כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי שמץ של טירוף? שאלה השלהבת את הברוש

    9 תגובות   יום שלישי, 16/8/11, 12:59

    "איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי שמץ של טירוף" – שאלה השלהבת את הברוש


    "איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי שמץ של טירוף?" שואלת השלהבת את הברוש השאנן, הזקוף, הגאה והיציב, בשירה של זלדה 'שני יסודות'. "משהו בתוכי משתולל" מוסיפה היא ואומרת לו.

     

    שני יסודות / זלדה


    הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁ

    כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

    כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

    כַּמָּה עוֹטָה גָּאוֹן

    מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

    אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

    הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

    בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף

    בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת

    בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן

    בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת

    בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

    לֹא יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

    אֶת הַמִּמְסָד

    שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

    וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלָּךְ

    בַּאֲדָמָה, בַּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

    הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

    שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

    שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן

    שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

    אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָּבִין

    הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַּאֲמִין.


    חברתי, חוקרת התרבות ד"ר אסתר אזולאי הפנתה אותי לשירה של זלדה וביקשה להביא אותו בפני כסוג של תנא מסייע, כאשר רצתה להביע את מורת רוחה על פעולת השריפה שאני עומדת לבצע. נראה היה שהיא ממשילה את עצמה לברוש היציב והבטוח ואותי לשלהבת שמשהו משתולל בתוכה. כך היא רצתה לנסות גם לשכנע אותי לסגת ולכבות את אשי שגחליה כבר רוחשות מזה זמן.


    והשיר, שהגיע אלי אולי כדי לסתור על פני, מצא אותי מחבקת אותו אלי ואף מתנחמת בין זרועות מילותיו.


    לא נראה לה, לשלהבת, שאפשר להישאר כל כך יציב, כל כך בטוח, כל כך גאה ושאנן מול החיים. ובעיניה שלה הטירוף הוא אחיו של החרות, של הדמיון, ואפילו של הרוחניות. אי אפשר להישאר כל כך שאננים תקועים באדמה, מזדקפים גבוה, עטויי גאון . "לו יכולתי הייתי שורפת את הממסד..." היא אומרת ומתכוונת לעונות השנה  ולתלות של הברוש "באדמה, באוויר, בשמש, במטר ובטל".


    אני אוהבת את השלהבת של זלדה זו שמרימה ראש כנגד הברוש. באהבה, בספקנות ,וגם בשמץ של קנאה. הרי בפעולתי זו של שריפת הציורים שלי עצמי באתי לערער על משהו. באתי לשאול. באתי לעשות מעשה שמערער הן על עצמי כאמנית והן על האמנות כאמנות. שואלת השלהבת איך אפשר? והיא באמת אינה יכולה ולכן היא שלהבת ולא ברוש.


    השלהבת רוצה לשרוף "לו יכולתי הייתי שורפת" אומרת השלהבת לברוש ואני תוהה, האם אינה יכולה? הרי זו העבודה שלה.


    אין לבטל את הברוש של זלדה. הוא, למרות ההטחה והספקנות של השלהבת יודע בשקט הזקוף שלו, ובמחטיו הלא דוקרניים, שלמרות הקביעות והיציבות של שורשיו באדמה ולמרות הקצב הקבוע של המתחלפות, כן יש בו דמיון, חרות ורוחניות. אבל השלהבת "לא תאמין ולא תבין" (כי היא שלהבת ולא ברוש) -  שני יסודות אלה מתקיימים יחד והניגודיות שבהם היא זו שיוצרת את השלם. 


    לכן יכולה השלהבת לשאול כאשר "משהו בתוכה משתולל" איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי שמץ של טירוף/רוחניות/דמיון/חירות. והברוש, גם אם השלהבת תאכל אותו, יהיה שם תמיד זקוף - הוא יצמח ויתחדש זקוף עוד יותר מתמיד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/11 21:45:
      אני אוהבת חוסר שפיות, אני לא חושבת שזה משהו רע, לדעתי אי אפשר להיות אמן, יוצר ושפוי. חוסר השפיות והיצירתיות באים שניהם מאותו מקום מהכאב. חוסר השפיות יש לו אולי רק חסרון אחד והוא הבדידות, לא בגלל שאני יוצאת דופן בחוסר שפיותי אלא בגלל שאני היחידה בסביבתי שמוכנה להודות בפה מלא על כך.
        21/8/11 18:06:
      תודה:)
        21/8/11 09:22:

      צטט: פילוסופיה 2011-08-21 08:19:22

      אש התמיד הרמוניה

       

       

      פילוסופיה - מנורית שיר טוב לנורית נורית-ארט ( גם סוג של הרמוניה)

      אכן. אש התמיד הרמוניה  כמו גם הבעירה הקטנה.

      נורית

        21/8/11 09:20:

      צטט: פילוסופיה 2011-08-21 08:19:22

      אש התמיד הרמוניה

       

       

      פילוסופיה,

      אכן.

      כמו גם הבעירה הקטנה.

      נורית

        21/8/11 08:19:
      אש התמיד הרמוניה
        20/8/11 22:32:

      צטט: הלנה היפה 2011-08-19 09:52:41

      נורית יקרה, תלית את התשוקה שלך לאש על אילן מאוד גבוה, זלדה. אכן שיר מופלא ואמיתי עד כאב שאני מחבקת אותו בשתי ידי אבל עדיין הייתי נזהר עם האש כיוון שיש לה טבע תזזיתי והיא יוצאת משליטה. על אש לא ניתן לשלוט.
      פוסט יפה מאוד נורית.
      לאה

       

       

      לאה יקרה,

      אכן אילן גבוה, ואליו נוסף גם הברוש. האמת שהגעתי לשיר הזה דרך חברתי שהפנתה אותי אליו כסוג של דיאלוג. ידוע לי שטבעה של האש תזיזתי ואני לא חושבת שיש לי בעקרון תשוקה לאש, פרט אולי למקרה הספציפי הזה שעליו אנו מדברות. מסכימה אתך שעל אש לא ניתן לשלוט אם כי יש שיודעים לדבר על שרפה מבוקרת ועל המשמעות ועל החשיבות שלה. כמו שתיארתי זאת ברישמתי

      שריפות הן הדבר הכי טוב עבור יערות" 

      בכל מקרה תודה על דברייך, על הערתך ועל כך שאהבת את הפוסט.

      שבוע טוב

      נורית

        19/8/11 09:52:

      נורית יקרה, תלית את התשוקה שלך לאש על אילן מאוד גבוה, זלדה. אכן שיר מופלא ואמיתי עד כאב שאני מחבקת אותו בשתי ידי אבל עדיין הייתי נזהר עם האש כיוון שיש לה טבע תזזיתי והיא יוצאת משליטה. על אש לא ניתן לשלוט.
      פוסט יפה מאוד נורית.
      לאה

        17/8/11 20:01:

      צטט: IlanaHaley 2011-08-17 19:55:22

      הוספת תגובהנורית שלי איזו כתבה יפה, עלייך ועל שירה של זלדה. יופי של השוואה. אכתוב במייל אוהבת מטילדה

       

       

      תודה לידי מטילדה  היקרה. שמחה שאהבת את הכתבה. נורית.

       

        17/8/11 19:55:
      הוספת תגובהנורית שלי איזו כתבה יפה, עלייך ועל שירה של זלדה. יופי של השוואה. אכתוב במייל אוהבת מטילדה

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין