רִגְעֵי אַהֲבָה

אֲטוֹפֵף בְּחַצְרוֹתַיִךְ

כִּי בְּךָ חָשְׁקָה

נַפְשִׁי הַמְּיֻסֶּרֶת

בַּחֲלוֹמִי הַגָּדוֹל.

לְהַרְפּוֹת יָדַיִךְ

מִפָּנַיי.

תָּוִים שֶׁל שִׁירָה

בִּקַּשְׁתִּי לִבְכּוֹת

אֵלַיִךְ ,

נוגנת  נָשַׁמְתִּי

כִּנּוֹרוֹת נַפְשִׁי

אַהֲבָה.

לְמֵבִיא דְּרוֹר

לְמַחְשְׁבוֹתַי הָרַבּוֹת

ואלייך,

נוֹסְקִים מִלּוֹתַי

לְשׂוֹרְרוֹת נְהַדְּרֶה

וְצִפּוֹר גַּן הָעֵדֶן

מְחַיֶּכֶת  בְּנַפְשִׁי

בְּנִפְלָאוֹת אֲהָבִים.