כמה זמן ימשיכו 51 אחוז מאזרחי המדינה לשאת על גבם את ה 49 אחוז הנותרים?למה רופאים, אחיות, שוטרים, מורים, עובדים סוציאליים ועוד רבים אחרים, לא יכולים לחיות בכבוד בארץ הזו?איזה סיבה יש לפערים גדולים כל כך בחברה הישראלית ולמה מדיניות המס היא כזו שמיטיבה עם העשירים על חשבון מעמד הביינים?למה קבוצות מיעוט זוכות לתקציבי ענק על חשבון הציבור הרחב ולמה לעזאזל אי אפשר לחיות בכבוד בארץ הזו? למה, אתם שואלים? כי יש מי שמאמין ומיישם את המדיניות הזאת, זה למה.

המחאה של יולי - אוגוסט 2011, היא הדבר הטוב ביותר שקרה לחברה הישראלית מזה שנים. "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת" כמאמר השיר. מסתבר שאפשר וצריך לשנות את זה. הציבור התעורר ולכן הציבור ישנה בפראפרזה על שירו של שלום חנוך. אבל מחאה לא תספיק, צריך לבנות כאן סדר חברתי חדש שיבטיח חברה צודקת וסולידרית יותר. אייך עושים את זה אתם שואלים? בקלפי. ברגע שפוליטיקאים ילמדו שעל מדיניות כמו שהייתה כאן לאורך שנים, משלמים, הכול ישתנה ומהר. המציאות בה אנחנו חיים לא נולדה יש מאיין, יש מי שבנה אותה מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה והוא עדיין מאמין בה. הסכנה הגדולה ביותר היא שיעוורו את עיננו בהזזה של כמה מיליארדים מכאן לשם בשביל ל"הרגיע את ההמון הזועם". אם רוצים באמת שינוי, בבחירות הבאות צריך ללכת לקלפי. רק משם יבוא השינוי. כמו שאמר חבר טוב שלי, מספיק היה לנו  "ישראל בייתנו", היגיע זמן שיהיה לנו "ישראל אוהלנו".