| לא רוצה 'שלום'. לא רוצה 'שלום'. טוב לי ככה. לא רוצה לוותר. לא רוצה שיחזירו את הגולן לסוריה. לא! לא בתנאים כאלה. לא מתוך פחד. לא מתוך לחץ. מערכת יחסים אמורה להתפתח אט, אט. קודם כל, אני אומרת, שיוכיחו מעט רצון טוב וכוונות של קירבה. מה למשל? שיתעניינו בנו, שיזמינו להתארח בסלון שלהם, שינפנפו לפעמים לשלום שם מעבר לגבול, שיפגינו מעט סימפטיה ידידותית, שישתתפו בועידת אנאפוליס. האמת, אם הם היו נחמדים, מה'כפת לי לוותר. תחשבו איזה כיף זה יכול להיות, ה'שלום' הזה. גבולות פתוחים, סטייל אירופה. בימי החופש הארוכים נוכל לקחת את הילדים, להעמיס בשר, ביסלי ואורנג'דה ולדהור בג'יפים שלנו עד תורכיה... לעבור בדרך בלבנון, לעצור בצור, לבקר בצידון, לבלות בחופיה היפים של "פנינת המזרח התיכון". בערבים נוכל לפזז בדיסקוטקים, להמר בג'טונים, לבלות במועדוני הלילה, להדביק שטרות של כסף על איזה רקדנית בטן יפיפיה... להמשיך דרך סוריה, לבקר בארמונות, בסמטאות הרובע היהודי... בואכה בכיף עד איסטנבול. דמיינו לעצמכם את החופש הזה... המרחבים הפתוחים... למה לא? אבל, אז לרגע אני חושבת שבעצם עברנו כבר מערכת יחסים דומה. זה יהיה טפשי לא ללמוד מהניסיון. הנה, ויתרנו על סיני ומה יצא לנו מזה? פחד אלוהים. מי היה מאמין! פיגועים בחופיה הקסומים של הסיניה. הישראלים אינם נוסעים עוד בשיירות דרומה. מעדיפים לטוס מפה, הרחק לאירופה. בימי החופשות, מדרימים, מקסימום, עד אילת. כך, בשאון וההמולה ההמוניים האלה הולכים ומתמעטים להם מצבורי האלמוגים והים הופך אט אט למדבר. אני, אני כבר ותיקה, איך לומר, מהדור של האסימונים (המחזרים היו מציעים לך אסימון ומפטירים סמוקי לחיים, "כשתגדלי - תתקשרי"). אני זוכרת דברים. יש לי כבר היסטוריה. בימים ההם התקשורת לא היתה מסובכת. פשוטה. כיום, אין בעיית תקשורת גדולה יותר מזו של מטייל נלהב, המתאווה לנפוש בחופי סיני לבין פקיד משמר הגבול המצרי המגלם את תפקיד ה'שפיץ של הביריוקרטיה'. שעות על גבי שעות עמדתי שם נבוכה, במתחם המעבר. גם כן חופשה. ואז כשסופסוף נחלצים מבקורת הדרכונים עולים על מונית. הבדואים נוהגים שם כג'ינים ברכבת שדים במרצדסים מרחפים... אוטוטו מפספסים את הסיבוב והנשימה שלי מבקשת להקיא... בכלל, שאלתי את עצמי, מה קרה לשנטיות שלהם? מי שזוכר את הימים היפים של סיני, טרם החזרתה לידי המצרים, לא זוכר שמחת עניים יותר מאושרת מזו... ובכלל, לא הספקתי לבקר בפרמידות. נראה לכם סיכון סביר לנסוע היום לבקר במצרים? אז איזה 'שלום' הולך להיות פה?... טוב שאני לא ראש ממשלה. |