על תשוקה, אהבה ובכלל על קשר אנושי.
תשוקה – אני רואה בה בסיס בלתי נמנע לקשר, בסיס שהוא "חוק טבע" כמו כל חוק אחר . כך התפתחנו אבולוציונית, לכשהענף של ההומו ספיינס נבט מהגזע המשותף והתפתח בנפרד.
וכך, משפיתחנו מוח בעל נפח גדול יותר, משנרכשה יכולת החשיבה האנושית והתקשורת המילולית, איבדנו מאפיינים שהיו משותפים לנו ולבעלי חיים אחרים, ובניהם הזיהוי באמצעות הפרומונים. לא עוד התרוצצות סביב הנקבה, לא עוד רק הצגה של פרישת כנפיים מרשימה, או התהדרות בצבעים מרהיבים או סממן אחר של חוזק גופני – אלא אותה תשוקה סמויה, שכל אחד ואחד מאתנו חש בה ולא אחת היא מטרידה את מנוחתנו. האשה זמינה להתעברות לא רק בימים מסויימים שהפרשת הפרומונים מדווחת עליהם לסביבתה, אלא במהלך כל אותן השבועות שמן הביוץ ועד לכלותו. ולכן נחוצה התשוקה . לכן נדרש כאן אותו "חוק טבע" שבגינו התשוקה תתעורר בכל רגע אפשרי. נידונו לחשוב על מין, לפנטז אותו וליישמו.
אבל, הרי כבר שנו רבותינו כי "מותר האדם מן הבהמה" (ולא אגרוס, לעניין זה את "האין" של קוהלת). כן , נעשתה כאן סובלימציה. אנחנו מעדנים את שנגזר עלינו באמצעות האהבה. וכך ראוי שיהיה .
אהבה, עדנה , חיבה והערכה – זה התמהיל שלו אנו זקוקים. אחרת נגיע למה שפרויד אמר "על ההשפלה הכללית ביותר של חיי האהבה", פרויד (1910 - יש כאלו שהוא מיושן עבורם) משתמש בביטוי "זרימת החיבה" שנדרשת לשם "מעשה אהבה תקין במלואו". הוא מציין שלשם כך , מן ההכרח שיתאחדו שתי זרימות של רגש: זרימת החיבה, והזרימה החושנית.
אלא שבמקרים רבים זה פשוט לא קורה, וזה עצוב, כי "אנשים כאלה, באהבתם אין הם משתוקקים, ובאשר תשוקתם שם אין הם יכולים לאהוב". ואני מתייחסת כאן לאותם אנשים שרק כשמושא-המין ממלא לגביהם את תנאי ההשפלה, רק אז יכולה הזרימה החושנית לזכות אצלם לביטוי חופשי. אולי זה הבסיס שעליו מושתתת הנהירה אחר זונות?
זוגיות היא לא עניין של מה בכך. אין זה מתווה של קסם. לא. זו עבודה סזיפית ששכרה בצידה. ולעניין זה אני סבורה שצדק אלבר קאמי כשכתב שעלינו לראות את סזיפוס מאושר.
אז, כן , בכל סוג של זוגיות, אם בנישואין או בקשר זמני או אפילו במפגש חד פעמי בין גבר לאשה (ופנייתי זו היא לשני המינים) – זיכרו שלפני הכל, ומעל הכל כולנו ייצורי אנוש. רגישים, חשופים לפגיעה, משתוקקים, מקווים, מפנטזים, ובעיקר בעיקר מחפשים את האושר – להרגיש טוב עם עצמנו ועם זולתנו. בואו קודם כל ונאהב במובן הכי רחב של המילה - אהבת האדם באשר הוא אדם. חג אהבה שמח . |