בצהרי היום, נראה שקט למדיי, במאהל בשד' רוטשילד. ולעוברי האורח, השגרה נראית כסדרה.

פה ושם, נראים אזרחים, המנצלים את הזמן הקצוב, להרגע מצרות היום.

בעוד שמנגד, ישנם כאלה המשתפים בתסכולם...

חלקם מדרי המאהל, ממלאים את המצברים לקראת פעילות הערב...

בעוד האחרים, משתפים את עוברי האורח, בקשיי המגורים במאהל...

אך קשה להתעלם מתוכנם של השלטים, הנכתבים מתוך הכאב החברתי...

ונדמה שהעשיה ממשיכה, גם בשעות השקטות של המנוחה.

ובניית מייצגי המחאה, ממשיכה בעשייתה...

ולעת ערביים, נוכחותם של המוסיקאים, לא נפקד במאהל.

כי מוסיקה ואמנות אינה מותרות, אלא צורך נפש.

ועדיין, קול מחאתם של האמנים טרם נשמע... 

כל זאת  כשמנגד מתקיימים להם, כנסי ההידברות של ראשי המחאה, ושל הקבוצות החברתיות השונות,

במוקדי המאהל השונים.

יש, ומגיחה לה באופן פתאומי, אישיות ציבורית או ידועה, מלווה במצלמות...

(הפעם זה שמואל פלאטו שרון)

אך לא נראה שהיא זוכה לתשומת לב יתרה.

כך מסתיים לו לאיטו, יום נוסף בפעילות המחאה.

האם ישנם הישגים חברתיים נוספים מיום זה?

ימים יגידו.

דבר אחד בטוח - ריח טוב, של שינויים חברתיים מתפזר באויר...