
מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה הילדים שלי והנכדים שלי צריכים לחיות בצל אימת הטילים ולהתנהג כאילו שאלה החיים האמיתיים? למה הם לא יכולים לישון בשקט? לשחק בשקט? ללמוד בשקט? לעבוד בשקט? לאכול בשקט? לאהוב בשקט? למה הם צריכים להתנהג כאילו כלום לא קרה? מה כל כך נורמלי באזעקות האלה? בקולות הנפץ? במזל או באי-מזל של בול-פגיעה? האם ההפצצות האלה נסבלות רק בגלל שזה קורה ב''פריפריה'' ולא בתל-אביב, בלונדון, או בניו יורק? מה צריך לעשות כדי שה''מציאות'' הזו של ''גראדים'' תיפסק? למחות? איפה? בשדרות רוטשילד? בעזה? בדאונינג סטריט 10? בבית הלבן? באו''ם?
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רותי על שהנך מציינת את המציאות הלא נורמלית כאן. זה לא נתפס על הדעת עד שחווים את צליל האזעקה שמקפיצה את הדופק ועוצרת לנו את הנשימה לכמה דקות ארוכות. אף מדינה ריבונית ומתוקנת לא היתה מאפשרת שיגרת חיים לא נורמלית כמו זו.