נשיא איגוד לשכות המסחר הגיש אתמול  לשר האוצר תוכנית רפורמה מקיפה במערכת המיסים במטרה להקל על מעמד הביניים.

הדוח הוגש במקביל ליו"ר וועדת רוטשילד, פרופ' טרכטנברג,  

רפורמת המיסוי כוללת, בין השאר: הפחתת הבלו על הדלקים, הפחתת מס קניה על רכישת מכוניות, ביטול המיסוי על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, ריווח מדרגות המס הישיר על הכנסות יחידים, קביעת מס חברות אחיד לכל החברות במשק וביטול ההפחתות הדרסטיות במס החברות למפעלים מבוססים

איגוד לשכות המסחר גיבש רפורמה מקיפה במערכת המיסוי, במטרה להקל את נטל המס על מעמד הביניים והשכבות הנמוכות תוך הגדלת מקורות המימון. את הרפורמה הציג אתמול עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בפגישה עם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, והיא הועברה לפרופ' עמנואל טרכטנברג, העומד בראש 'ועדת רוטשילד' ולחברי הוועדה.

רפורמת המיסוי כוללת שורה של נושאים אשר ישפיעו על מבנה מערכת המס בישראל, ויביאו לצמצום יוקר המחיה, להגדלת ההכנסה הפנויה ולמציאת מקורות מימון חלופיים. כזכור, לין שימש בעבר כממונה על הכנסות המדינה ובתקופת כהונתו הוביל יחד עם הצוות המקצועי באוצר, רפורמה חסרת תקדים במערכת המס, שכללה לא פחות מ 52 דברי חקיקה, כולם בכיוון של ביטול מסים ופישוט מערכת המס.

בין השאר כוללת הרפורמה הפחתת הבלו על הדלקים, ביטול המיסוי על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, הפחתת מס הקניה על רכישת כלי רכב, ריווח מדרגות המס השיר על הכנסות יחידים, ביטול הטבות במס החברות למפעלים מבוססים וקביעת מס חברות אחיד לכלל החברות במשק. יחד עם זאת, הרפורמה דוחה את הכוונה להפחית את שיעורי המע"מ בטענה כי צעד זה יהיה חסר משמעות ממשית על הציבור אולם יגרום לאבדן הכנסה גדול למדינה.

להלן עיקרי הרפורמה במערכת המסים המוצעת ע"י נשיא איגוד לשכות המסחר:

הפחתות מיסים:

1. הפחתה משמעותית של הבלו על בנזין וסולר. "בנזין וסולר הם בעיקרם מוצר עבודה, המשמשים לתחבורה ציבורית, להובלת מטענים, לרכבי שירות ולהסעת עובדים למקום העבודה. הכנסות המדינה מבלו הינן משמעותיות ביותר - 15.4 מיליארד ₪ בשנת 2010. הפחתה הדרגתית תהיה ראויה ביותר והיא גם תורגש ותוערך על ידי הציבור הרחב. תהיה לכך השפעה אף על תעריפי החשמל."
2. הפחתת מס הקניה על רכישת כלי רכב. "מס הקניה על רכישת כלי רכב עדיין גבוה מאוד בהשוואה למדינות המערב. ההכנסה למדינה היא משמעותית ביותר - בשנת 2010, 8.48 מיליארד ₪. הפחתה של מס הקניה אפילו בשיעור מוגבל תתבטא ותורגש מיד במחירי הרכבים."
3. ביטול מס הרכישה והמע"מ על רכישת דירה ראשונה על ידי זוגות צעירים עד לסכום של 2 מיליון ₪. "זהו המקרה היחיד שבו הייתי ממליץ לבטל את המע"מ, כנגד העלאת מע"מ על שירותי תיירות חוץ. השקעה בדירת מגורים היא ההשקעה ההונית המאסיבית והמכבידה ביותר על מרבית הזוגות הצעירים בישראל. "
4. הפחתת מכסי המגן על יבוא מוצרי המזון. "כיום מכסי מגן ברמה דמיונית על יבוא מוצרי מזון וגידולים חקלאיים; על יבוא בשר בקר – 190% מכס, יבוא תפוחי אדמה – 230% מכס, מלפפונים 170% מכס, חלב ושמנת מרוכזים – 212% מכס וכן הלאה וכן הלאה. יש להפחית את מכסי המגן הדרגתית, צעד שיוזיל מאוד את מחיריהם של מוצרי המזון. מהלך זה הוא בלתי נמנע נוכח יקור מוצרי המזון בעולם והצפי להמשך ייקורו. "
5. המשך תהליך הפחתת מס החברות עד לרמה של 20% אך באופן הדרגתי יותר. "זהו יעד שחשוב להשיגו כמאיץ צמיחה במשק ולצורך שיפור כושר התחרות של ישראל מול כלכלות העולם."
6. הורדת רמת המס הישיר (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) ברמות ההכנסה של עד 40,000 ₪ לחודש והעלאתו הדרגתית לרמות ההכנסה הגבוהות והגבוהות מאד. "יש לשנות את מבנה מדרגות המס ולהתאימו למציאות העכשווית. מהלך זה חשוב לעשיית צדק חברתי מאה מונים יותר מכל מהלך אחר בתחום המסים.
7. הפחתת נטל המס הישיר עד לרמת שכר של 5,000 לסכום של 50 ₪ בלבד (1%), במקום 239 ₪ כיום. "למהלך זה חשיבות בהגדלת ההכנסה נטו של שכבת מקבלי השכר הנמוך בישראל. הוא יכול להיעשות כנגד ביטול מס ההכנסה השלילי שבמהותו אינו שונה במאומה ממתן קצבת סעד לאדם עובד. אדם עובד מן הראוי שישתכר בכבוד ושלא יהיה זקוק לקצבת סעד. "
8. אסור להעלות את מס החברות. הפחתת מס החברות ברמה שווה לרוחב כל המגזר העסקי נתנה דחיפה עצומה למגזר העסקי כולו. מסיבה זו גם נוצרו מקומות עבודה נוספים רבים והתוצר עלה בעשור החולף בכמעט 75%.

מקורות מימון:

1. לא להפוך את המע"מ למס סלקטיבי. "יש לשמור על מס זה על מנת שנוכל להשיג את יעודיו המקוריים. הווה אומר, מס עקיף אחיד ושווה המהווה ככל האפשר את המס העקיף היחיד בישראל."
2. לא להפחית את שיעור המע"מ. "הפחתת המע"מ באחוז אחד או שניים תהיה אפילו בזבוז שכן לא תהיה לכך השפעה משמעותית על הורדת המחירים במשק. לדוגמא, מוצר שמחירו 100 ₪ במקום שיימכר ב 116 ₪ ימכר אולי ב 115 ₪ או 114 ₪, זה חסר משמעות מה עוד שהורדת המע"מ לא בהכרח מפחיתה את המחיר לצרכן." אחוז אחד של הפחתת מע"מ שקול להפסד של 3.6 מיליארד שקל בהכנסות המדינה.
3. ביטול ההטבות המופלגות במס החברות שניתנו למפעלים המבוססים, בשווי של 5.5 מיליארד ₪, במסגרת חוק עידוד השקעות הון. "חוק עידוד השקעות הון כבר אינו חוק לעידוד השקעות הון. הוא הפך לחוק של מתן שיעורי מס חברות נמוכים מאוד למפעלי תעשייה מייצאים. הוא שולל הטבות מס שהיה אפשר לתעל לחיזוק הפריפריה. 74% מהטבות אלה מתועל למפעלים במרכז הארץ שאין להם שום בעיה של רווחים או תזרים מזומנים ואשר כושר התחרות שלהם מול העולם גבוה.

לדברי לין, לוועדת טרכטנברג ישנה הזדמנות פז, חד פעמית, להציג רפורמה מקיפה במערכת המיסוי בישראל, ולא להסתפק בשינויים קוסמטיים בלבד שלא ישנו כהוא זה את נטל המיסוי. הרפורמה אותה מציע האיגוד מאזנת בין הקלה ממשית בנטל המס המוטל על הציבור, עידוד ההשקעות ויצירת מקומות עבודה חדשים לבין מציאת מקורות מימון חלופיים תוך מניעת פריצה תקציבית.