"צריכה נבונה משפיעה על המחירים" מאמר מערכת "יתד היום"

‎0

אקטואליה  צריכה נכונה

0 תגובות   יום רביעי, 17/8/11, 07:55
צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.
צריך רק לקוות שה״מומנטום״ ימשך, עם או בלי קשר למחאת האהלים. יכולתו של הצרכן הקטן להשפיע על עלות מחירי המוצרים במרכול, היא אדירה ולו היה יודע את כוחו לא היה מושיט יד אוטומטית אל מדף המוצרים מבלי לבדוק ולקנות באופן מושכל את המוצר שהוא צריך. לא צריך לקנות בכל מחיר, רק בגלל שאיזו חברה גדולה שמה לה למטרה להרוויח רווחי ענק על גב הציבור. אם יש חברה גדולה, הסבורה כי בלי רווח של מאות אחוזים על מוצר, לא כדאי לה לייצר אותו, אז שתפנה את המדף לחברות אחרות, אולי קטנות יותר בינתיים, שיוכלו לספק מוצרי יסוד במחירים סבירים, לפחות כמו מחירם בחו״ל...
צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.
צריך רק לקוות שה״מומנטום״ ימשך, עם או בלי קשר למחאת האהלים. יכולתו של הצרכן הקטן להשפיע על עלות מחירי המוצרים במרכול, היא אדירה ולו היה יודע את כוחו לא היה מושיט יד אוטומטית אל מדף המוצרים מבלי לבדוק ולקנות באופן מושכל את המוצר שהוא צריך. לא צריך לקנות בכל מחיר, רק בגלל שאיזו חברה גדולה שמה לה למטרה להרוויח רווחי ענק על גב הציבור. אם יש חברה גדולה, הסבורה כי בלי רווח של מאות אחוזים על מוצר, לא כדאי לה לייצר אותו, אז שתפנה את המדף לחברות אחרות, אולי קטנות יותר בינתיים, שיוכלו לספק מוצרי יסוד במחירים סבירים, לפחות כמו מחירם בחו״ל...
צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.
צריך רק לקוות שה״מומנטום״ ימשך, עם או בלי קשר למחאת האהלים. יכולתו של הצרכן הקטן להשפיע על עלות מחירי המוצרים במרכול, היא אדירה ולו היה יודע את כוחו לא היה מושיט יד אוטומטית אל מדף המוצרים מבלי לבדוק ולקנות באופן מושכל את המוצר שהוא צריך. לא צריך לקנות בכל מחיר, רק בגלל שאיזו חברה גדולה שמה לה למטרה להרוויח רווחי ענק על גב הציבור. אם יש חברה גדולה, הסבורה כי בלי רווח של מאות אחוזים על מוצר, לא כדאי לה לייצר אותו, אז שתפנה את המדף לחברות אחרות, אולי קטנות יותר בינתיים, שיוכלו לספק מוצרי יסוד במחירים סבירים, לפחות כמו מחירם בחו״ל...
צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.

 

צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.
צריך רק לקוות שה״מומנטום״ ימשך, עם או בלי קשר למחאת האהלים. יכולתו של הצרכן הקטן להשפיע על עלות מחירי המוצרים במרכול, היא אדירה ולו היה יודע את כוחו לא היה מושיט יד אוטומטית אל מדף המוצרים מבלי לבדוק ולקנות באופן מושכל את המוצר שהוא צריך. לא צריך לקנות בכל מחיר, רק בגלל שאיזו חברה גדולה שמה לה למטרה להרוויח רווחי ענק על גב הציבור. אם יש חברה גדולה, הסבורה כי בלי רווח של מאות אחוזים על מוצר, לא כדאי לה לייצר אותו, אז שתפנה את המדף לחברות אחרות, אולי קטנות יותר בינתיים, שיוכלו לספק מוצרי יסוד במחירים סבירים, לפחות כמו מחירם בחו״ל...
צריכה נבונה משפיעה על המחירים
בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...
דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.
אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.
מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.

בתחילת פריחתה של רוסיה ה״אוליגרכית״ לאחר קריסת הקומוניזם, כאשר חנויות יוקרתיות החלו לצוץ במרכז מוסקבה, היו מספרים בחיוך על שני אוליגרכים שנפגשו, והאחד סיפר לשני בגאווה כיצד רכש באחת מחנויות היוקרה שעון ממותג בעלות של 5000 דולר. האוליגרך השני הביט בו בביטול ובזלזול והשיב: מה אתה מתגאה? אני רכשתי את השעון הזה בדיוק בחנות ממול ב־7000 דולר...

 

דומה כי ההלצה הנושנה הזו, די בה כדי לבטא כיצד התנהלו חייה של מדינת ישראל עד לפני שבויות ספורים. התחרות בין החברות היתה, מי ייקר ראשון את המוצרים, ומי יצליח להגדיל את רווחיו על גב הציבור. גם הרשתות הגדולות, שהתחרו כביכול על מבצעי הוזלות מחירים, עשו זאת על חשבון ייקור מוצרים אחרים. וכך הצרכן הקטן, שלא היה ביכולתו להתרוצץ מחנות לחנות כדי לרכוש את המוצרים הזולים, שילם מצדו האחד של החשבון מחיר מוזל על מספר מוגדר של מוצרים, אבל בצדו השני הוא שילם הרבה יותר על מוצרים אחרים.

 

אבל מאז החלה מחאת האהלים, חדרה תודעת הצרכנות למוחם של רבים אחרים, שהבינו שאין צורך לרכוש מוצר בכל מחיר. זה התחיל עם הקוטג׳ שמחירו השערורייתי פתח את גל המחאה, והמאבק נגדו הביא לירידה דרמטית בהיקף המכירות, עד שהמחלבות הגדולות הבינו את המסר והוזילו את המחיר. העובדה שהצרכן הקטן יכול להשפיע על החברות הגדולות, פתאום נכנסה לתודעה ו״שליפת״ מוצרים אוטומטית מהמדפים מבלי להתבונן במחיר או לחפש מוצר אלטרנטיבי במחיר זול יותר, פסקה. יותר ויותר צרכנים מבינים כיום, שלא צריך לשלם מחיר מופקע עבור ״מותג״ של חטיף או ממרח או כל מוצר אחר, כאשר יש מוצר מקביל עם שם פחות יוקרתי, אבל טעים לא פחות וזול הרבה יותר.

 

מדד המחירים לצרכן שירד בשלש עשיריות האחוז, הפתיע את המומחים שצפו עלייה מתונה של שלש עשיריות כלפי מעלה. אין ספק כי גל המחאה נגד יוקר המחייה, תרם את חלקו למדד המפתים כאשר החברות הבינו כי הן מסתכנות בהחרמת מוצריהן באם ייקרו את המחירים, ורשתות השיווק השכילו להבין שעליהן להוריד את עלות סל המוצרים, אם רצונן להבטיח שהצרכנים ימשיכו לפקוד את חנויותיהן.

 

צריך רק לקוות שה״מומנטום״ ימשך, עם או בלי קשר למחאת האהלים. יכולתו של הצרכן הקטן להשפיע על עלות מחירי המוצרים במרכול, היא אדירה ולו היה יודע את כוחו לא היה מושיט יד אוטומטית אל מדף המוצרים מבלי לבדוק ולקנות באופן מושכל את המוצר שהוא צריך. לא צריך לקנות בכל מחיר, רק בגלל שאיזו חברה גדולה שמה לה למטרה להרוויח רווחי ענק על גב הציבור. אם יש חברה גדולה, הסבורה כי בלי רווח של מאות אחוזים על מוצר, לא כדאי לה לייצר אותו, אז שתפנה את המדף לחברות אחרות, אולי קטנות יותר בינתיים, שיוכלו לספק מוצרי יסוד במחירים סבירים, לפחות כמו מחירם בחו״ל...

דרג את התוכן: