רִגְעֵי אַהֲבָה אֲטוֹפֵף בְּחַצְרוֹתַיִךְ כִּי בְּךָ חָשְׁקָה נַפְשִׁי הַמְּיֻסֶּרֶת בַּחֲלוֹמִי הַגָּדוֹל. לְהַרְפּוֹת יָדַיִךְ מִפָּנַיי.
תָּוִים שֶׁל שִׁירָה בִּקַּשְׁתִּי לִבְכּוֹת אֵלַיִךְ , נוגנת נָשַׁמְתִּי כִּנּוֹרוֹת נַפְשִׁי אַהֲבָה. לְמֵבִיא דְּרוֹר לְמַחְשְׁבוֹתַי הָרַבּוֹת
ואלייך, נוֹסְקִים מִלּוֹתַי לְשׂוֹרְרוֹת נְהַדְּרֶה וְצִפּוֹר גַּן הָעֵדֶן מְחַיֶּכֶת בְּנַפְשִׁי בְּנִפְלָאוֹת אֲהָבִים. |