אם יש משהו שונה בתקופת נשיאותו של הנשיא סבסטיאן פניירה, מלבד היות ממשלו נציג הימין - מרכז, הוא רמת התסיסה הציבורית הגואה בתקופה קצרה יחסית מאז נבחר במרץ 2010. פיניירה נבחר תחת ההבטחה להקים ממשלה של מצויינים ולחסל את העבריינות, זו היתה ההצדקה למנוי קבוצת אנשי עסקים לשרים. ה"תקלה" הראשונה התגלתה עד מהרה כשנתגלו ניגודי אינטרסים במלוי תפקידם. כך למשל, מזכירת הממשלה המתפוטרת וון באאר נמנית בין בעלי חברת הזרעים "באאר", אשר תיהנה מחוק הפרטת יצור הזרעים שהתקבל בממשלה. שר החינוך המתפטר חואקין לוין (רחוק מלהיות יהודי) הודה שנמנה בין בעלי ה"אוניברסיטה לפתוח", אף שהחוק אוסר על רווחים בהשכלה הגבוהה. תוצאות הסקרים שהראו ירידה תלולה בפופולריות של השר חייבו אותו להתפטר. באשר למדיניות להורדת שעור העבריינות, הנתונים מראים שהיתה עליה ב- 5% בששת החודשים האחרונים. הפעם מקרה לוין לא חזר על עצמו, שר הפנים, רודריגו הינצפטר (יהודי), נהנה מאמון מלא של הנשיא ונמנה בין מקורביו, כך שלא נראה כי משרתו בסכנה. אחד ממוקדי התסיסה, שאינם שוככים בינתיים, הוא של סטודנטים ותלמידי תיכון, אליהם הצטרפו גם הסגל של מוסדות החינוך והאקדמיה. מחאתם נמשכת כבר יותר מ- 90 יום, משתקת את כל מערכת החינוך הציבורית וכוללת יותר ממיליון סטודנטים ותלמידי תיכון מתוך 23 אוניברסיטאות ויותר מ- 500 בתי ספר תיכוניים. עיקר דרישותיהם הן חינוך יסודי ותיכוני חינם באחריות המדינה, קץ לרווחים הגורפים של מוסדות חינוך והשכלה פרטיים ועיגון בחקיקה של הזכות הבסיסית לחינוך ציבורי, חינם ואיכותי. תגובתו של מחליפו של לוין לא היתה מעודדת כשהצהיר מיד עם כניסתו לתפקיד שהממשלה לא תיכנע ללחצים. במטרה להביא להורדת המתיחות הגוברת, הכוללת כבר התנגשויות אלימות ומעצרים של סטודנטים, יזמו חברי פרלמנט "שולחן עבודה", ניסיון ליצירת הדברות ומשא מתן בין שני הצדדים. הסטודנטים וסגל האוניברסיטאות הגיבו בחשדנות רבה כלפי יוזמת הפוליטיקאים מתוך ניסיון העבר ועקב התגובה הקשה של המשטרה כלפיהם. המוחאים נגד הפרטת החינוך מתייחסים בחוסר אמון מוחלט כלפי המערכת הפוליטית, כולל השמאל, ששלט בשמונה השנים האחרונות, ובעיניהם הוא אחראי לא פחות מהימין היום במצב הקשה של ההשכלה בצ'ילה. מוקד נוסף פרץ באזור דרום – מרכז צ'ילה, בעיר החוף דיצ'אטו, כשאלף איש חסמו כביש המחבר לעיר הגדולה באזור קונספסיון. הסיבות למחאתם היתה הפיגור המשווע בשיקום העיר, שנפגעה קשות ברעידת האדמה בפברואר 2010. בתגובה נשלח כוח מיוחד לפזור הפגנות שפעל באלימות, אלא שהאירוע הונצח ושודר באינטרנט. בעקבות המראות הקשים, אלפים יצאו להפגנות כמעשה הזדהות עם תושבי דיצ'אטו בעיר קונספסיון וערים אחרות. מוקד שלישי לתסיסה חברתית היה מכרה הפחם באי ריאסקו בדרום צ'ילה. ארגונים ירוקים ותושבי האזור מובילים את המאבק נגד הפקת פחם מתוך המכרה "חורף" מכיוון שהפגיעה הסביבתית תהיה אדירה לחי ולצומח באזור. הפרוייקט, שמיועד לספק פחם ל- 20 תחנות כוח, הופקד בידי חברת דלק גדולה (קופק) וחברת ספנות (אולטרמר), ונתמך בלהט על יד הנשיא פיניירה, שבקמרה הוא בעל מניות בחברת הדלק. כדי להרגיע את הרוחות, הושגה דחיה זמנית בביצוע החלטת הממשלה, אולם, ביום שישי האחרון אשרה הממשלה את הפעלתו של מכרה הפחם הפתוח בפטגוניה הצ'יליאנית. כדי להשקיט את המהומה, הוכנסו יותר מאלף הסתייגויות או הערות להחלטה הסופית, ונוספה התחייבות צפויה של הממשלה להקפיד ליישם את ההסכם המאושר ככתבו כלשונו. הנושא המוביל שפתח את גל המחאות הוא פרוייקט "הידרואייסן" בפטגוניה הצ'יליאנית הדרומית. מדובר בפרוייקט אדיר שיגרום לשנוי הנוף לחלוטין במטרה להקים 5 תחנות ליצור חשמל על נהרות גדולים באזור הדרום. הפרוייקט נמסר לידי שתי חברות גדולות פרטיות ליצור חשמל, שעם השלמתו ישלטו על 80% מיצור החשמל במדינה. ההחלטה בעד הפרוייקט התקבלה כפי שהיתה צפויה במאי 2011 על ידי הממשלה, ומיד הוציאה את המונים לרחובות למחות נגדו. עוד לפני אישורו כ- 61% מהציבור הביע את התנגדותו, למרות מסע ההסברה של הממשלה, שרק העלה את שעור ההתנגדות ל- 74%. אבל, ממשלת פניירה לא רוצה לגלות סימני חולשה, דובר הממשלה הצהיר אתמול ש"צ'ילה לא תישלט על ידי הרחוב". אבל מחאת הסטודנטים, שהיא הרעשנית והמסוקרת ביותר ושום פתרון לא נראה באופק, רק מתעצמת. הנשיא עצמו הצהיר ש"אין דבר שהוא חינם בחיים", והציע שתי הצעות שנדחו על ידי הסטודנטים. בינתיים, בפרלמנט יידונו בימים הקרובים שתי הצעות חוק שמנסות לענות על חלק מהתביעות של הסטודנטים על ידי הקלה באשראי ובהלוואות שניתנות לרכישת השכלה. אי אפשר שלא למצוא מאפיינים דומים בין מה שמתרחש בצ'ילה בימים אלה לבין מחאת האוהלים אצלנו. נראה שגם לא מקרה הוא שכמעט ולא מתפרסמות ידיעות על המתרחש בצ'ילה בתקופה האחרונה. הבדל אחד בולט בינתיים הוא בתגובת השלטון, גם אם מדובר על דמוקרטיות מבוססות, בצ'ילה המשטרה מפזרת את המפגינים בכוח ואלימות. |