מהפכות ועל מה שביניהם

לצפייה במסך מלא

מהפכות ועל מה שביניהם

‎24

אקטואליה

53 תגובות יום שבת, 13/8/11, 09:13

טוב, אני יודע שאני מגזים, אבל גם קורא עיתונים, וגם מסתובב בבתי הקפה של תל-אביב, וגם יודע שכל אותם נותני העיייצות למיניהם (לפעמים דוקטורים לכלכלה, מרצים באונברסיטה, פרסומאים, פוליטיקאים וכ"ו וסתם נהנתנים, וגםפוליטקאים נהנתנים) יודעים שברגע שמפגיני המחאה ישבו לרשום את רשימת התביעות.. כמה בלונים יתפוצצו, בשל שנאת אחים. כוון שכל אחד יודע בוודאות שלו, ורק לו מגיע להיות בין הראשונים לקבלת המתנות (שהוא בדרך כלל בהמשך משלם עליהם מחשבונו הפרטי כלומר מהאובר).

לדעתי מהפכה תהיה ברגע שיקום מישהו מאנשי הוועדים הגדולים במדינה, ויגיד "חברה הגזמנו" (לא אחד העובדים מטעמי בטחונו האישי) כשיקום אחד!!! אחד!!!!! כזה אדע שבעם ישראל מתחילה מהפכה!. אבל אל חשש אפשר לישון בשקט זה לא יקרה. מקסימום יצמצמו בעשרה אחוזים את המתנות לחגים הבאים עלינו לטובה.... אחד כזה, יגרור אחריו הרבה אנשים, שאכפת להם גם מה שנקרא "מדינת ישראל" ולא הם עצמם. אני מחפש את האחד הזה. הוא המהפכה כולה!!!. הוא ה"צדק החברתי" (ובחברה שבה הוא עובד הוא כנראה יקרא "סדק חברתי")

......................................

ולטייקונים:

פעם בתקופת הטירוף הפרטית שלי, כשהחזקתי משרד עם 13 עובדים, ונלחמתי את מלחמת הקיום שלי ושל עובדי, בדרך כלל מול משרדי הממשלה למיניהם ושלוחותיהם במערכת הבטחונית. נסעתי ל"מוסקיגן" עיירה ליד אגם שיקגו להגיש מכרז להכנת ספר אחזקה וקטלוג למנוע במערכת צבאית מסויימת. זו עבודה יחסית גדולה והיה כדאי לנסוע עד לשם. היות ובתחילה מסיבות מסויימות לא הודיעו לי כלל על העבודה, נאלצתי ברגע האחרון להחליט ולהגיע לאותו מפעל בארבעה טיסות. לאירופה (נהנתי מחניית הבינים) ומשם לניו-יורק (יום בטיול גלריות) ומשם לשיקגו, ובהמשך מטוס מונית קטן עם 10 מושבים לעיירה קפואה מכוסה שלג ב"מוסקיגן". ובחזרה, (ארבעה ימים במנהטן בסבוב גלריות ומוזאונים). לא אלאה אותכם בהמשך הסיפור על המכרז שלא קיבלתי ועל המפעל הריק מאדם שרוקן גם את כל העיירה כולה מאדם וכ"ו ,שהוא סיפור בפני עצמו. אבל היום כשאני חושב על טייקונים...., ואני בטוח שהם היו נוסעים ל"מוסקיגן" שלהם עם מטוס פרטי מהודר, אפילו אולי ג'קוזי, יודע בוודאות שהם מקבלים כל שעה, אחרי סינון מזכרותיהם, "רק" 100 מכתבים ודרישות לטפל בהן, ללא רגע אחד פנוי לשבת בלי כלום בראש, ולהנות מכוס קפה בבית קפה במנהטן. כל שעות הטיסה הלוך חזור מכתבים, קריאת דוחות, דרישות משפחתיות אין סופיות, חתימות על חוזים ועוד ועוד...אם יש אנשים שאוהבים את צורת החיים הזאת, מי אני שאתנגד. מגלגלים מליונים... הם בסך הכל עובדים אצלי,. הם השליחים שלי לחלוקת העוגה הציבורית. תרדו עליהם, העוגה תתכווץ. אלוהים נתן לנו כמה עשרות שנים לחיות, וזהו אם כל אחד יחפש באמת את האהבה שלו לעשיה, ולא יסתכל על הדשא של השכן ויסתפק במה שיש לו דיינו.

ונכון שיש בינינו שאין להם ממה לחיות, ואני מקווה מאוד מאוד, שהמחאה הזאת תגיע לבעיותיהם משום מה יש לי הרגשה שהם לא מיושבי האהלים (הם נמצאים שם, ראיתי. אוספים את הבקבוקים מפחי הזבל) וגם הם חייבים לדעת שהאהבה שהם מעניקים לילדיהם, והמאמצים שלהם לשלוח את ילדיהם ללמוד, היא, ההשקעה הגדולה ביותר בבורסת החיים. (אני שונא לתת שמות אבל ראו ערך "כחלון" ומשפחתו שעוד יגיעו רחוק)

תרדו מהטייקונים ושאר אנשי הדשא של השכן.

באחד ממוספי השבוע של ישראל היום, נתקלתי באוסף משפטים שאמרו מהפכנים. אולי בשל הירושה הגינטית שהוריש לי אבי, נמשכתי למשפט שאמר ז'בוטינסקי: "אחת הסיבות למהפכה היא הקינאה", והוסיף "בעצם, זו הסיבה היחידה".

.........

ואגב שכחתי דבר חשוב... ביום חמישי האחרון ב.ה. ובמזל טוב נולד נכדי החמישי לבני גיא ולאשתו הנהדרת ענת. אח לאפרת אהובתי הקטנה. והשמחה רבה

דרג את התוכן:

תגובות (53)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

שירה

פוסטים אחרונים

ארכיון