/11 00:18:

      אוהבת את

      ברטה עם

      שמחת החיים

      שלה

        20/8/11 18:00:
      אצל ברתה במיטה :)
        14/8/11 05:56:
      הגיל האמיתי הוא לא הגיל הביולוגי אלא הגיל המנטלי. עד מאה ועשרים צלולים ומלאי שמחה.
        13/8/11 11:18:

      ניסיתי למצוא קצה של אצבע. ולא יצא,

      שולחת לברטה וגם לך. משו אחר במקום.

      ליום השביעי שאני לא סופרת כמו המסורתי...

      אגב. לדוקטור. שלום,

       

      ''

       

      [הגשר של לונדון. עומד. . ]


      :)))


       

        13/8/11 06:48:

      צטט: בניp 2011-08-12 22:02:20

      העיקר שמחת החיים הגדולה...

       

      והבריאות כמובן

        12/8/11 22:02:
      העיקר שמחת החיים הגדולה...
        12/8/11 16:11:

      פעם  אחת ,היה  גבר  שחלק  אינטימי  שלו היה  נגוע  בבעיה

      הרופא  עימו  התייעץ  קבע  בפסקנות .."לחתוך"...

      האיש  נבהל , וגילה  שיש  אפשרות להתייעץ  במומחה הישאלי ,אליו  הלך עם המון  כסף, ובדיקות

      מה  אתה  אומר  דוקטור ???  .."לחתוך"...  אין  ברירה..   אמר המומחה הישראלי

      הגבר  שאל ביאוש  יש תיקווה ?  המומחה  טען  שהמורה שלו בארה"ב אולי  יכול  למצוא פתרון

      אחרי  הרבה עשרות אלפי  דולרים ,בדיקות, ושבועות של המתנה  למומחה  העולמי.. היגיע  זמן ההחלטה.

      לחתוך  ?? שאל  החולה ...

      אין צורך,  אמר  המומחה הבין לאומי...........

      זה יפול  לבד...............


      מסקנה:  ההווה  והסוף ידועים. את  המסלול  ( והמנגינה)  בין לבין, אנחנו  צריכים  לבחור, ורצוי בחיוך

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2176169/

        12/8/11 15:11:
      הקפה של ברתה.... :)))
        11/8/11 23:23:
      אז כששפוף ורע על הלב ללכת אל ברטה....שמחת חיים מאריכה שנים...יפה כתבת

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic